מונדיאל 1970
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גביע העולם בכדורגל - מקסיקו 1970 Mexico 70 |
|
---|---|
הפוסטר הרשמי של מונדיאל 1970 |
|
מספר נבחרות | 70 (בשלב הגמר: 16) |
מארחת | מקסיקו |
הנבחרת הזוכה | ברזיל (זכיה שלישית) |
מספר משחקים | 32 |
שערים שהובקעו | 95 (2.97בממוצע למשחק) |
סה"כ צופים | 1,673,975 (52,312 ממוצע למשחק) |
מלך השערים | גרד מילר, מערב גרמניה 10 שערים |
מונדיאל 1970 נערך במקסיקו. הנבחרת הזוכה הייתה נבחרת ברזיל, שניצחה במשחק הגמר את נבחרת איטליה בתוצאה 4:1 במשחק הגמר באצטדיון האצטקה שבמקסיקו סיטי.
זאת הייתה הזכייה השלישית של נבחרת ברזיל בגביע ז'יל רימה, לאחר שזכתה בו לפני כן ב-1958 ו-1962, ועל פי תקנון פיפ"א, רשאית הייתה הנבחרת לשמור את הגביע לצמיתות. כמ כן, זאת הייתה הזכייה השלישית בגביע של מנהיג הנבחרת, פלה.
המאמן הברזילאי, מאריו זגאלו, הפך לכדורגלן הראשון בהיסטוריה, שזוכה בגביע העולמי גם כשחקן (אחרי שזכה ב-1958 ו-1962) וגם כמאמן.
מבנה הטורניר נשאר כפי שהיה במונדיאל 1966: 16 נבחרות העפילו לטורניר, וחולקו לארבעה בתים של 4 נבחרות בכל בית. שתי הנבחרות הטובות ביותר מכל בית העפילו לשלב רבע הגמר.
שני חידושים היו במונדיאל זה. לראשונה הותר לערוך חילופים במהלך המשחק, ולראשונה נעשה שימוש בכרטיסים אדומים (לציון הרחקה) וצהובים (לציון אזהרה).
ז'אירזיניו, הקיצוני הימני של נבחרת ברזיל, הבקיע לפחות שער אחד בכל משחק בטורניר (במשחק נגד צ'כוסלובקיה הבקיע צמד), הישג שלא שוחזר מאז. עם זאת, חלוץ נבחרת מערב גרמניה, גרד מילר, זכה בתואר מלך השערים של הטורניר, לאחר שהבקיע עשרה שערים לזכות נבחרתו. באופן מדהים, הבקיע מילר שלושער בשני משחקים רצופים, נגד בולגריה ופרו, אך לעומת זאת, לא הבקיע במשחק האחרון של נבחרתו, נגד אורוגוואי, במשחק על המקום השלישי והמכובד.
אחד המשחקים הבלתי נשכחים במונדיאל זה, היה משחק חצי הגמר בין איטליה לגרמניה, שנחשב לאחד מגדולי המשחקים בגביע העולמי בכל הזמנים. איטליה הובילה בתוצאה 1:0 לאורך רוב דקות המשחק, עד שהגרמני קארל היינץ שנלינגר השווה את התוצאה בתוספת הזמן. הקבוצות נכנסו להארכה, שבה הפכו הגרמנים את התוצאה ל-2:1 לזכותם, אך האיטלקים שוב הפכו את התוצאה ל-3:2 לזכותם. הגרמני, גרד מילר, איזן את התוצאה, ולבסוף הבקיע האיטלקי ג'אני ריברה את שער הניצחון של המשחק בדקה ה-111 של המשחק כשקבע 4:3 לזכות נבחרתו.
מונדיאל זה היה הסיבה לפריצתה של מלחמת הכדורגל בין מדינות הונדורס ואל סלבדור.
ישראל במונדיאל
מונדיאל 1970, היה המונדיאל הראשון בהיסטוריה והיחיד עד כה, שבו השתתפה נבחרת ישראל, ועל כן נחשב להישג השיא של הכדורגל ישראלי בכל הזמנים [1]. נבחרת ישראל, תחת הדרכתו של המאמן עמנואל שפר, העפילה למשחקי הגביע העולמי, לאחר שגברה במוקדמות על נבחרות ניו זילנד ואוסטרליה. ישראל הוגרלה לבית מספר 2, שמשחקיו התקיימו בערים פואבלה וטולוקה, יחד עם שתי אלופות עולם לשעבר, איטליה ואורוגוואי , וכן נבחרת שבדיה.
נבחרת ישראל הציגה במשחקה הראשון משחק חלש והפסידה לאורוגוואי (שהגיעה לבסוף למקום הרביעי) 2:0 .
במשחקה השני, שיחקה ישראל נגד שבדיה במשחק שנכנס להיסטוריה של הכדורגל הישראלי. בדקה ה-56 של המשחק, שלוש דקות לאחר שער יתרון של השבדים, בעט מרדכי שפיגלר כדור חזק מ-16 מטר, וכבש את שערה היחיד של ישראל בכל הזמנים במסגרת טורניר גמר הגביע העולמי. המשחק הסתיים בתוצאה 1:1, וישראל זכתה בנקודה הראשונה שלה במפעל.
במשחקה השלישי, שיחקה נבחרת ישראל נגד נבחרת איטליה החזקה (שהגיעה עד לגמר), והציגה משחק הגנה מצוין, והצליחה למנוע מהאיטלקים לכבוש במשך 90 דקות. המשחק הסתיים בתוצאה 0:0 והקנה לישראל נקודה נוספת.
נבחרת ישראל סימה את שלב הבתים במקום הרביעי והאחרון של הבית עם שתי נקודות, אך בהתחשב בנבחרות החזקות מולה התמודדה ישראל, הישגיה של הנבחרת נחשבים למכובדים. מונדיאל זה נחשב לנקודת מפנה בכדורגל הישראלי, ועקב החשיפה הרבה שקיבלו שחקני הנבחרת, חלקם עברו לשחק באירופה.
נציג ישראלי נוסף במונדיאל היה השופט אברהם קליין, ששפט במשחק בשלב הבתים המוקדם, בו ניצחה ברזיל את אנגליה, מחזיקת הגביע, בתוצאה 1:0.
תוכן עניינים |
[עריכה] שלב הבתים
מקרא: נק-נקודות, מש-משחקים, נ-נצחונת, ת-תיקו, ה-הפסדים, שז-שערי זכות, שח-שערי חובה
[עריכה] בית א'
|
|
[עריכה] בית ב'
|
|
[עריכה] בית ג'
|
|
[עריכה] בית ד'
|
|
[עריכה] רבע גמר
- ה - לאחר הארכה
|
|||||||||||||
|
|
[עריכה] חצי גמר
|
|||||||
|
|
[עריכה] מקומות 3-4
|
[עריכה] גמר
|
אלופת העולם: ברזיל (תואר שלישי) |
[עריכה] כובשי השערים
10 שערים
7 שערים
5 שערים
4 שערים
- פלה
- אנטולי ביסקוביץ'
[עריכה] קישורים חיצוניים
אורוגוואי 1930 • איטליה 1934 • צרפת 1938 • ברזיל 1950 • שוויץ 1954 • שבדיה 1958 • צ'ילה 1962 • אנגליה 1966 • מקסיקו 1970 • מערב גרמניה 1974 • ארגנטינה 1978 • ספרד 1982 • מקסיקו 1986 • איטליה 1990 • ארה"ב 1994 • צרפת 1998 • יפן ודרום קוריאה 2002 • גרמניה 2006 • דרום אפריקה 2010 |