סיכון (משחק)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סיכון (Risk) הוא משחק אסטרטגיה מבוסס תורות, המיועד לשניים עד שישה משתתפים. המשחק מתרחש על מפת העולם, המחולקת לארבעים ושתיים נחלות. כל שחקן שולט במדינות מסוימות ועליו להלחם בעזרת צבאותיו בשחקנים האחרים. מטרת השחקן היא כיבוש העולם או השלמת משימה שקיבל בתחילת המשחק. הקרבות מתבצעים על ידי הטלת קוביות. למרות פשטות כללי המשחק היחסית, הם מדמים, בהצלחה לא מעטה, את הקשיים העומדים בפני המצביא.
תוכן עניינים |
[עריכה] רקע כללי
המשחק הומצא בשנת 1957 על ידי צרפתי בשם אלברט לה מוריס. הוא החל להיות מיוצר החל מאותה תקופה, בערך, על ידי האחים פרקר, חברת בת של חברת הסברו. בניגוד למשחקים כמו שחמט, ל'סיכון' אין מערכת כללים אחידה ומוסכמת על כולם. החברה המייצרת הכניסה שינויים מזעריים בכללים מדי פעם. יתר על כן, קיימים מאות מועדוני 'סיכון' ברחבי העולם, ולכל אחד מהם מערכת כללים שונה מעט. כך למשל, ישנו כלל הקובע כי שחקן המגיש סדרת קלפי נחלה (ראו בהמשך, אביזרי המשחק) מקבל תגבורת. על פי אחת הגרסאות, התגבורת תלויה בסוג הסדרה (סדרת חיילים שווה תגבורת בגודל ארבע יחידות, סדרת פרשים 6, תותחים - שמונה, וסדרה מעורבת מזכה את מגישהּ בעשר יחידות). על פי שיטה אחרת, אין משמעות לסוג הקלפים, וגודל התגבורת נקבע על ידי סדר ההגשה של הסדרה (הסדרה הראשונה שמגיש שחקן מזכה אותו בארבע יחידות. השניה- בשש, השלישית בשמונה, הרביעית בעשר. החמישית בשתים עשרה, השישית בחמש עשרה ומכאן ואילך בקפיצות של חמש יחידות בכל פעם). ישנם משחקי מחשב מבוססי 'סיכון' רבים, בחלקם ניתן לשחק באינטרנט. גם ביניהם, כמובן, קיימים הבדלי חוקים.
[עריכה] אביזרי המשחק
לצורך המשחק נעשה שימוש בכמה אביזרים:
- מפת העולם. מחולקת לארבעים ושתיים נחלות הממוקמות בשש יבשות - אסיה (12 נחלות), אירופה (7), אפריקה (6), אוסטרליה (4), אמריקה הצפונית (9), אמריקה הדרומית (4). נהוג שכל יבשת צבועה בצבע שונה, עם הבדלי גוונים בין הנחלות.
- שישה צבאות של מיניאטורות. המיניאטורות, המעוצבות לעיתים בצורת חיילים, פרשים ותותחים ולעיתים בצורות אחרות, מייצגות את החיילים של כל צבא. על פי רוב ישנן שלוש דרגות של מיניאטורות- אחת מייצגת חייל בודד, השנייה - חמישה חיילים, והשלישית - עשרה. צבאות המיניאטורות צבועים בצבעים המבדילים אותם זה מזה.
- חמש קוביות בעלות שש פאות כל אחת. הקוביות משמשות לקביעת השחקן המתחיל ולקביעת הצד המנצח בכל קרב.
- קלפי משימה. בכל קלף משימה מוצגת משימה אחת, אותה יש למלא על מנת לנצח. דוגמאות למשימות: השמדת צבא יריב מסוים, כיבוש יבשות מסוימות או כיבוש מספר מסוים של נחלות (בדרך כלל- עשרים וארבע).
- קלפי נחלות. בכל קלף נחלה מופיעה נחלה אחת וכמו כן איור של חייל, פרש או תותח. קלפי הנחלות משמשים לחלוקת הנחלות הראשונית, ומסייעים לכל שחקן בקבלת תגבורות במהלך המשחק.
[עריכה] הכנות למשחק
- כל שחקן בוחר צבע, ומקבל מספר מסוים של חיילים, המהווים את הצבא איתו הוא מתחיל לשחק.
מספר החיילים ההתחלתי נקבע לפי הטבלה הבאה:
מס' שחקנים | מס' חיילים |
---|---|
2 |
|
3 |
|
4 |
|
5 |
|
6 |
|
- מחלקים את קלפי המשימה והנחלות (כל שחקן מקבל קלף משימה בודד ומספר קלפי נחלות שווה לשאר המתמודדים).
- בוחרים את סדר התורות במשחק. דבר זה נקבע על פי הטלת הקוביות.
- כל משתתף מפזר את צבאו בין נחלותיו על פי רצונו. אסור לשים פחות מחייל אחד בכל נחלה. מותר להשאיר חלק מהצבא בצד להמשך המשחק. בסוף שלב זה מחזיר כל מתמודד את כל קלפי הנחלות שלו לקופה. את קלפי המשימות, לעומת זאת, יש לשמור עד גמר המשחק.
[עריכה] מהלך המשחק
המשתתפים משחקים איש איש בתורו על פי הסדר שנקבע, כאשר תורו של כל משתתף מחולק לשלושה חלקים, על פי סדר זה:
יבשת | תגבורת |
---|---|
אפריקה |
|
אוסטרליה |
|
אסיה |
|
אירופה |
|
צפון אמריקה |
|
דרום אמריקה |
|
- קבלת תגבורת. גודל התגבורת שמקבל השחקן מחושב על פי שלושה גורמים: מספר הנחלות בהן צבאו שולט (על פי רוב - מספר הנחלות חלקי שלוש, אין חשיבות לשארית), היבשות השלמות שהוא מחזיק (ראו טבלה) וסדרות קלפי נחלות שבידו. בתור הראשון מדלגים על שלב זה.
- ניהול המערכה הצבאית. השחקן מפעיל את צבאו על ידי הטלת הקוביות (ישנן מספר שיטות לחישוב מי המנצח עבור תוצאת קוביות נתונה). אם השמיד את צבאו של היריב בנחלה מסוימת (או שהיריב הכריז על נסיגת צבאו מאותה נחלה), זכה השחקן בנחלה, והוא מחויב להציב בה נציגים מצבאו. אין הגבלה על זמן או על מספר התקפות בתור, וכל אחד רשאי לעשות כטוב בעיניו. התור עובר לשלב השלישי כשהשחקן מכריז על כך.
- העברת כוחות. השחקן רשאי להעביר את כוחותיו מנחלה לנחלה, בתנאי שיש ביניהן קשר יבשתי רציף. ישנן גרסאות של המשחק, בהן יש הגבלה על העברת הכוחות, וניתן להעביר צבא רק לנחלה סמוכה, ורק פעם אחת בכל תור.
בסוף התור, אם נכבש שטח בתור זה, לוקח השחקן קלף נחלה מן הקופה.
[עריכה] סוף המשחק
מנצח במשחק הוא מי שמילא את משימתו ראשון והכריז על כך. אם לא הכריז על כך, המשחק נמשך כרגיל, וישנה אף אפשרות שיפסיד, במידה ומתמודד אחר מכריז כי מילא את משימתו.
[עריכה] אסטרטגיות נפוצות
ישנן מספר טקטיקות יעילות בהן משתמשים פעמים רבות. על פי החוקים, צבא המשתלט על יבשת שלמה מקבל תגבורת (ראו טבלה לעיל) מדי תור. השתלטות על יבשות הקלות להגנה (כאוסטרליה או דרום אמריקה) בתחילת המשחק והתבצרות בהן היא מעשה נבון, אם כך. מאידך, עובדה זו מובילה, לעיתים, למרחץ דמים, כאשר שני שחקנים מנסים לכבוש את אותה יבשת בכל מחיר. לעומת זאת, השתלטות על אסיה בתחילת המשחק אינה מומלצת, מאחר וקשה להגן עליה בכוחות בסדר הגודל שיש לשחקן בתחילת המשחק.
במשחק בו משתתפים יותר משני שחקנים, קיימת האפשרות לברית בין שחקנים. לאינטרקציה החברתית חשיבות רבה, שכן שחקן בעל כריזמה וכושר שכנוע מסוגל לגייס למען צבאו ומטרותיו חיילים רבים נוספים בכוח לשונו בלבד. שחקן טוב הוא כזה המצליח לתמרן את יריביו (על ידי דיפלומטיה) להאבק אחד בשני בעוד צבאו גדל ומתבסס, ומונע מהם לעשות זאת נגדו.
[עריכה] גרסאות "מוזרות" למשחק הסיכון
למשחק הסיכון פותחו מספר גרסאות מעניינות, על מנת להוסיף עניין ו'פלפל' גם לשחקנים ותיקים. דוגמאות לכך:
- סיכון 2210: גרסה עתידנית למשחק, המתרחשת בשנת 2210. כתוספת חוקים בולטת ניתן לציין את העובדה שחלק מהמשחק מתבצע על הירח ומתחת לפני המים.
- סיכון 'סופת האל' (risk Godstorm): גרסה המבוססת על עולמות המיתולוגיה של תרבויות קדומות. דברים השונים מה'סיכון' הרגיל: קיומם של אלים, ניסים וגהינום.
- סיכון טירות (Castle risk): משוחק במפת אירופה בלבד. מבוסס על תקופת ימי הביניים. הבדלים משמעותיים מה'סיכון' הרגיל: קיומם של ערי בירה לכל צד, שטחים ניטרליים וסוגי קלפים נוספים.
- סיכון 'שר הטבעות': 'סיכון' המבוסס על עולם שר הטבעות שיצר טולקין. המפה היא מפת הארץ התיכונה, והמיניאטורות בצורות דמויות אופייניות (אלפים, נשרים ורוהירים מול גובלינים, טרולים ונזגול). אין תוספות משמעותיות לחוקים, והשינוי המשמעותי הוא בתפאורה.
- סיכון 'מלחמת הכוכבים': מבוסס על עולם מלחמת הכוכבים. ניתן לשחק את המורדים או את האימפריה, בחוקים הרגילים או בחוקים ייחודיים.
[עריכה] "סיכון" כמשחק מחשב
מגוון משחקי מחשב מבוססים על המשחק "סיכון". המשחקים מאפשרים למספר שחקנים לשחק ביניהם על אותו מחשב, לשחקן לשחק מול המחשב, או לשחקן לשחק ברשת מול שחקנים אנושיים אחרים.
[עריכה] טריוויה
- באחד הפרקים בסיינפלד, ניומן וקריימר משחקים משחק מתמשך של סיכון, עד שאדם זר ברכבת התחתית מעיף להם את לוח המשחק משום שקרמר צעק שנשאר לו לכבוש רק את אוקראינה החלשה (כדבריו).