מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גביע העולם בכדורגל - אורוגוואי 1930
1er Campeonato Mundial de Football |
הפוסטר הרשמי של מונדיאל 1930 |
|
|
מספר נבחרות |
13
(בשלב הגמר: 13) |
מארחת |
אורוגוואי |
הנבחרת הזוכה |
אורוגוואי (זכיה ראשונה) |
מספר משחקים |
18 |
שערים שהובקעו |
70
(3.89 בממוצע למשחק) |
סה"כ צופים |
434,500
(24,139 ממוצע למשחק) |
מלך השערים |
גיז'רמו סטבילה, ארגנטינה
8 שערים |
המונדיאל הראשון נערך בשנת 1930 ונפתח ב-13 ביולי. הטורניר נערך במדינה שהייתה האלופה האולימפית דאז, אורוגוואי. נבחרת אורוגוואי הפכה לאלופת העולם הראשונה, לאחר שניצחה במשחק הגמר את ארגנטינה בתוצאה 4:2.
מונדיאל זה, היה המונדיאל היחיד בהיסטוריה, שהנבחרות שהשתתפו בו נכנסו ללא שלב מוקדמות כלשהו. הן פשוט הוזמנו על ידי פיפ"א והמדינה המארחת.
בעקבות מסע ארוך ויקר, שהיו צריכות המשתתפות לעבור באוקיינוס האטלנטי על מנת להגיע לאורוגוואי, מספר מצומצם של נבחרות מאירופה בחרו להשתתף בטורניר.
חודשיים לפני תחילת הטורניר, אף נבחרת אירופאית לא הסכימה להגיע לאורוגוואי ולהשתתף בטורניר, עד שנשיא פיפ"א דאז, ז'יל רימא, התערב ושכנע ארבע נבחרות לעשות את המסע לארוגוואי:
בלגיה, צרפת, רומניה ויוגוסלביה.
13 הנבחרות חולקו ל-4 בתים. המשחק הראשון בטורניר הגביע העולמי, ובטורניר זה בפרט, התקיים בתאריך ה-13 ביולי בין נבחרות צרפת ומקסיקו. צרפת הביסה את מקסיקו בתוצאה 4:1, והצרפתי לויסנט לאורנט זכה לכבוש את השער הראשון בתולדות המפעל.
האמריקאי ברט פנאדה כבש את השלושער הראשון במפעל, כשנבחרתו הביסה את פרגוואי בתוצאה 3:0. נבחרות ארגנטינה, יוגוסלביה, אורוגוואי וארצות הברית סיימו במקום הראשון בכל בית, והעפילו לשלב חצי הגמר.
שני משחקי חצי הגמר הסתיימו בתוצאה 6:1, כשאורגוואי הביסה את יוגוסלביה, וארגנטינה את ארצות הברית בתוצאה זו.
מונדיאל זה היה היחיד בהיסטוריה שלא שוחק בו משחק על המקום השלישי.
משחק הגמר הראשון בתולדות המפעל, התקיים ב-30 ביולי באצטדיון סנטנאריו במונטבידאו לעיני 93,000 צופים.
עוד לפני תחילת המשחק החלה מחלוקת בין שתי הנבחרות, כוון שהנבחרות לא הגיעו להסכמה איזה נבחרת תבעט את כדור הפתיחה של המשחק. בסופו של דבר התערבו אנשי פיפ"א, ופסקו שארגנטינה תבעט את כדור הפתיחה של המשחק, ואורוגוואי את כדור הפתיחה של המחצית השניה.
המשחק הסתיים בתוצאה 4:2 לזכות אורוגוואי, אחרי שהובילה 2:1 במחצית המשחק, וזכתה בתואר בנוסף לתואר האולימפי היוקרתי שזכתה שנתיים לפני כן.
נשיא פיפ"א, ז'יל רימא, העניק לאורוגוואי את הגביע, שמספר שנים מאוחר יותר נקרא על שמו.
חלוץ נבחרת ארגנטינה פרנסיסקו וראלו, הוא היחיד מבין שחקני משחק הגמר של טורניר זה, שעדיין בחיים.
[עריכה] שלב הבתים
מקרא: נק-נקודות, מש-משחקים, נ-נצחונת, ת-תיקו, ה-הפסדים, שז-שערי זכות, שח-שערי חובה
|
צרפת |
4 - 1 |
מקסיקו |
ארגנטינה |
1 - 0 |
צרפת |
צ'ילה |
3 - 0 |
מקסיקו |
צ'ילה |
1 - 0 |
צרפת |
ארגנטינה |
6 - 3 |
מקסיקו |
ארגנטינה |
3 - 1 |
צ'ילה |
|
|
יוגוסלביה |
2 - 1 |
ברזיל |
יוגוסלביה |
4 - 0 |
בוליביה |
ברזיל |
4 - 0 |
בוליביה |
|
|
רומניה |
3 - 1 |
פרו |
אורוגוואי |
1 - 0 |
פרו |
אורוגוואי |
4 - 0 |
רומניה |
|
|
ארצות הברית |
3 - 0 |
בלגיה |
ארצות הברית |
3 - 0 |
פרגוואי |
פרגוואי |
1 - 0 |
בלגיה |
|
[עריכה] כובשי השערים
8 שערים
- גיז'רמו סטאבילה
5 שערים
- פדרו צ'אה
[עריכה] קישורים חיצוניים