שחמט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

מימין לשמאל: רץ לבן, פרש שחור, רגלי לבן, מלכה וצריח שחורים ומלך לבן

כלי השחמט מסודרים על הלוח

שחמט הוא משחק לוח אסטרטגי לשני שחקנים. זהו אחד המשחקים השכיחים המורכבים ביותר. ההערכות למספר המצבים החוקיים בשחמט נעות בין $1043$ ל- $1050$ . המשחק מקובל ברחבי העולם כתחביב וכספורט תחרותי כאחד.

מקור השם בפרסית: "שאח מת", כלומר, המלך מת. הניצחון במשחק מושג כאשר אחד המלכים מאוים באופן שאינו יכול להינצל.

[עריכה] היסטוריה

מקורותיו של משחק השחמט לוטים בערפל ושנויים במחלוקת, והמצאתו יוחסה לאימפריות שונות של העולם העתיק בסין, בהודו, מצרים או פרס. ככל הנראה, מוצאו של המשחק ממשחק הלוח ההודי צ'טורנגה, שנדד וזכה לווריאציות שונות במזרח כמו שיאנג-צ'י בסין, שוגי ביפן, ג'נגי בקוריאה ומקרוק בתאילנד ובקמבודיה. טענות שונות כאילו שורשו של המשחק עתיק בהרבה שגויות ככל הנראה. התפשטותו המהירה החלה מן המאה השביעית, ללא איזכורים כלשהם בספרות לפני כן, המעידים על כך שהומצא קרוב לתקופה זו.

בימי הביניים, הגיע המשחק מפרס לאירופה (בצורת המשחק שאתראנג'). המשחק כפי שאנחנו מכירים אותו כיום הוא גרסה מהמאה ה־16 וככל הנראה מוצאו מאיטליה.

[עריכה] מושגים בסיסיים בשחמט

8
7
6
5
4
3
2
1
	א	ב	ג	ד	ה	ו	ז	ח

מצב הפתיחה של משחק שחמט

לוח השחמט מחולק ל־64 ערוגות (משבצות), בשמונה שורות הממוספרות מ-1 עד 8 ושמונה עמודות המסומנות א' עד ח', או A עד H (משמאל לימין), הצבועות בצבעי שחור ולבן לסירוגין (או, בכלליות, צבע בהיר וצבע כהה) - כל ארבע הצלעות של ערוגה לבנה גובלות בערוגה שחורה ולהפך. מניחים את הלוח כך שהערוגה הימנית ביותר בשורה הקרובה לכל שחקן היא לבנה.

[עריכה] סידור הכלים

על הלוח מניחים את הכלים: בשורה הקרובה ביותר לשחקן, מהחוץ לפנים:

2 צריחים על הערוגות (משבצות) החיצוניות ביותר,
לאחר מכן 2 פרשים,
לאחר מכן 2 רצים,
בשתי הערוגות שנותרו בשורה: מלכה-ליד הרץ מימין, ומלך על הערוגה [משבצת] שנותרה (או בלשון השחמטאים: מלכה בטור ד', מלך בטור ה' [ראו בתמונה]).

בשורה הלפני אחרונה מניחים את הרגלים (החיילים) לכל רוחב השורה, (על כל שמונה הערוגות [משבצות]).

[עריכה] מאפייני הכלים

מלך - הכלי החשוב ביותר. ביכולתו לנוע משבצת אחת בכל כיוון למעט "הצרחה" (ראה בהמשך).

כאשר המלך נמצא במצב "שח", כלומר במצב שבו היריב יוכל להכותו בתורו הבא, השחקן המאוים חייב לשנות מצב זה על ידי הזזת המלך, חסימת קו ההתקפה של הכלי המאיים, או על ידי הכאה של הכלי המאיים. על מנת לנצח במשחק, על השחקן להגיע למצב שבו יריבו לא יוכל למלט את מלכו מהשח. מצב זה נקרא "מט". למרות ערכו ככלי החשוב ביותר עקב תנועתו המוגבלת יחסית של המלך נהוג להעריך את כוחו בכ 3 נקודות.

8
7
6
5
4
3
2
1
	א	ב	ג	ד	ה	ו	ז	ח

הדגמת אפשרויות תנועה של רץ.

לשחור - 7 אפשריות ללבן - 13.

מלכה - הכלי החשוב ביותר אחרי המלך. יתרונה הוא בגמישות התנועה שלה, שכן היא יכולה לנוע בכל קו ישר (טור, שורה או אלכסון). נהוג להעריכה בכ 9 נקודות.
צריח - הצריח יכול לנוע רק לאורך הטורים או השורות. הצריחים בדרך כלל חזקים יותר כאשר הם תומכים אחד בשני ופועלים כזוג. תפקיד מיוחד נועד לצריח בהגנת המלך במה שקרוי הצרחה. נהוג להעריכו בכ 5 נקודות.
רץ - הרץ יכול לנוע רק באלכסונים. יעיל במיוחד במצבים פתוחים. נהוג להעריכו בכ 3 נקודות.
פרש - לפרש תנועה מיוחדת שמשלבת תנועה ישר ובאלכסון, שנראית כמו האות היוונית גמא גדולה ( $Γ$ ). יתרונו הוא בכך שכלים אינם חוסמים את תנועתו, והוא יכול לדלג מעליהם. הפרש יעיל במיוחד במצבים סגורים ויכול לבצע "מזלג" (כלומר תקיפה של מספר כלים בו זמנית). נהוג להעריכו בכ 3 נקודות.

8
7
6
5
4
3
2
1
	א	ב	ג	ד	ה	ו	ז	ח

הדגמת אפשרויות תנועה של פרש.

רגלי - האחרון בהיררכיה והמוגבל ביותר בתנועתו. יכול לנוע רק ערוגה אחת בכל פעם ורק לכיוון אחד ("קדימה", ז"א, הכיוון הנגדי לצד הלוח בו הוא מתחיל), מה שמביא לכך שהוא צפוי להיתקע כאשר את הערוגה לפניו תופס כלי אחר (מצב כזה נקרא "פורפוסט"). רק בתנועתו הראשונה במשחק, הרגלי יכול לנוע שתי ערוגות קדימה. אופן ההכאה של הרגלי מתבצע באופן שונה מאופן תנועתו הרגיל, על-ידי מעבר ערוגה אחת באלכסון, אך ורק בכיוון התקדמותו. למרות היותו כלי חלש (בשל תנועתו המוגבלת), לרגלי יש יתרון אחד על פני שאר הכלים: אם הוא מגיע לשורה האחרונה של הלוח הופך לכל כלי אחר, פרט למלך, באותו הצבע, על-פי בחירת השחקן - מצב זה קרוי "הכתרה". נהוג להעריך את הרגלי בנקודה אחת (ביחס אליה מוערך ערכם של שאר הכלים). מהלך מיוחד של הרגלי הוא הכאה "דרך הילוכו".

[עריכה] מהלך המשחק

השחקן בכלים הלבנים (להלן: "הלבן") הוא הראשון לשחק. כל שחקן מניע בתורו את אחד הכלים שברשותו (כלי אחד בלבד, להוציא במקרה של הצרחה), כאשר לכל כלי אופן תנועה הייחודי לו, כמפורט לעיל, וכך עד להכרעה. השחקן יכול להזיז כל כלי בתורו ולהזיזו לאן שרק ירצה, ובלבד שלא יעבור על כללי תנועת הכלים המפורטים לעיל. כמו כן, אם המלך של שחקן מסוים נחשף לאיום מצד כלי של היריב (מצב המכונה "שח"), חובה על השחקן לעשות כל שביכולתו כדי לבטל את המצב הזה. כל מהלך שאינו מביא לכך באופן מיידי לא יהיה חוקי. בנוסף לכך, כל מהלך שיביא באופן מיידי לכך שהמלך של שחקן כלשהו יימצא במצב של שח גם אינו חוקי (המלך הוא הכלי היחיד שאסור להעמידו במכוון תחת איום של כלי אחר).

הכאה: אם ניצב אחד מכליו של היריב בדרכו של הכלי הנע, באפשרותו להכות ("לאכול") אותו, בתנאי שמדובר במהלך חוקי. בשחמט (שלא כמו בדמקה, למשל) ההכאה הינה זכות ולא חובה. בהכאת כלי אחר, הכוונה לסילוקו מהלוח והצבת הכלי המכה במקומו. את המלך לא נהוג להכות, אלא להכריז, במצב בו הוא חשוף לאיום ולא ניתן להגן עליו, על שחמט ("שח", בתוספת "מט"; יש שמקצרים ל-"מט"). כל הכלים מכים כדרך הילוכם (למשל, הרץ יכה רק על אלכסונו), מלבד הרגלי שמכה אלכסונה צעד אחד .מקרה מיוחד של הכאה היא הכאה "דרך הילוכו".

[עריכה] שלבי המשחק

השלב הראשון במשחק הוא הפתיחה. בשלב זה מפתח השחקן את כליו, התקועים מאחורי שורת הרגליים, על מנת לאפשר להם לשלוט על מרכז הלוח ולאיים על ההגנה של היריב. שלב הפתיחה גם כולל את פינוי אחד האגפים על מנת לאפשר הצרחה שמטרתה לבצר את המלך בפינה ולהרחיקו מהמרכז החשוף. פתיחה אופיינית כוללת בדרך כלל דילוג כפול עם הרגלי של המלך או המלכה, הוצאת אחד או שני הפרשים והוצאת אחד או שני הרצים, ואז הצרחה. ישנן פתיחות הנקראות גמביט, בהם אחד הצדדים מקריב רגלי על מנת להשתלט על המרכז. מספר הפתיחות הוא רב ומספר הווריאנטים שלהן רב עוד יותר. שחקנים מקצוענים משננים בעל פה פתיחות רבות על מנת שלא לבצע טעויות בתחילת המשחק, דבר שייתן יתרון מוקדם ליריב.

השלב השני הוא משחק האמצע, אחרי שרוב הכלים כבר פותחו, והקרב מתנהל במרב חריפותו במרכז הלוח, בדרך כלל תוך כדי חילופי כלים וניסיון לשבור את מערך הרגלים של הצד השני. בשלב זה אפשר לממש מספר רב של טקטיקות לצבירת יתרון חומרי ועמדתי (ראו בהמשך).

השלב השלישי הוא סיום, ושלב זה קורה כאשר נעשו מספר רב של חילופי כלים מבלי שהושג יתרון מכריע לצד כלשהו. שלב זה כולל בדרך כלל מספר קטן של כלים לכל צד (מלך, קצין ומספר רגלים) ובו מנסים השחקנים להכריע אחד את השני בדרך כלל על ידי הכתרת אחד הרגלים לכלי כבד (כגון מלכה). בשלב זה, האיום במט על המלך קטן ולכן המלך הופך לכלי פעיל, המגן על הרגלים ותומך בהתקדמותם אל עבר השורה השמינית. מכיוון שהסיום דורש משחק מדויק, שחקנים רבים לומדים בקפידה עמדות סיום נפוצות.

[עריכה] מהלכים ומצבים מיוחדים במשחק

[עריכה] הכאה "דרך הילוכו"

רגלי יכול להכות רגלי אחר "דרך הילוכו" או "אגב הילוכו" (ידוע גם כ-en passant, מצרפתית: "דרך אגב"), כאשר רגלי (ולא כלי אחר) של היריב נע שתי ערוגות לפנים ועובר בתנועתו את הערוגה המאוימת על ידי הרגלי הלוקח. כלל "דרך הילוכו" תקף רק באופן מיידי אחרי מהלך היריב ולא ניתן לנצל אותו אחר-כך.

[עריכה] הצרחה

הצרחה קטנה ב"צד המלך"

הצרחה גדולה ב"צד המלכה"

במשחק השחמט, הצרחה היא מהלך משותף של המלך והצריח הנחשב כמסע אחד ומתבצע בשני שלבים:

המלך נע שתי ערוגות לעברו של הצריח
הצריח מוסע לערוגה הצמודה למלך ומעבר לו.

הצרחה תתבצע בתנאים הבאים:

המלך והצריח לא זזו כלל מערוגותיהם הטבעיות.
המלך לא נמצא באיום שח באותו רגע.
המלך לא יימצא באיום שח בתום ההצרחה.
המלך אינו עובר על פני ערוגות המאויימות על ידי כלי היריב; ערוגות אלו כוללות את ערוגת הכניסה של המלך בהצרחה.
אין כלי מפריד בין המלך לצריח.

מבחינים בין "הצרחה קטנה" שהיא הצרחה "לצד המלך" ובין "הצרחה גדולה" שהיא הצרחה "לצד המלכה" (ראה איורים משמאל).
אם רק אחד הצריחים הוסע, עדיין אפשר שהצריח השני ישמש לצורך הצרחה. אם הערוגה הצמודה לצריח מאויימת, אין אפשרות לבצע הצרחה קטנה, אך ניתן לבצע הצרחה גדולה (משום שהמלך אינו עובר דרכה). כך אם הצריח עצמו מאויים - מותר לבצע הצרחה.

על-פי כללי המשחק, כדי לבצע הצרחה יש להזיז את המלך תחילה, ואחר כך יש להזיז את הצריח. נטילת הצריח קודם להזזת המלך פירושה מהלך שבו זז רק הצריח.
ברישום התנועות, מציינים הצרחה "קטנה", בה הצריח נע שתי משבצות, על-ידי הסימון O-O ואילו הצרחה "גדולה", בה הצריח נע שלוש משבצות, על-ידי הסימון O-O-O.

הצרחה היא מהלך חשוב בשלבים המוקדמים של המשחק, משום שהיא משרתת שתי מטרות חשובות: היא מזיזה את המלך למקום מוגן יותר מאשר מרכז הלוח בו התחיל להתפתח הקרב, והיא מביאה את הצריח לעמדת התקפה טובה יותר במרכז הלוח.

[עריכה] הכרעה

[עריכה] שח ומט

בשם שח מכונה המצב, שבו אחד השחקנים מתקיף את המלך של יריבו (כלומר, המלך עומד במצב שבו במהלך הבא הוא עתיד להילקח אם לא תיעשה כל פעולה). במצב של שח הצד של המלך המותקף חייב לגרום להפסקת מצב השח בכל דרך אפשרית - בין אם על ידי הכאת הכלי התוקף, בין אם על ידי חסימת מסלול ההתקפה ובין אם על ידי הזזת המלך - אך אסור להזיזו לערוגה שמותקפת. במידה ואף אחת מפעולות אלה אינה אפשרית לביצוע, נקרא המצב מט. מי שמשיג מט מנצח במשחק.

כמו כן, חלים מספר חוקים שמסדירים את עניין השח:

אסור להזיז את המלך למצב של שח.
חובה לגרום להפסקת מצב השח במידה וזה אפשרי. כל מהלך אחר במצב של שח אינו חוקי.

הזזת כלי כך שיאיים בעצמו על מלכו של היריב, נקראת "שח ישיר". הזזת כלי כך שיפסיק לחסום כלי המאיים בעצמו על מלכו של היריב, נקראת "שח עקיף". הזזת כלי כך שיאיים בעצמו על מלכו של היריב ובמקביל יפסיק לחסום כלי המאיים בעצמו על מלכו של היריב, כלומר, שילוב של "שח ישיר" ו"שח עקיף" במהלך אחד, נקראת "שח כפול". (לעתים נדירות ביותר ניתן גם לבצע שח כפול כצירוף של שני שחים עקיפים, באמצעות דרך הילוכו)

[עריכה] הכרעה על ידי זמן

במשחקי שחמט מקצועיים נהוג להגביל את השחקנים בזמן. ההגבלה במשחקים רגילים היא 2 שעות ל-40 המהלכים הראשונים ועוד שעה ליתר המשחק או שעה וחצי לכל המשחק עם תוספת של 30 שניות לאחר כל מהלך, אך יש גם משחקי שח מהיר (אקטיבי), בהם הזמן הקצוב לכל צד הוא 25 דקות, ויש אף משחקי בזק (בליץ) בהם הזמן הקצוב לכל צד הוא 5 דקות. במשחקים באינטרנט קיימים אף משחקים מהירים עוד יותר, של דקה או שתיים לכל צד, המכונים bullet.

בכל מקרה השחקן שזמנו תם קודם הוא המפסיד.

[עריכה] תיקו

תיקו מוכרז באחד מ־6 המקרים הבאים:

אם אחד הצדדים אינו יכול לבצע אף מסע חוקי אך אינו נמצא באיום של שח. תיקו כזה נקרא פט או כפת בעברית (באנגלית - Stalemate). הפט הוא סיכויו האחרון של שחקן אשר נמצא בחסרון למלט את עצמו מהפסד, ומאידך גיסא הוא משמש מקור של איום על השחקן המנצח. לפט חשיבות רבה בסיומים.
אם מהלך מסוים במצב מסוים חוזר על עצמו פעם שלישית (אפילו לא רצוף).
אם נעשו 50 מסעים רצופים ללא כל הכאה או הסעת רגלי (בעבר ניתנה הארכה ל-100 מסעים בסיומים מיוחדים אך היא בוטלה לפני שנים אחדות).
כאשר אחד הצדדים מאוים בשח תמידי שחוזר; כלומר - סדרה בלתי-פוסקת של איומי שח שחוזרים על עצמם (מצב זה נקרא "שח נצחי", והוא מהווה מקרה פרטי של סעיף 2; בשח נצחי משתמשים, כמו בפט, אם השחקן בחסרון לעומת השני).
כאשר שני הצדדים מסכימים על תיקו.
דרישת תיקו (דבר זה קורה רק בתחרויות): אחד השחקנים עם דוחק זמן (פחות משתי דקות, במשחק שאין בו תוספת זמן לאחר כל מסע) ויתרון ברור יכול לדרוש תיקו (גם אם יריבו אינו מסכים) על ידי הזמנת השופט, ואם השופט רואה שיש יתרון ברור אז הוא קובע תיקו. כמו-כן ניתן לדרוש תיקו בעמדה של תיקו ברור ומוחלט (למשל: מלך וצריח לכל צד) כאשר ברור שהיריב מנסה לנצח על הזמן ולא בזכות העמדה.

במקרה של תיקו, כל אחד מהיריבים זוכה בחצי נקודה.

[עריכה] אסטרטגיה וטקטיקה

[עריכה] אסטרטגיות

המטרה של המשחק "להכות" את המלך של היריב מבלי שהוא יוכל להתגונן באמצעות מהלך או חסימה של כלי אחר או הכאת הכלי המתקיף. ישנן מספר אסטרטגיות שונות בכדי להגיע לתוצאה זו, וכל אחת מהן כוללת בדרך כלל שימוש בטקטיקות על מנת לזכות ביתרון חומרי או עמדתי ולנצל טעויות של היריב.

ישנן מספר אסטרטגיות כלליות לניצחון:

אחת העיקריות שבהן היא הוצאת הכלים וכיבוש מרכזו של הלוח, וניסיון לריכוז כמה כלים להשתלטות על נקודה קרובה למיקומו של המלך.
אפשרות אחרת היא ריכוז מערך אחורי לכיוון נקודה קרובה למלך היריב, וחשיפת המערך ברגע המתאים.
אפשרות שלישית היא התבצרות המכריחה את היריב ליזום ובונה על כך שהתקפתו תסתבך, הוא יעשה טעות ויאבד חומר שיאלץ אותו להיכנע.

[עריכה] טקטיקות

חשיבותה של טקטיקה. הדיאגרמה הבאה לקוחה ממשחק אמיתי. לבן הקריב פרש בערוגה ה5 (אשר מוטב היה לשחור להימנע מהכאתו) על מנת לבצע התקפה משולשת על-ידי המסע ד6 - שח עקיף ומזלג על המלכה והרץ. הלבן זוכה במלכה.

משחק השחמט מכיל מגוון רב של טקטיקות שמטרתן להשיג יתרון חומרי (לזכות בכלי), יתרון עמדתי (לשפר את המצב, לשבש את הגנות היריב וכדומה) או להנחית מט בדרך מתוחכמת. למרות שישנו מגוון רב של טקטיקות ווריאציות של משחק מתוחכם, ישנן מספר טקטיקות בסיסיות שכל שחקן חייב להכירן. לפני שנפרט עליהן נבהיר מספר מונחים:

אנו אומרים שכלי תוקף או מאיים להכות כלי יריב אם יש באפשרותו להכותו במסע. בניגוד לדמקה, הכלי התוקף לא חייב להכות את הכלי עליו הוא מאיים.
אנו אומרים שכלי (א) מגן על כלי אחר (ב) מאותו צבע אם כאשר כלי (ג) של היריב מכה את כלי ב' אזי כלי א' יכול להכות מיד בחזרה את כלי ג'. הגנה היא אפקטיבית כאשר חילופי הכלים לא כדאיים ליריב.

להלן פירוט על הטקטיקות היסודיות והנפוצות ביותר בשחמט:

חילופי כלים: הכאת כלי של היריב, והוא בתורו מכה את הכלי שלך שהכה. בדרך כלל, שווה להגיע לכך שבחילופי הכלים אתה תכה כלי בכיר יותר ממה שמוכה (פרש תמורת רגלי, מלכה תמורת צריח וכדומה) ועל ידי כך "תרוויח חומר". לפעמים מטרת חילופי הכלים היא טקטית ולא חומרית: לשבש את מערך ההגנה של היריב על ידי סילוק כלי מרכז במערך ההגנה שלו (למשל: כלי השומר על ערוגה חשובה), או סתם לפשט את המצב (יעיל במיוחד אם יש לך יתרון).
מיקוד איומים: מיקוד של מספר כלים מרבי המאיימים על כלי מסוים של היריב, יותר ממספר הכלים המגנים עליו, במטרה להזיזו ממקום בעל עמדה חשובה, או במטרה להכות אותו באופן, שהמכה יצא מורווח במאזן הכלים. העדיפות תהיה שכלים בעלי חשיבות נמוכה, יאיימו על כלים בעלי חשיבות גבוהה יותר, ואם יש כלים בטור, שהכלים בעלי החשיבות הגבוהה יותר יהיו מאחור.

8
7
6
5
4
3
2
1
	א	ב	ג	ד	ה	ו	ז	ח

בתמונה הפרש השחור מבצע לגיזה משולשת

ומאיים על המלך, המלכה והצריח.

מזלג ("לגיזה"): התקפה בו-זמנית על לפחות שני כלים, רק אחד מהם יכול לברוח בתורו וכך זוכה הלוגז בכלי השני. אלוף הלוגזים הוא הפרש בעל ההילוך המתפתל והיכולת לדלג מעל כלים. באופן תאורטי, פרש יכול ללגוז לכל היותר 8 כלים, אם כי בפועל רוב הלגיזות הן של 2 עד 3 כלים (לא כולל רגלים). לגיזה אידאלית היא בידי פרש על מלך ומלכה של היריב אם כי לגיזת מלך וצריח או שני צריחים נפוצה יותר ויעילה מאוד גם היא.
ריתוק: כפיתת כלי למקומו על ידי יצירת מצב, שבו אם הוא זז, היריב מאבד יתרון חומרי. כפיתה מוחלטת מתבצעת רק כאשר הכלי הכפות חוסם איום ישיר על מלכו (כלומר: אם הוא יזוז, המלך ימצא ב"שח" וכלי היריב "יוכל להכות את המלך") ולכן אינו יכול לזוז (קרי אסור להזיזו לפי כללי המשחק). ריתוק אידאלי הוא ריתוק בידי רץ של מלכה למלך של היריב, דבר המביא אותו לזכייה במלכת היריב. יש לציין שרגלי ופרש אינם יכולים לבצע ריתוק (לפחות לא ריתוק ישיר).
הקרבה: מתן אפשרות ליריב להכות כלי שלך, לכאורה בחינם, אך במטרה לזכות ביתרון טקטי ואף לאפשר התקפה מזהירה שתביא ניצחון. מט הנעשה באמצעות הקרבה (ובייחוד באמצעות הקרבת מלכה) נחשב למט יפה במיוחד. לפעמים עושים הקרבה בטקטיקת הסחה תרגיל הסחה עם פרש מכונה "סוס טרויאני" - הכלי שמכה את ה"קורבן" עוזב מקום, שממנו הוא הגן או התקיף נקודה חשובה.
שרשרת רגלים: אלכסון של רגלים המגנים זה על זה. טוב לחסימת מלכות, צריחים ובייחוד רצים. שחקן השחמט הראשון שנודע בשימוש בשיטה זו היה התאורטיקן הצרפתי פילידור.

8
7
6
5
4
3
2
1
	א	ב	ג	ד	ה	ו	ז	ח

בתמונה הרץ הלבן מבצע ריתוק

של המלכה למלך וזוכה במלכה.

שדה מוקשים: יצירת מערך עבה של רגלים, הנתמכים ברצים ופרשים, השולטת על חלק ניכר של ערוגות בלוח. כל כלי יריב שנכנס למערך זה יוכה. אם היריב מוציא את המלכה בשלב מוקדם של המשחק, כדאי לנסות לבנות מערך כזה סביב מלכתו ולא לתת לה להימלט לעורף. בכך משיגים פיתוח של כליך בזמן שהיריב מבזבז זמן על מילוט מלכתו, ולפעמים אף לוכדים את מלכת היריב וזוכים בה.
איום עקיף או התקפת חשיפה: זהו סוג של טקטיקה בה השחקן מזיז כלי אחד, אך דווקא הכלי שמאחוריו הוא זה שמאיים על כלי היריב. אם גם הכלי שמוזז מאיים על כלי של היריב, נוצר כאן איום כפול. טקטיקה זו טובה להעברת היוזמה אל הצד המתקיף, לפיתוח כלים ואף להשגת יתרון חומרי (באמצעות איום כפול או באמצעות איום החושף את המלך לשח - שח כזה נקרא שח עקיף). התקפה חשיפה נפוצה במיוחד ברגלי המפנה דרך לרץ, אם כי ניתן לעשותה גם באמצעות צריח. אחד מהווריאנטים החריפים של טקטיקה זו היא שח כפול: כלי זז ומאיים שח על מלך ובו זמנית הכלי שמאחוריו גם מאיים שח.
איום הסטה: איום על כלי של היריב במטרה להסיטו למקום בעל חשיבות טקטית נמוכה יותר. לפעמים הסטה ניתן לבצע גם בעזרת הקרבה (ראו לעיל).
שיפוד: מצב בו תוקף השחקן כלי מסוים אך בעצם מתכוון להכות את הכלי שמאחוריו. לדוגמה: מלכה וצריח ניצבים על אותו אלכסון, המלכה לפני הצריח. היריב מזיז את הרץ כך שהוא תוקף את המלכה באלכסון זה. המלכה נאלצת לזוז והרץ הלבן יכול להכות את הצריח. למעשה השיפוד דומה לריתוק וההבדל הוא שכאן הכלי החשוב יותר של היריב מול קו ההתקפה הוא הקדמי ולא האחורי.

ראו גם: אסטרטגיות וטקטיקות בשחמט (מאמר מורחב בוויקיפדיה באנגלית בליווי תרשימים מסומנים)

[עריכה] כישורים מועילים למשחק

ריכוז עצמי ברמה גבוהה : למרות שרוב המשחקים החשובים נעשים תחת פיקוח ודממה מוחלטת רבות קורה שעקב כישלון תוכנית אסטרטגית מסוימת , או מהלך בלתי צפוי מצד היריב - מאבד השחקן את הריכוז כי חש שהפסיד, לכן חשוב לשמור על ריכוז וקור רוח, גם כאשר המצב אינו נראה מזהיר.
ראייה עמוקה ודימיון מופשט : ככל שבכוחו של שחקן לראות עמוק יותר את רצף המהלכים ולדמיין את תפזורת הכלים בלוח במספר המהלכים הבאים על כל אפשרויותיהם, כך סיכוייו יהיו גבוהים יותר לנצח.
תכנון אסטרטגי ויצירתיות: בשל חוסר היכולת של שחקן לחזות מראש את כל רצף המהלכים, יש צורך בתכנון כללי יותר, שייצר סיטואציות עתידיות נוחות יחסית.

[עריכה] רישום התנועות

שיטת הרישום המוזכרת כאן היא השיטה המקובלת בישראל. שיטות רישום נוספות מקובלות במספר מקומות, אך הן מחוץ לתחום מאמר זה, היות והן אינן מקובלות בישראל.

התנועות נרשמות תוך-כדי משחק, מהלך אחר מהלך, בלשון מקוצרת. נהוג לרשום את מספר המהלך, אחריו מהלכו של הלבן ואז את זהו של השחור. למשל, 8. ר-ד3+? ג:ד3 (נחזור לדוגמה זו בהמשך).

תנועות הרגלים: תנועות הרגלים מצוינות על-פי ערוגת היעד, ללא ציון שם הכלי (להבדיל משאר הכלים). אם למשל, נע רגלי מערוגה הנמצאת בשורה השנייה (זו המסומנת ב-2) ובעמודה הרביעית (זו המסומנת ב-ד' או ב-D), לערוגה הנמצאת בשורה השלישית ובעמודה הרביעית, יש לסמן זאת כך: ד3.
תנועות שאר הכלים: באופן דומה, יצוינו תנועות הכלים האחרים, אלא שעבורם יצוין גם שם הכלי, בקיצור. מלך מסמנים ב-'מ', מלכה מסמנים ב-"מה", צריח ב-'צ', רץ ב-'ר' ופרש ב-'פ'. אם פרש נע מערוגה הנמצאת בשורה השלישית ובעמודה השנייה (ב3), לערוגה הנמצאת בשורה החמישית ובעמודה השלישית (ג5), יש לרשום: פ-ג5 (את ערוגת המקור השמטנו).

במקרים בהם התיאור הנ"ל אינו חד-משמעי, יצוין הטור של ערוגת המקור. למשל: אם ישנו פרש נוסף ב-ה6, נרשום את המסע הנ"ל כך: פב-ג5.
אם הטור אינו מוסיף מידע, תצוין במקומו השורה. למשל: אם ישנו פרש נוסף ב־ב7, נרשום את המסע כך: פ3-ג5.

פעולות:
- : - הכאת כלי, מסומנת על ידי ציון שם הכלי המכה נקודותיים הערוגה אליה הגיעה לאחר שהכה, למשל, ר:ב2 פירושו: רץ מכה את הכלי המוצב על הערוגה ב2. רגלי המכה כלי יסומן באות של הטור אליו הוא שייך; לדוגמה: אם הרגלי הלבן הנמצא ב־ג4 מכה פרש הנמצא ב־ד5, יהיה הסימון ג:ד5. בדרך כלל נהוג לציין גם מהו הכלי המוכה (וזאת בשביל קריאה יותר מהירה ובדיקה עצמית של הרישום), לדוגמה - אם צריח ב ד8 מכה מלכה ב ד4 אזי נרשום: צ-ד8:מה-ד4.
- O-O - הצרחה קטנה (אגף המלך).
- O-O-O - הצרחה גדולה (אגף המלכה).
- + - הכרזת שח. למשל, פ-ב3 +, כלומר, במהלך זה נע הפרש לערוגה ב3 - ועכשיו הפרש מאיים על המלך.
- ++ - שח כפול ( כלי זז נותן שח וחושף כלי אחר שנותן אף הוא שח )
- X - מט.
- ! - מסע טוב. למשל, מה-ד1!, כלומר, במהלך זה נעה המלכה לערוגה ד1 - והיה זה מהלך טוב.
- !! - מסע מצוין.
- ? - שגיאה טקטית.
- !? - מסע מעניין.
- ?! - מסע מפוקפק.
- ?? - שגיאה חמורה.
- = - תיקו.
- הנה כי כן, ניתן לפרש את הדוגמה שהוצגה בתחילת הקטע כך: במהלך השמיני הניע הלבן את הרץ לערוגה ד3 ואיים בשח. מסע זה אינו מוצלח, כי השחור, מצדו, הכה את הרץ באמצעות הרגלי של טור ג' (שהיה קודם לכן ב־ג4, מן הסתם).

[עריכה] שעון שחמט

שעון שחמט טיפוסי

שעון שחמט הוא שעון למדידת הזמן והקצבתו עבור כל שחקן במהלך המשחק. בתחרויות רשמיות מוקצב זמן מוגבל לכל שחקן לביצוע מסעיו. מרכיב חשוב במשחקים אלו הוא יכולתו של השחקן לתכנן ולבצע את מסעיו בזמן שהוקצב לו. שעון השחמט בנוי כיחידה אחת של שני שעוני-עצר, שעון לכל שחקן, בסיום מסע על ידי השחקן עליו ללחוץ (ביד שביצעה את המסע!) על כפתור שעון העצר שלו ובכך הוא עוצר את שעונו ובו בזמן מפעיל את שעון יריבו. ישנם סוגים שונים של שעוני שחמט: דיגיטליים ואנלוגיים.

[עריכה] מסע במעטפה

אם משחק שחמט רשמי מתמשך יתר על המידה, מבלי להיות מוכרע על ידי זמן או בדרך אחרת (מט, פט, שח נצחי) קיימת אפשרות להפסיק את המשחק ולהמשיך אותו בשלב מאוחר יותר או ביום אחר. הנוהל הוא שהשחקן, אשר בתורו לנוע, ירשום את מהלכו המתוכנן ויכניסו אותו למעטפה אטומה. המעטפה הסגורה תישמר בידי שופט התחרות ותיפתח רק עם התחדשות התחרות. שעון הזמן יעצר עם הפסקת המשחק ועם חידושו יופעל מאותו מצב בו היה כשנפסק המשחק. השחקן שרשם את המהלך ושם אותו במעטפה אינו יכול לשנות את דעתו ועם חידוש המשחק הוא חייב לבצע את המהלך שכתב במעטפה. הנוהל הזה נועד להקטין את אפשרויות ההתיעצות של השחקנים בשעת ההפסקה במשחק, כי השחקן שרשם את מהלכו אינו יודע מה תהיה תשובת יריבו והשחקן השני אינו יודע מה הוא המהלך הטמון במעטפה.

[עריכה] תארים ודרגות לשחמטאים

לכל שחמטאי נקבע מד כושר בהתאם לנוסחאות הנקבעות על ידי האיגוד הישראלי לשחמט. בהתאם למד הכושר של השחקן, נקבעת דרגתו:

מתחת ל-1300 - "בלתי מדורג".
1300 - דרגה שביעית;
1410 - דרגה שישית;
1520 - דרגה חמישית;
1630 - דרגה רביעית;
1740 - דרגה שלישית;
1850 - דרגה שניה;
1960 - דרגה ראשונה;
2070 - מועמד לאמן;
2180 - מועמד בכיר לאמן;
2290 - אמן;
2400 - אמן בכיר.

בנוסף, קיימים תארים בינלאומיים, שנקבעים על ידי איגוד השחמט העולמי בהתאם לתנאים הנקבעים על פיו (רב אמן וכו'). לצורך קבלת התארים הבינלאומיים צריך להשיג את מד-הכושר הבינלאומי הדרוש (לרוב ישנה התאמה בינו לבין מד-הכושר הישראלי) אך ישנן דרישות נוספות. מדי-הכושר הבינלאומיים הנדרשים לצורך קבלת התארים הנ"ל:

2300 - אמן פיד"ה (FM).
2400 - אמן בינלאומי (IM).
2500 - רב אמן (GM).

[עריכה] השחמט בעולם היהודי ובישראל

ערך מורחב – שחמט בישראל

איזידור קאופמן - שחקני השח

יהודים נחשבו למצטיינים במשחק השחמט כבר שנים רבות ושחמטאים יהודים רבים הפכו לרבי אמנים (הדרגה העליונה בשחמט). ביניהם ניתן לציין את אלופי העולם וילהלם שטייניץ, עמנואל לאסקר, מיכאל בוטביניק, מיכאיל טל, בוריס ספסקי, בובי פישר וגארי קספרוב. שחמטאים יהודים בולטים אחרים הם מיגל ניידורף, שהיה אלוף ארגנטינה שנים רבות, סמואל רשבסקי, יהודי שומר מצוות ורב אמן מבריק, אהרן נימצוביץ', מגדולי התאורטיקנים בשחמט, ריצ'רד רטי, ורבים אחרים. מוצאה של השחקנית הטובה ביותר מאז ומעולם, יהודית פולגר, ניכר משמה.

משחק השחמט פופולרי מאוד בישראל ומתקיימת ליגה שוקקת חיים בין המועדונים שבערים השונות. האיגוד הישראלי לשחמט מאגד את השחמט בישראל, מארגן תחרויות ודואג לניהול מד הכושר של השחקנים בארץ. באחד מהישגיה הגדולים זכתה נבחרת השחמט הישראלית במקום השני באליפות אירופה באוקטובר שנת 2003, כשנבחרת רוסיה הזוכה בטורניר היא היחידה שלה הפסידה. הנבחרת שחזרה הישג זה פעם נוספת ב-2005 (הפעם הזוכה הייתה הולנד).

האגדה היהודית מספרת ששלמה המלך המציא את המשחק, (מובא ב"בית המדרש" של אהרון ילינק, חלק ששי, מעשיות ג'), אך התייחסות ראשונה לשחמט במקורות עמנו מוצאים בפירוש רש"י על התלמוד במסכת כתובות (ס"א) מתרגם את המלה "נרדשיר" - "שחוק שקורין אישקקיש", השם 'אישקוקה' הוא גלגול מהשם 'שח' שהגיע דרך הערבית.

רבי יהודה הלוי בספר הכוזרי מזכיר את המשחק: "ועל כן לא ייתכן שינצח החלש את החזק בשחוק האשקוקי הנקראת שטרנג' בערבי, ולא יאמר 'הצלחה' ו'רע מזל ארדשיר' במלחמת האשקוקי, כאשר יאמר במלחמת שני מלכים נלחמים, כי סיבות הארדשיר ומלחמת השטרנג' נמצאות כולן, וינצח החכם בהנהגתו תמיד, ולא יירא סיבה טבעית שצריך להתנות בה ולא סיבה מקרית, אלא בעת נכרי מחמת התעלמות: וההתעלמות נכנס בסכלות כאשר אמרנו." (מאמר חמישי ס' כ'). בן זמנו הפרשן והמשורר ר' אברהם אבן עזרא היה שחקן שחמט מצטיין ומאהבתו את המשחק כתב עליו שירים ואף שיר-חידה:

"אשורר שיר ומלחמה ערוכה

קדומה מן ימי קדם נסוכה

ערוכה מתי שכל ובינה

קבועה עלי טורים בשמונה.

ועל כל טור וטור בהם חקוקות

עלי לוחות, שמונה מחלקות

והטורים מרובעים רצופים

ושתי מחנות עומדים צפופים.

כושים בגדוד פשטו ידיהם,

אדומים יצאו בקרב אחריהם.

והרוגלים יבואו בתחילה,

למלחמה נוכח המסילה.

ועתים יגברו כושים עליהם,

וינוסו אדומים מפניהם.

ועתים כי אדום יגבר לכושים,

ומלכם בקרב הם נחלשים.

ארץ בלי אדמה,

מלכיה ושריה

הולכים בלי נשמה.

אם המלך שממה

לא תחיה כל נשמה".

הרמב"ם בפירוש המשניות (סנהדרין ג) מפרש: "המשחק בקוביא - והוא משחק ידוע הנקרא בערבי שטרנג על תנאי שמשימין כספים למי שיעשה כך או כך..." והוא בין הפסולים לעדות בגלל משחק בהימורים. ספרות השו"ת דנה בהיבטים הלכתיים שונים של המשחק כגון הימורים בשחמט, המשחק בשבת ועוד.

[עריכה] ראו גם

[עריכה] קישורים חיצוניים

בריין-קינג אתר בו ניתן לשחק שחמט וגרסאות שונות שלו (כולל שוגי ושיאנג-צ'י) (ישנן גרסאות שונות של האתר בשפות רבות, ביניהן אנגלית, צ'כית, צרפתית, סינית וגרמנית. הגרסה העברית בשלבי הכנה)
האתר של האיגוד הישראלי לשחמט מציג מידע רב על ארועי שחמט בארץ ובעולם, ניתן למצוא שם את חוקי השחמט ביתר הרחבה, מידע על אופן ההצטרפות לאיגוד השחמט ועוד.
פורום שחמט ישראלי - כאן ניתן לשוחח בעברית על הנעשה בשחמט הישראלי והעולמי, לפרסם חידות ואת משחקיכם הנבחרים ועוד.
http://www.chessnet.co.il האתר של שבועון השחמט הישראלי (שלעת עתה אינו פעיל) - מציג עדכון שבועי על התחרויות החשובות בעולם עם דגש מיוחד על הארועים בארץ וכמו כן דף מיוחד של ניתוחי כל המשחקים מאליפות העולם בסן-לואיס 2005.
מועדון שחמט און-ליין - אתר בינלאומי לשחמט ניתן לשחק אונליין.
שחמט לשחקנים מזדמנים "הכנס ושחק!"
פיד"ה - אתר איגוד השחמט העולמי.
FICS - שרת שחמט חופשי.
אתר שחמט לילדים, להוריהם ואף למורי שחמט. מגוון מאוד באפשרויותיו.
תולדות משחק השחמט, באתר "האונה השמאלית"
בניית לוח ושמירתו כתמונה מצוין לבניית חידות ופתרונות. נוח לשימוש.

ערך מומלץ

מקור: http://he.wikipedia.org../../../%D7%A9/%D7%97/%D7%9E/%D7%A9%D7%97%D7%9E%D7%98.html

קטגוריות: ערכים מומלצים | משחקי חשיבה | משחקי לוח | שחמט | ספורט