ראלף באנץ'
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ראלף באנץ' (7 באוגוסט 1904 - 9 בדצמבר 1971) דיפלומט אמריקאי, המתווך השני בין מדינת ישראל למדינות ערב במלחמת העצמאות וחתן פרס נובל לשלום לשנת 1950.
ראלף באנץ', נכד לעבד שחור, נולד בדטרויט ב-7 באוגוסט 1904. גדל במשפחה דלת אמצעים. הוריו נפטרו כשהיה בן 13 וסבתו גידלה אותו בלוס אנג'לס.
למד מדעי המדינה באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס וסיים לימודי תואר ראשון בשנת 1927. את התואר השני קיבל באוניברסיטת הארווארד בשנת 1928 ובה גם קיבל תואר דוקטור במדעי המדינה ויחסים בינלאומיים בשנת 1934. לאחר מכן השתלם ועסק בהוראה באוניברסיטאות שונות עד 1942.
במלחמת העולם השניה שירת במשרד לשירותים איסטרטגיים (או. אס. אס.), שקדם לסוכנות הביון המרכזית. ב-1944 עבר לשרת במחלקת המדינה. מילא תפקיד מרכזי בהליכי היסוד של האו"ם ובשלבי קיומו הראשונים.
ב 1947 נתמנה לחבר בועדת האו"ם המיוחדת לעניני ארץ ישראל. כאשר המתווך מטעם האו"ם בין מדינת ישראל למדינות ערב, הרוזן פולקה ברנדוט נרצח בספטמבר 1948, נתמנה ראלף באנץ' למלא את מקומו.
בחודשים ינואר עד יולי 1949 ניהל את המשא ומתן בין נציגי ישראל לנציגי מדינות ערב ברודוס, שהביא לבסוף לחתימת הסכמי שביתת הנשק. זכה להערכת שני הצדדים ובשנת 1950 הוענק לו פרס נובל לשלום.
ב 1955 נתמנה לתת מזכיר האו"ם. השתתף במשימות שמירת השלום בסואץ ב 1956, בקונגו ב1960 ובקפריסין ב1964 ושימש כיועצו הראשי של מזכיר האו"ם או טאנט. ב-1971 פרש עקב מצב בריאותו ונפטר ב-9 בדצמבר.