הוספיטלרים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לשכתב ערך זה הסיבה לכך: הערך לא מדויק. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. |
מסדר ההוספיטלרים או בשמם המלא "מסדר יוחנן הקדוש של בית החולים בירושלים" (נקראים גם "יוהניטים" מלשון "יואנן" - יוחנן בהגיה לטינית) Ordo militiae sencti Johannis Baptistea hospitalis Hierosolymitani הוא מסדר צלבני צבאי-דתי של אבירים-נזירים. בניגוד ליריביהם, בני מסדר הטמפלרים, מסדר יוחנן הקדוש לא הוקם כתוצאה ממסעי הצלב. המטרה שלשמה הוקם הייתה הגשת עזרה רפואית לצליינים נוצרים שביקשו לעלות לרגל לירושלים. ראשיתו של המסדר באמצע המאה ה-11 בסביבות 1080 המסדר שגשג והקים את בית החולים בירושלים תחת שלטון מוסלמי.
יחד עם מסדר הטמפלרים היווה המסדר את עיקר הכוח הצבאי הצלבני בממלכת ירושלים בגלגוליו השונים נקראו אבירי המסדר גם "אבירי המסדר של יוחנן הקדוש", "אבירי רודוס" ו"אבירי מלטה". גלגולו האחרון של המסדר קיים ומתפקד עד היום כארגון כנסייתי.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
[עריכה] הקמה
מסדר ההוספיטלרים התפתח מאגודה, בראשותו של גרארדוס (Blessed Gerard) שמטרתה הייתה טיפול בצליינים חולים וקבעה את מקומה מסביב לבית חולים ("הוספיטאל") שנבנה מחדש על ידי קבוצת סוחרים מדרום-איטליה בירושלים ונקרא על שמו של יוחנן המטביל. לאגודה נתרמו כספים ונכסים ממדינות הצלבנים ומרוב הארצות הנוצריות.
[עריכה] התעצמות והפיכה למסדר צבאי
לאחר מסע הצלב הראשון והקמת ממלכת ירושלים, בשנת 1113 קיבל גרארדוס את חסותה של הכנסייה מהאפיפיור פסקליס השני (Paschal-II) שהפכה את האגודה לארגון עצמאי הכפוף לאפיפיור בלבד. ממשיכו של גרארדוס, רימון דה פי (Raymond du Puy) מפרובאנס הקים את בית החולים ההוספיטלרי המשמעותי הראשון ברובע המוריסטאן שליד כנסיית הקבר בירושלים. בתחילה הסתפקו ההוספיטלרים בטיפול רפואי אך עד מהרה הרחיבו את המסדר וסיפקו גם משמר חמוש לצליינים. משם ועד הפיכתם למסדר צבאי דוגמת הטמפלרים ב-1154 הייתה הדרך קצרה.
הפריוולגיות שקיבלו ההוספיטלרים מהאפיפיור היו רבות וכללו, מלבד הכפיפות לאפיפיור בלבד (ולא לשום סמכות אחרת) גם אי תשלומי מיסים. חברי המסדר קיבלו עליהם את נדרי הנזירות (ע"פי התקנון האוגוסטיניאני), את חובת הטיפול בחולים ואת חובת המלחמה למען הכנסייה. רבים מהמבצרים הנוצריים באזור ארץ הקודש הם מעשי ידי הטמפלרים או ההוספיטלרים שהיוו, למעשה את הכוח הצבאי העיקרי של ממלכת ירושלים. בשיא כוחם החזיקו ההוספיטלרים שבעה מבצרים גדולים וכ-140 אחוזות באזור, שני המבצרים הגדולים שבהם Krak des Chevaliers ("מצודת האביר") ו Margat ממוקמים ליד טריפולי. בנוסף, החזיקו ההוספיטלרים במצודה גדולה בצפון עכו. מבצרים ידועים נוספים היו בבקעת הירדן (מבצר "כוכב הירדן") ובצפת.
ה"אחים" חברי המסדר נחלקו לשלושה סוגים אבירים (אצילים), סרז'אנטים (אחים – משרתים) וקאפלאנים (כמרים). תלבושתם הייתה מעיל שחור ועליו "הצלב המאלטי" (צלב לבן בעל 8 פינות) בנוסף לרכוש שהחזיקו בממלכות הצלבניות במזרח התיכון החזיקו ההוספיטלרים במבצרים ואחוזות גדולות גם ברחבי אירופה (בעיקר באראגון, פורטוגל, צרפת ואנגליה) והשתדלו לנהל מדיניות עצמאית.
[עריכה] אבירי רודוס
עם התפרקות האחיזה הנוצרית–צלבנית במזרח התיכון וסילוק הצלבנים מארץ הקודש (נפילת עכו ב-1291, ראו מסעות הצלב) נאלצו ההוספיטלרים לחפש מקום אחר ועברו לקפריסין. עד מהרה הבינו ההוספיטלרים שיחסי הכוחות והפוליטיקה בקפריסין מגבילים אותם וראש המסדר באותה עת גילום דה וילר החליט שיש להוספיטלרים צורך בשטח משל עצמם ובחר באי רודוס. ממשיכו פוקה דה וילר הוציא את התוכנית לפועל וב-1310 כבשו ההוספיטלרים את האי רודוס וכן מספר איים שכנים מידי שודדי הים שהחזיקו בו. עם התמוססותו של מסדר הטמפלרים ב-1312 קיבלו ההוספיטלרים חלק מנכסיהם ונשארו המסדר הצבאי-נוצרי העיקרי ונקראו עכשיו "אבירי רודוס". רודוס שבשליטת ההוספיטלרים החזיקה מעמד 200 שנה כמעוז נוצרי כנגד התורכים וכן כנגד שודדי הים, עד שהצליח הסולטן סולימאן המפואר לגרש אותם מן האי לסיציליה לאחר מצור של שישה חודשים ושימוש בכוח צבאי רב (200 אלף לוחמים לעומת 7000 של ההוספיטלרים) ב-1522.
[עריכה] אבירי מלטה
ב-1530, לאחר 8 שנים של מעבר ממקום למקום באירופה, המסדר שוקם באי מלטה, אותו העניק למסדר הקיסר קארל החמישי ובו הקים המסדר, כעת "אבירי מלטה", חברה פיאודלית. יחד עם ספרד וונציה נלחם האי כדי להדוף את התורכים במסגרת המלחמה בין הנוצרים והמוסלמים על השליטה בים התיכון ואף החזיק מעמד בהנהגתו של ז'ן דה לה ולט, בצורה יוצאת דופן, ב"מצור הגדול על מלטה" שהטילו ההאימפריה העות'מאנית על האי ב-1565. האבירים הצליחו להסיר את המצור ב-10 בספטמבר באותה שנה.
ב-1571 השמיד צי מאוחד של ונציה, ספרד, נאפולי, סיציליה, כוחות הנתונים לשליטת האפיפיור ועוד מספר מדינות וארגונים קטנים כגון גנואה, סבואה, מסדר "אבירי מלטה" ואחרים את הצי התורכי בים התיכון בקרב ענק הנקרא "קרב לפנטו" שבו לקחו חלק יותר מארבע מאות ספינות. לאחר הסרת האיום התורכי איבד המסדר את חשיבותו הצבאית (אם כי המשיך להלחם בפיראטים) ובסיס המסדר הפך להיות שוק עבדים בו נמכרים עבדים אפריקנים ותורכים אך משחררים עבדים נוצרים. סוף "המדינה היוהניטית", כמו גם סופו של המסדר, הגיע ב-1798 כאשר כבש נפוליאון את האי מלטה בלא קושי בדרכו למצרים. מספר גדול של אבירים נמלט ממלטה לסנקט פטרבורג, שם נתן להם מחסה הצאר הרוסי פאוול הראשון אך המסדר איבד את רוב רכושו וכוחו.
[עריכה] המסדר בעת החדשה
בשנת 1834 שיקם האפיפיור חלקית את המסדר, כארגון כנסייתי, כאשר עיקר תפקידו הוא תמיכה בבתי חולים ובמוסדות צדקה. למסדר סניפים במדינות קתוליות שונות ומסדרים פרוטסטאנטים המקבילים לו קיימים בכמה ממדינות גרמניה.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אתר מקיף על המסדר (אנגלית)