רכס רוונזורי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רכס רוונזורי (או הרי רוונזורי) הוא רכס הרים קטן אך מרהיב עין במרכז אפריקה שמצוי על הגבול בין אוגנדה לקונגו ושמתנשא לגובה של עד 5,109 מטר. הגבוהים שבהרי רוונזורי מכוסים בשלג באופן קבוע, והם, יחד עם הר הקילימנג'רו והר קניה, היחידים שמכוסים שלג באופן קבוע באפריקה. הרי רוונזורי מזוהים לעתים כהרי הירח (Montes Lunae) שהוזכרו על ידי תלמי כמקורו של הנילוס הלבן, אך תיאוריו אינם מספיק ברורים כדי לזהותם באופן וודאי.
אורכו של הרכס 120 ק"מ ורוחבו 65 ק"מ. הוא מורכב משישה גושי הרים המופרדים על ידי גיאות עמוקים: הר בייקר, הר אמין, הר גסי, הר לואיג'י די סאבויה, הר ספיק והר סטנלי. הר סטנלי הוא הגדול ביותר ולו מספר פסגות, כשפסגת מרגריטה היא הגבוהה שביניהן. הרכס בנוי מסלעים מותמרים, והסברה המקובלת היא שההרים נוצרו כתוצאה מתנועת לוחות. ההרים מצויים באזור לח מאוד שלעתים קרובות אפוף בערפל.
הרי רוונזורי ידועים בצמחייה שבהם, שמשתרעת מיערות גשם טרופיים, דרך אדמות אחו הרריות ועד שלג; ובאוכלוסיית בעלי החיים בהם שכוללים פילי יער אפריקנים, כמה מיני פרימטים ומיני עופות אנדמים.
בהרי רוונזורי 43 קרחונים ידועים הנמצאים על 6 הרים ששטחם הכולל הוא 5 קמ"ר. זהו כמעט חצי מסך שטח הקרחונים באפריקה.
האירופאי הראשון שצפה ברוונזורי היה מהמשלחת של הנרי מורטון סטנלי ב-1889 (הערפל שהוזכר לעיל נחשב להסבר מדוע שני עשורים של חוקרים קודמים לא ראו אותם).
הרי רוונזורי מהווים יעד תיירותי. להרים חשיבות כלכלית נוספת, שכן באזור מצויים מרבצי נחושת וקובלט.