מסדר אבירי היכל שלמה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מסדר אבירי היכל שלמה, או בשמם הרשמי האבירים העניים של ישו ומקדש שלמה, הידועים בעיקר בשם טמפלרים ("Temple" היא מילה ממוצא לטיני שפירושה בגרמנית בצרפתית ובאנגלית: היכל או מקדש) היה מסדר צבאי-דתי של אבירים-נזירים שנוסד בשנת 1118 ופעל בתקופת מסעי הצלב, ותפקידו היה להגן על הממלכה הצלבנית בארץ הקודש, ועל הצליינים העולים לרגל למקומות הקדושים בממלכת ירושלים.
תוכן עניינים |
[עריכה] ארגון
הטמפלרים היו מאורגנים כמסדר נזירי, בעקבות חוק שנוצר עבורם על ידי ברנר מקלרבו, מייסד המסדר הציסטריאני. הטמפלרים היו מקושרים היטב ובמהרה נהפכו לכוח מוביל בפוליטיקה הבינלאומית בזמן מסעי הצלב. במספר קרבות כנגד המוסלמים, רכשו לעצמם הטמפלרים מוניטין של צבא מאומן וממושמע, המוכן להילחם עד מוות. עוז רוחם בקרב התבטא בשל חוקים צבאיים נוקשים, בין היתר נאסר על הנזירים לסגת מקרב אלא אם כן יחס כוחות האויב היה גדול מאחד לשלוש, וגם אז עליהם היה לבצע את הנסיגה רק לאחר הוראה מפורשת ממפקדם. כמו כן אם נפלו בשבי נאסר עליהם לבקש רחמים משוביהם או לנסות ולפדות עצמם בשוחד. כעבור זמן מה, הם קיבלו רשות מפורשת מהאפיפיור לגבות מסים ולקבל דמי מעבר בשטחים בהם שלטו, דבר שהפך אותם למעצמה כלכלית ולמוסד רב עוצמה. ההתעשרות העצומה של המסדר הוצדקה בכך שהכסף היה הכרחי כדי לתחזק את צבא האבירים הגדול ואת המבצרים בארץ הקודש.
במסדר הטמפלרים היו 4 מחלקות של אחוות:
- האבירים: מצוידים ומאומנים כחיל פרשים כבד.
- הסרג'נטים: מצוידים ומאומנים כחיל פרשים קל, באו ממעמדות נמוכים יותר מאשר האבירים.
- חקלאים וחוואים: שניהלו את אדמות המסדר, דאגו להן ורכשו אותן.
- הכהונה: מסדר הכמרים שדאגו לצרכים הרוחניים והדתיים של המסדר.
סדר הכוחות היה כך שעל כל אביר היו בערך עשרה אנשים בתפקידים אחרים, לרוב לא קרביים. בגלל שסניפי ומצודות המסדר היו פרושות ברחבי כל אירופה ואגן הים התיכון (סוריה, לבנון, ישראל, מלטה וקפריסין) הרבה צלבנים הפקידו בידי הטמפלרים את רכושם הפרטי למשמרת, ובכך למעשה נוצרה הבנקאות המודרנית באירופה.
[עריכה] היסטוריה
המסדר הוקם על ידי איג דה פן יחד עם 8 מחבריו האבירים במטרה להגן על הצליינים משודדי הדרכים. בראשית דרכו, המסדר היה עני מאוד והיה חסר לו כסף כדי לתחזק את הנשק והסוסים. המצב השתנה, כאשר המסדר זכה לתמיכתו של ברנר מקלרבו, אחד מראשי המנזרים הגדולים באירופה, ששיבח את פועלם של האבירים ועודד את אצילי אירופה לתרום להם ביד רחבה. ב 1127 כתב ברנר את חוקי המסדר וארגן אותו כמסדר דתי-צבאי, בשנת 1139 בהוראת האפיפיור אינוצנטיוס השני שהיה מקורב לברנר, המסדר נכפף לאפיפיור ולוותיקן בלבד, ולא לרשות דתית או חילונית אחרת.
מקור שמו של המסדר, אבירי מסדר היכל שלמה, בכיפת הסלע בהר הבית, אותה חשבו האבירים לחלק שנותר מבית המקדש הראשון שבנה שלמה המלך. שם קבעו הטמפלרים את המטה המרכזי שלהם בארץ ישראל ולחלל העצום שמתחת למסגד אל-אקצא קראו אורוות שלמה מכיוון שחשבו ששם היו אורוות שלמה המלך. להר הבית ולכיפת הסלע הם קראו Templum Domini. כיפת הסלע וכנסיית הקבר שימשו מודל לכנסיות טמפלריות רבות באירופה, המפורסמת שבהן היא כנסיית הטמפלרים בלונדון.
בנוסף לפעילותם הצבאית בארץ ישראל ובאגן המזרח התיכון, המסדר לחם גם בספרד ובפורטוגל במסגרת הריקונקיסטה. בתמורה לעזרתם הצבאית הם קיבלו שם אדמות שאותן הן ביצרו.
[עריכה] פעילות צבאית
הטמפלרים הוקמו אחרי מסע הצלב הראשון בכדי להגן על ממלכת ירושלים, הממלכה הצלבנית בארץ הקודש, ועל המקומות הקדושים. מטרה נוספת שלהם הייתה להגן על צליינים העולים לרגל מפני שודדי דרכים וכנופיות מקומיות.
הטמפלרים נחלו הצלחה גדולה בתפקיד השני, כאשר סיפקו ליווי חמוש לשיירות צליינים והצליחו להפחית את מספר התקיפות כנגדם. בנוסף, בנו הטמפלרים רשת של מצודות ותחנות-מנוחה שאיבטחו את הדרכים וסיפקו מקומות מנוחה בטוחים לצליינים למשך הלילה. על מנת לתחזק את רשת האבטחה הגדולה הזאת הם נזקקו לכסף רב, שרובו נבע מתרומות מאירופה.
הטמפלרים היוו את הגרעין האיכותי והחזק בצבא הצלבני בגלל המשמעת הטקטית הגבוהה שלהם ואומץ לבם הרב. הם היו לוחמי העילית של הצלבנים וזכו להערכה רבה גם בקרב אויביהם המוסלמים ובייחוד בעיני צלאח א-דין. למרות זאת, אומץ ליבם של הטמפלרים לא עמד להם אל מול הכמות העדיפה של צבאות צאלח א-דין ויורשיו והם לא הצליחו למנוע את תבוסת הצבא הצלבני ואת נפילתה של ממלכת הצלבנים בישראל, עיר אחר עיר. במסע הצלב השלישי נהרגו מאות טמפלרים בקרבות עם המוסלמים. בשנת 1291 נפלה העיר עכו והטמפלרים נותרו רק עם אחוזותיהם בלבנון ואיי הים התיכון. בסופו של דבר, גם מחוזות אלה נפלו.
[עריכה] בנקאות
מעורבות הטמפלרים בבנקאות גדלה לאורך הזמן, עד שהפכה לדרך העיקרית של הטמפלרים לגייס כספים לצורך הפעלת מסדרם. הפעילות הבנקאית - שהייתה נחלת היהודים וגונתה על ידי הכנסייה - לא עוררה מחלוקת כאשר הטמפלרים עסקו בה, וזוהי עדות לכוח ולהשפעה הרבים שהיו למסדר.
בעקבות הצלחתם הרבה של הטמפלרים, הם הרוויחו סכומי כסף עצומים שבהם רכשו נחלות גדולות (למשל: כל האי קפריסין היה נתון לשליטתם) ועד מהרה נהיו אחד הכוחות הפיננסיים המובילים באירופה. הרכוש שהיה ברשותם היה רב, וברחבי אירופה נפוצו השמועות על האוצרות הבלומים שברשותם. דבר זה גרם לחשדנות ודאגה רבה בקרב מלכי אירופה, שרצו להשיג מונופול על העוצמה הצבאית והכלכלית בארצותיהם, אחרי מאה של מלחמות פיאודליות ואי-סדר חברתי.
[עריכה] נפילת המסדר
ב-13 באוקטובר 1307, שנודע מאז במסורת האירופאית והמערבית כיום שישי ה 13, צבא צרפת פשט בו-זמנית על כל מעוזי הטמפלרים באירופה, ועצר את כל הטמפלרים שהיו על אדמת צרפת. על הפשיטה הורה מלך צרפת פיליפ היפה, שחמד לעצמו את האוצרות והעושר האגדי של המסדר, ורצה להרוס את המסדר שהתחרה בו על העוצמה הצבאית והכלכלית בצרפת. כדי להצדיק את הפשיטה על המסדר הנוצרי, הורה פיליפ לענות את האבירים ולגרום להם להודות בכפירה, הומוסקסואליות ועבודת השטן.
בעקבות נפילתו של מסדר הטמפלרים העשיר והחזק בצרפת, מסדרי אבירים אחרים (כדוגמת ההוספיטלרים ומסדר אבירי מלטה) ויתרו על בנקאות לזמן מה, מחשש לגורל דומה.
למרות זאת, מלכים ואצילים רבים המשיכו לתמוך במסדר אחרי שנפל בצרפת. רובם הסירו את התמיכה אחרי שהאפיפיור קלמנס החמישי הורה על כך. מלכי סקוטלנד ופורטוגל, שהוחרמו על ידי הכנסייה הקתולית, לא התייחסו לפקודות האפיפיור וסיפקו לאנשי המסדר מקלט בארצותיהם. שם שינה המסדר את שמו להאבירים העניים של ישו. מאמינים שפליטי הטמפלרים תרמו הרבה לתגליות הימיות של פורטוגל.
[עריכה] אגדות שנקשרו למסדר
שמם של הטמפלרים נקשר בהרבה סיפורי עם, מיתוסים ותאוריות קונספירציה.
[עריכה] עתקים ושרידים קדושים
שמם של הטמפלרים נקשר גם באגדות המערבות ארטיפקטים (עתקים Artifacts) וחפצי קודש (Relics) מיסתוריים ומיסטיים, הטוענות שהטמפלרים ניסו לחפש חפצים קדושים ואף מצאו חלק מהם, אותם הם הסתירו במקום בטוח. העתקים הידועים ביותר בהקשר זה הם ארון הברית והגביע הקדוש. אגדות אלה נובעות מכך שלמשך תקופה לא קצרה שלטו הטמפלרים בהר הבית, אחד מהמקומות הקדושים והמסתוריים ביותר בעולם.
- האגדות טוענות שברגע שהצלבנים כבשו את ירושלים, החלו הטמפלרים לבצע חפירות נרחבות בהר הבית, שם הם מצאו את ארון הברית (ארון הקודש) שהיה בבית המקדש ובו שכנו לוחות הברית שקיבלו בני ישראל ממשה ומטה אהרון, והגביע הקדוש. האגדות טוענות שהטמפלרים הסתירו את ארון הקודש או באמריקה או באתיופיה, שם יש כנסייה שעורכת מידי שנה טקס בו מוצג ארון הנטען שהוא ארון הברית.
- אגדה נפוצה נוספת טוענת שהטמפלרים מצאו את הגביע הקדוש (בפירוש הנוצרי זהו הגביע שממנו שתה ישו בסעודה האחרונה, בפירושים אחרים מדובר בעתק פאגאני ובזה שמוצע בספר "צופן דה-וינצ'י" מאת דן בראון נטען שהגביע הקדוש קשור למרים המגדלית שהולידה יורש לישו) ואחרי שמעוזיהם חוסלו בצרפת הם טמנו אותו מתחת כנסיית הורד ([1]) בסקוטלנד. הגביע הקדוש מופיע גם באגדות המלך ארתור.
- עוד אגדה שהייתה נפוצה, אבל הופרכה, היא שהטמפלרים קשורים לתכריכי טורינו שבהם טבועה לכאורה דמותו של ישו.
- לטמפלרים גם מייחסים את גילוי אמריקה, כ-200 שנים לפני שכריסטופר קולומבוס גילה אותה.
[עריכה] רדיפת הטמפלרים
יום שישי ה-13 באוקטובר 1307, יום נפילתם של הטמפלרים בצרפת, הוא המקור לאמונה הטפלה במזל רע שמביא יום שישי ה-13.
האגדות גם מספרות שכאשר הטמפלרים נרדפו, חלק מהם ברחו לאמריקה ולמעשה גילו את היבשת החדשה עוד לפני כריסטופר קולומבוס. בעקבות נפילתם המהירה של שלושת בניו של פיליפ היפה, שירשו זה את זה תוך זמן קצר מאוד, הרבה האמינו שהשושלת קוללה. האגדה טוענת שראש המסדר האחרון, ז'אק דה מולאי קילל את המלך פיליפ לפני שהוצא להורג על המוקד.
[עריכה] קשרים עם אגודות סודיות אחרות
האגדות טענו שלטמפלרים היו קשרים דיפלומטים ומסחריים עם כת החששין המוסלמית. יתרה מכך, חלק אף טוענים שהחששין סיפקו לטמפלרים סמי הזיה שהטמפלרים השתמשו בהם לצורך הפולחנים שלהם.
יש המיחסים לטמפלרים קשר לאגודת הבונים החופשיים, ולכל מיני כתות וארגוני סתר כמו מסדר ציון (קשר שהתגלה בסוף כזיוף מודרני).
כמו כן, הטמפלרים קושרו גם לכתות שונות בנצרות, כגון הגנוסטים.
גל ההתעניינות האחרון בטמפלרים ניצת בעקבות תפקידיהם בספר רב-המכר צופן דה-וינצ'י של הסופר דן בראון (2003) ובסרט "אוצר לאומי" (2004).
[עריכה] קישורים חיצוניים
- מאמר על הטמפלרים, באתר "שדונים מתחת לכיור"
