שארל העשירי מלך צרפת
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שארל העשירי (9 באוקטובר 1757 - 6 בנובמבר 1836) היה מלך צרפת משנת 1824 עד ל-1830. הוא נולד בארמון ורסאי כנכדו של המלך לואי ה-15. אביו, שגם שמו היה לואי, היה יורש העצר המיועד, אך הוא מעולם לא עלה לשלטון כיוון שהוא נפטר לפני אביו, המלך המכהן. שארל היה אחיהם של לואי ה-16 שהוצא להורג בתקופת המהפכה הצרפתית ולואי ה-18 אשר מלך לאחר תקופת נפוליאון.
בסוף תקופת שלטונו של לואי ה-18 החל שארל לצבור כוח והשפעה ועלה על כס המלכות עם פטירתו של לואי ה-18 בשנת 1824. מדיניותו הייתה שמרנית ולא מאופקת. הוא ניסה להחזיר את הגלגל לאחור, לימים שלפני המהפכה הצרפתית וכתצואה מכך איבד עד מהרה את תמיכתה של הבורגנות. במדיניותו הריאקציונרית החזיר שארל את השליטה על בתי הספר לכנסייה ושילם פיצוים לאצולה בגין הנזקים ששנגרמו להם בעת המהפכה.
מדיניותו של שארל העשירי לא התאימה לעידן החדש שעמד בפתח. בעקבות הבחירות בשנת 1830, שבהן האופוזיציה הצליחה להגדיל את כוחה באופן ניכר, פיזר שארל את הפרלמנט והקטין ב 75% את רשימת בעלי זכות הבחירה. צעדיו הקיצוניים גרמו לכעס רב בקרב הבורגנים, שרבים מהם איבדו את זכות בחירתם. מדיניותו פגעה בכלכלתם של הבורגנים ולכן ביולי אותה שנה התרחשה הפיכה, הידועה בשם "מהפכת יולי". לאחר שלושה ימים, הנקראים שלושת ימי התהילה, סירב שארל להשתמש בכוח צבאי וניסה לוותר על הכתר לטובתו של נכדו, אנרי, שהיה בן 10 בזמן זה. ההמונים לא הסכימו לפשרה ושארל נאלץ לצאת לגלות לאנגליה, שם מת בגיל 79.
לאחר יציאתו לגלות, משלא נמצא יורש, עלה לכס המלכות המלך לואי פיליפ.
