ספרטה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ספרטה (ביוונית: Σπάρτη), פוליס ביוון העתיקה. ספרטה, שהוקמה מחדש בזמן המודרני, שוכנת בחלק המרכזי הדרומי של חצי האי פלופונס בחבל לאקוניה והיא בירת חבל זה.
ספרטה הייתה ידועה בזכות לוחמיה האמיצים שעשו לה שם בכל רחבי יוון העתיקה, שם שמהדהד עד ימינו שלנו. לספרטה לא היו חומות עד אמצע המאה ה-4 לפנה"ס, כי אף אויב לא העז לדרוך על אדמתה. הפוליס שלטה על כל שטח לאקוניה, כ-3,500 קמ"ר, שטח גדול במושגי יוון הקלאסית. בנוסף הייתה לה טריטוריה נוספת, מסניה, בת 4,000 קמ"ר. סך שטח המדינה, שהייתה אחת הגדולות ביוון, היה כ-7,500 קמ"ר. ספרטה עמדה בראש הליגה הפלופונסית. העיר הגיעה לשיא תהילתה כאשר עמדה בראש הכוחות היוונים שהדפו את הפרסים, כשאלו ניסו לכבוש את יוון בשנת 480 לפני הספירה.
לאחר המלחמה הייתה נתונה במאבק, הידוע בשם המלחמה הפלופונסית עם אתונה על ההגמוניה ביוון העתיקה (המחצית השנייה של המאה ה-5 לפנה"ס). ספרטה יצאה מנצחת ממלחמה זו. במשך כמה עשרות שנים נהנתה מהגמוניה ביוון, אך ירדה מגודלתה אחרי מלחמה עם תבאי (המחצית הראשונה של המאה ה-4 לפנה"ס). ספרטה לא השתקמה ממפלתה ולא חזרה למעמד בכורה ביוון. בסופו של דבר שולבה בשנת 192 לפנה"ס בליגה האכאית וכ-50 שנה לאחר מכן נבלעה על ידי הרפובליקה הרומית.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
- ערך מורחב – היסטוריה של ספרטה
יריבתה המרה של ספרטה בתקופה הארכאית הייתה ארגוס, שכנתה הצפון-מזרחית בחצי האי הפלופונסי. במאה ה-8 לפנה"ס הייתה ידם של הארגיבים על העליונה. רק במאה ה-7 לפנה"ס הצליחו הספרטנים להביסם. באמצע המאה ה-6 לפנה"ס כמעט הדבירו אותם כליל, אם כי הארגיבים המשיכו להטרידם עד המאה ה-5 לפנה"ס.
בתקופת המלחמות נגד הפרסים הוכרזה ספרטה כמנהיגת ההלנים (כך כינו היוונים את עצמם) כנגד הפרסים, ומצביאים ספרטניים עמדו בראש הצי וצבא היבשה של יוון שניצח את הפרסים בשנת 480 לפנה"ס, בקרב פלטאה ובקרב סלמיס).
לאחר המלחמות הפרסיות כוננה אתונה את הליגה האטית-דלית, וספרטה החלה לראות בה איום על ההגמוניה שלה ביוון. בשנת 431 לפנה"ס פרצה המלחמה הפלופונסית, שנמשכה עם הפסקות קצרות עד שנת 404 לפנה"ס. בסיום המלחמה זכתה ספרטה בשלטון מוחלט ביוון.
מצב זה לא האריך ימים. בשנת 371 לפנה"ס הביס אפמינונדס, המצביא התבני, את ספרטה בקרב לאוקטרה. במשך כמה שנים התחוללה מלחמה מרה בין תבאי לספרטה. המלחמה הסתיימה בתיקו, אך המחיר שספרטה נאלצה לשלם היה גבוה מדי והיא ירדה מגדולתה. היא לא הצטרפה לליגה הקורינתית והמשיכה במלחמה במוקדון עד המאה ה-3 לפנה"ס. לאחר מכן שקעה העיר, מיעוט קטן השתלט על הקרקעות ונטל לעצמו את זכויות האזרח. ניסיונות רפורמה עוררו מלחמות פנימיות. במאה השנייה לפנה"ס הייתה ספרטה לבעלת ברית של רומא וזכתה לפריחה מחודשת, אם כי תהילתה הייתה רחוקה מאוד מזו של ימי עבר. כעבור כמה מאות שנים הביאו פלישותיהם של השבטים הברברים לחורבנה של העיר, והיא נהרסה לגמרי במאה ה-5 לספירה.
[עריכה] תרבות וחיי חברה
בין אתונה לספרטה הייתה יריבות תרבותית גדולה במאה ה-5 לפנה"ס, משום שכל אחת מהן סימלה ערכים מנוגדים. בעוד שספרטה טיפחה את העוצמה ואת הכוח הגופני וחינכה להסתפקות במועט, הרי שאתונה סימלה את תרבות המחשבה וטיפוח היופי.
בתחום החינוך הייתה ספרטה יוצאת דופן בעולם של תקופתה. ספרטה הנהיגה למעשה חינוך חובה חינם מטעם המדינה, חינוך אשר הוחל גם על הנערות (בשאר הערים היווניות החינוך היה פרטי ולנערים בלבד).
החינוך בספרטה הפך לשם דבר, ועד היום מקובל להשתמש בביטוי "חינוך ספרטני". את הנערים חינכו הספרטנים חינוך צבאי שכלל "חישול" - הסתפקות במועט ודיבור קצר (ומכאן המושג "דיבור לאקוני", על שם חבל לאקוניה בו שכנה ספרטה). חינוך הנערות כלל בעיקר אימונים גופניים, שכן הספרטנים ראו בנשים בעיקר מכשיר ללידת חיילים, וככאלה ראו לנכון לחשל אותן גופנית על מנת להגדיל את הצלחתן במשימה.
הספרטנים לא עודדו עיסוק בתחומים כאמנות, כשירה וכפילוסופיה כפי שהיה מקובל ביוון של תקופתם. התחום היחיד שקיבל עידוד מלבד זה הצבאי היה הספורט, בשל זיקתו לצבא ולחימה.
[עריכה] ההופעה הספרטנית
- ערך מורחב – ההופעה הספרטנית
הלבוש הספרטני היה דומה ללבוש היוונים האחרים עם שינויים קלים. הם היו יוזמי בגדי הארגמן שנלבשו לקרב ובניגוד ליוונים אחרים נטו להאריך את שיערם. הספרטנים גידלו זקן ואהבו לטפח את שיערם הארוך. פרט לכסות הארגמן, הספרטני עטה על גופו שני סוגי גלימות ושני סוגי טוניקות. העבודות בשדות, בדומה לשאר חלקי יוון, נעשו ברגליים יחפות. המטה היה סמל יוקרה עבור פקידי ממשל בכירים כגון האפורים וגנרלים. צורת המטה הנפוצה הייתה T. המטה היה גדול למדי והגיע לחזהו של אדם מבוגר. הלבוש הספרטני ופרטי הופעה אחרים אומצו על ידי מעריציהם ובמיוחד על ידי הפילוסופים שהעריצו את משטרם.
[עריכה] הספורט בספרטה
מתוך שנמצאו במצב מלחמה מתמיד עם שכניהם, ובמיוחד לאור העובדה ששלטו על אוכלוסייה משועבדת הגדולה מהם פי 25, ייחסו בני ספרטה חשיבות עליונה לחינוך הנוער ללחימה. החינוך הספרטאי נועד בציביונו הספורטיבי והצבאי לפתח בראש ובראשונה את מיטב הכוחות הגופניים ולרתמם לטובת השמירה על ביטחון המדינה, ערכיה וחזונה. מדובר איפוא בחינוך לחיילות (מיליטריזציה) ביוזמת רשויות המדינה, בארגונה ובפיקוחה.
הספורט בהקשרו הצבאי הנוקשה ליווה את הספרטני מגיל רך ועד לקסרקטין הצבאי. זאטוטי ספרטה, מגיל 5, למדו את צעדיו הבסיסיים של ריקוד צבאי בשם "פיריק" (פ' רפה). מחול זה נערך בלבוש צבאי מלא, בו הומחזו על דרך הכוריאוגרפיה והמשחק פעילויות קרביות. דוגמה מודרנית לריקוד קרבי אפשר למצוא בריקוד ה"קפוארה".
קשה להגדיר את הפעילות הגופנית הספרטאית כספורט, מכיוון שנטמעו בה יסודות צבאיים בולטים. בני ספרטה, למרות כישוריהם, הסתייגו תחילה מן התחרויות הפאן-הלניות כמו המשחקים האולימפיים. הם הדירו רגליהם מהן בשל החשש להפסיד ולשאת את הבושה לעד. עם הזמן שלחה ספרטה למשחקים האולימפיים נציגים מטעמה שהצליחו מאוד בתחרויות אלו.
[עריכה] מדינה וחברה
[עריכה] מבנה האוכלוסייה
- אזרחים בעלי זכויות - הספרטנים.
באזרחים בעלי הזכויות נכללו רק הגברים מעל גיל 30 (גיל ההצבעה), לנשים לא היו זכויות (אלא במסגרת המשפחה). לכל ספרטני הוקצבה חלקת אדמה שאותה עיבדו ההלוטים (ראו בהמשך). זכויותיו של ספרטני שאיבד את חלקת האדמה שלו נשללו. תהליך נישול הספרטנים מאדמותיהם במאה ה-4 לפנה"ס גרם לירידת ספרטה ממרכז הבמה הפוליטית. לאחר מכן נעשה ניסיון לבצע רפורמה בקרקעות שתכלול את חלוקתן מחדש, אך היה זה מעט מדי ומאוחר מדי. כל ספרטני היה חייב לשרת בצבא הספרטני עד גיל קבוע. רק בעלי הקרקעות הורשו לקחת חלק בפעילות זו, שנחשבה לזכות, ולא לחובה. - פריוקים (perioikoi) - ביוונית "היושבים מסביב".
לפריוקים היו זכויות תושב, אך הם לא הורשו לקחת חלק בהצבעות או בשירות הצבאי. עסקו בעיקר במסחר ובמלאכה. - הֶלוֹטִים - התושבים המקוריים של מסיניה בעת כיבושה על ידי ספרטה.
היו עבדים נטולי זכויות כלשהן. היוו בערך 85% מכל אוכלוסיית ספרטה. על מנת לשמור על מעמדם הנחות וכדי שלא יתמרדו, הוכרזה כמעט כל שנה מלחמה על ההלוטים. ההלוטים יכולים היו להשתחרר ממעמדם הנחות רק אם הצילו חיי ספרטני בקרב. בצבא ספרטה נמנו ההלוטים בדרך כלל על החיילים בעלי החימוש הקל.
[עריכה] צורת שלטון
- ערך מורחב – המשטר הספרטני
לפי המסורת הספרטנית, עוצב המשטר הייחודי של ספרטה על ידי המחוקק ליקורגוס, כך שיהיה בעל אופי ממוזג, המורכב מיסוד מלוכני, יסוד אוליגרכי ויסוד דמוקרטי, שיאזנו זה את זה. בראש המדינה עמדו בו זמנית שני מלכים, שעיקר סמכותם הייתה בתחום הצבאי והדתי - הם היוו את היסוד המלוכני; לצדם פעלה הגֵרוּסִיָה – מועצת זקנים שהייתה מעין מועצה מחוקקת - היא היוותה את היסוד האוליגרכי, ואת היסוד הדמוקרטי היוותה האַפֵלה – אספת האזרחים-הלוחמים, שזומנה מפעם לפעם לאשרר החלטות הרות גורל של הגרוסיה. אספת האזרחים בחרה גם את ה אֶפורים – חמישה אזרחים ששימשו כשומרי החוקה והיו אף בעלי סמכויות פיקוח על המלכים.
כמובן, היסוד הדמוקרטי במשטר הספרטני התייחס רק לשכבה צרה של מי שהיו בעלי זכויות אזרח – הספרטנים; הללו מנו בשיא 10,000 גברים. על גברים אלו, שגודלו מילדות להיות חיילים, נאסרה כל עבודה. הם קיבלו בעלות על אדמות, שעובדו על ידי המעמדות הנחותים יותר, ומהן התפרנסו. מגיל 30 ואילך נעשו הספרטנים בעלי זכות בחירה, ומגיל 60 יכלו להיבחר לגרוסיה. לנשים לא הייתה זכות הצבעה. אזרחים ספרטנים שלא נמצאו מתאימים לחיילות איבדו את מעמדם ואת זכויותיהם.
[עריכה] הכלכלה הספרטנית
הכלכלה הספרטנית הייתה מבוססת על חקלאות. האזרחים הספרטנים, שהיו בעלי הקרקע לא עסקו בעבודת כפיים. לצורך כך הייתה להם אוכלוסיית הלוטים גדולה. בתאוריה, כל האזרחים הספרטנים היו אמורים להיות שווים זה לזה בעושרם. על מנת להבטיח שיוויון זה, ליקורגס אסר על החזקת מטבעות כסף וזהב. המטבע הספרטני היה עשוי מברזל. היות ומטבעות ברזל היו חסרות ערך במדינות אחרות, המסחר הספרטני היה דליל ביותר. ליקורגס גירש את בעלי "המקצועות המיותרים" מספרטה. האיסור על החזקת מטבע עובר לסוחר גרם לכך שהמקצועות האלה לא חזרו לספרטה גם אחרי מותו של ליקורגס. הספרטנים לא היו רכושנים ונהגו לחלוק את רכושם עם ספרטנים אחרים. על פי החוק, הספרטני היה יכול להיכנס לבית השכן ולקחת את מה שרצה, בתנאי שהשכן לא היה צריך את החפץ לעצמו.
השיוויון הזה נפגע בצורה קשה אחרי המלחמה הפלופונסית. הכנסת מטבעות זהב וכסף יצרה פערים בין המעמדות ופגעו במבנה החברה הספרטנית. יצירת המעמדות וירידת הספרטנים מנכסיהם דיללה את מאגר הכוח הצבאי שלה, כי לפי החוקה, רק ספרטני בעל רכוש היה יכול לשרת בצבא. לדילול זה היו תוצאות הרות אסון החל מהמאה ה-4 לפנה"ס. מספר מלכים ספרטנים ניסו לבצע רפורמות סוציאליות, אך ללא הועיל. סופה של המדינה הספרטנית היה בכיבוש הרומי במאה ה-2 לפנה"ס בעקבות דילול כוחה הצבאי.
[עריכה] השירות והאימון הצבאי
- ערך מורחב – הצבא הספרטני
האזרח הספרטני היה בראש ובראשונה חייל וכל חייו הוקדשו לתפקיד זה. הוא אומן לציית ללא שאלות ולספוג את קשיי המלחמה. פעם אחת בחייו יכול היה להיבחר למשרת האפור במשך שנה. עם הגיעו לגיל 60 התאפשר לו להתקבל לגרוסיה לכל ימי חייו. השירות הצבאי נמשך עד הגיעו לגיל מופלג זה.
זמן קצר אחרי הלידה הובא הילד לפני הרשויות ואלו החליטו אם הילד ראוי לחיות או לא. אם הילד היה חלש פיסית, הוא הושלך מראש הצוק.
בגיל הרך קיבל הילד חינוך בסיסי בביתו, אולם כבר בגיל 7 הוא נלקח מרשות הוריו והפך לרכוש המדינה. הילד נלקח לאימון ארוך, דמוי טירונות, שנמשך עד הגיעו לגיל 20. במהלך האימונים הוא זכה גם להשכלה כלשהי במתמטיקה, בספרות ובמוזיקה, אך עיקר זמנו הוקדש לאימוני ספורט וצבא. בין השאר התחרו ביניהם הצעירים הספרטנים ביכולת לסבול את מכותיהם של המדריכים. המכות והאימונים הגופניים המפרכים לא היו מספיקים לדעת הספרטנים והם הוסיפו לקשיי הטירונים בכך שלא נתנו להם מספיק אוכל. היו מצפים מהם לגנוב את מזונם, אך אם נתפסו, הוכו קשות. ידוע סיפור של ספרטני צעיר שצד בבוקר שועל ולא הספיק להסתירו באוהל או להורגו עד שנקרא למסדר. הוא הסתיר את השועל מתחת לכיטון (מעין חולצה רחבה) ועמד ללא תנועה בזמן שהמפקדים סרקו את השורות. הפציעות שגרם לו השועל היו כה חמורות, שהוא נפטר לאחר זמן קצר.
בהגיעו לגיל 20 שולב הספרטני הצעיר בכוח הלוחם של הפוליס והתקבל כחבר באחד המועדונים של העיר. כל מועדון כלל 15 חברים שסעדו ביחד, נלחמו ביחד, ישנו ביחד ועוד. כל אזרח היה חייב להיות חבר באגודה שכזו. בהגיעו לגיל 30 קיבל את מלוא זכויות האזרח. על הפיקוח על חיי האזרחים, ובמיוחד על המעקב על ההלוטים הופקדה משטרה חשאית, הקריפטרייה. ספרטה היא המדינה היחידה ביוון שהייתה בעלת משטרה חשאית.
[עריכה] ספרטה המודרנית
במהלך ימי הביניים ובתחילת העת החדשה הייתה ספרטה כפר קטן לצידו של מיסטראס, ישוב ביזנטי חשוב. בשנת 1834, לאחר מלחמת העצמאות היוונית הכריז המלך היווני אוטו שבכוונתו לבנות עיר בסמוך למקומה של ספרטה ההיסטורית, ולתת לה את שמה. העיר תוכננה על ידי ארכיטקטים זרים ונבנתה כאחת היפות שבערי יוון. כיום היא בירת חבל לקוניה.
החפירות הארכאולוגיות בספרטה התחילו באמצע המאה ה- 19 עם גילוים של כמה מבנים, והמשיכו ביתר שאת בתחילת המאה ה-20, שבה התגלו רוב הממצאים הארכאולוגיים החשובים.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ספרטה |
| ערך מומלץ |
- אתונה מול ספרטה, מגזין e-mago
- אתר שמוקדש לספרטה העתיקה (אנגלית)
