סימונידאס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

סימונידאס איש קיאוס (468-556 לפנה"ס) היה משורר יווני לירי מפורסם שזכה להימנות ברשימה המכובדת של יוצרים, בדמות הקאנון האלכסנדרוני ההלניסטי, שרק מעטים התכבדו בו. סימונידאס נהג להסתופף בצל קורתם של שליטים גדולים, מצנאטים תרבותיים.

תוכן עניינים 1 בצעירותו 2 חיפוש מצנאטים 3 עיסוקו בפוליטיקה 4 יצירותיו 5 מאתונה לסיקיליה

[עריכה] בצעירותו

סימונידאס היה בן אחותו של המשורר הנודע באקכילידס. הוא נולד בלוליס – עיר ידועה באי קיאוס וכישוריו התפרסמו עוד בצעירותו, כאשר חיבר פיוטים ליריים לחגיגות הדתיות לכבוד האל אפולו ואף הורה שירה ומוסיקה בעיר הולדתו.

[עריכה] חיפוש מצנאטים

סימונידאס, כמשוררים ובכלל כאמנים בני דורו, חיפש לעצמו פטרונים כלכליים, אשר בחסותם יוכל לממש את כישוריו. ביודעו כי בעיר הולדתו עלולים כישורים להיבלם עקר סימונידאס לאתונה, עיר גדולה במרכז יוון, והסתפתח לחצרו של היפארכוס הידוע, מי שנחשב לפטרון הסופרים והמשוררים. בשנת 514 לפנה"ס נרצח היפארכוס וסימונידאס עלה צפונה לתסאליה שבצפון מזרח חצי האי הבלקני, שם יצר ופעל בחסות שתי משפחות תסאליות ידועות בפטרוניותן: סקופאס ואלאוס. עם אחת מהן הסתכסך, והדבר עלה לו כמעט בפרנסתו.

[עריכה] עיסוקו בפוליטיקה

כמה עובדות גרמו לו לעסוק בפוליטיקה: רדיפתו אחר פטרונים שונים, זו שחשפה אותו לידע אודות תככים פוליטיים; היותו מקורב לפוליטיקאים מפורסמים כגון תמיסטוקלאס האתונאי ופאוסניאס הספרטאי; כישוריו ורגישותו המדינית והחברתית- כל אלה הביאו אותו לכך שהוא יצטייר בעיני סביבתו הקרובה וגם הרחוקה כמבין-דבר-ועניין בתחום הפוליטיקה, ואף מסופר עליו כמי שגישר ופישר בין שני יריבים, היירו ותארו, שהיו נכונים להתכתש עד מוות עם כוחות הצבא שברשותם.

רגישותו הפוליטית, ההלנית, הביאה אותו לכך, שיחבר יצירות לא רק מתחום הדת והפולחן ובוודאי שלא רק על פי הזמנות הפטרון האישי שלו, אלא גם מתוך ראיה מחד והערכה מאידך לאירועים היסטוריים חשובים בתולדות יוון. כך למשל חיבר יצירות הנוגעות לשני הקרבות הקלאסיים בתקופת הפלישות הפרסיות: קרב מרתון וקרב תרמופילאי. ביצירותיו מגלה סימונידאס הערצה רבה לגיבורי הקרב, לבכירים ולזוטרים.

[עריכה] יצירותיו

מיצירותיו של סימונידאס, ממש כמו משוררים מפורסמים בני דורו, כמעט לא שרד דבר. כמה אלגיות קצרות, אך המציגות כישרון לירי משובח. אלגיה היא שיר צער או אבל (מקור המילה הוא פריגי ומשמעו "חליל"), ובמאה השישית לפנה"ס קבלה האלגיה, בזכותם של המשוררים סימונידאס ותאוגניס, תוכן מעורב: הטפת מוסר ותיאור תענוגות האהבה.

סימונידאס כתב הרבה אפיגראמות (מיכתמים), שבהם ידע לסגל תוכן רב-משמעות למסגרת מצומצמת. במיכתמו לכבוד גיבורי תרמופילאי העלה על נס את זכר הקורבן ההירואי שלהם בשתי שורות קצרות ומאוזנות. התפרסמו מיכתמיו, ובעיקר האישיים שבהם, כשופעי חום וגוונים מלטפים. סימונידאס כתב גם עשרות רבות של פרגמנטים ליריים והוא נודע גם כמחבר מוכשר של שירי דיתירמבוס. מספרים כי יצירותיו היו כה מפורסמות עד כי יכול היה לתבוע כל סכום, אף אגדי, עבור כל אחת מהן, והיו אף שהאשימוהו באהבת בצע.

לצד כישוריו הליריים קנה לו סימונידאס שם אף כמי שהציג בפעם הראשונה את ההבדלים בין אותיות-תנועה ארוכות וקצרות ונחשב גם לממציא המנמוניקה: תורת השבחת הזיכרון.

[עריכה] מאתונה לסיקיליה

לאחר קרב מרתון (490 לפנה"ס) שב המשורר סימונידס לאתונה, אך לאחר פרק זמן קצר עקר לסיקיליה (סיציליה) על-פי הזמנתו של המלך השליט היירו, אף הוא פטרון ידוע של יוצרים ומחברים. תחת חסותו, אם כי בעל חירות אמנותית, חי ופעל סימונידס עד יומו האחרון. סימונידס נקבר בעיר אקרגס שבסיקיליה.