אליעזר בן הורקנוס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
יש לשכתב ערך זה הסיבה לכך: צמצום הציטוטים - כאן לא ויקיספר ולא מאגר מדרשים; פיסוק. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. |
| אליעזר בן הורקנוס | |
|---|---|
| דור: | דור שני לתנאים |
| רבותיו: | רבן יוחנן בן זכאי |
| חבריו: | רבי יהושע בן חנניה, רבן גמליאל דיבנה |
| תלמידיו: | רבי עקיבא, רבי ישמעאל, אונקלוס הגר, רבי חנינא בן תרדיון רבי אלעזר בן עזריה, רבי יוחנן בן נורי. |
| בית מדרש: | בית שמאי
|
רבי אליעזר בן הורקנוס (בדרך כלל מוזכר כ"רבי אליעזר" או "רבי אליעזר הגדול") - תנא בתקופת חורבן בית שני ולאחריו, מבכירי תלמידיו של רבי יוחנן בן זכאי.
תוכן עניינים |
[עריכה] נעוריו
נעוריו עברו עליו באזור הרי יהודה (כנראה בחברון) בבית עשיר ומיוחס, בית אביו הורקנוס שהיה מגדולי עולם בזמנו אשר לבד עושרו הגדול היה גם כהן ממשפחת מלכי החשמונאים, ואמו שהייתה מזרעו של משה רבינו. דעות מסוימות מזהות את אביו עם הורקנוס המלך – ממלכי החשמונאים, שהיה גם כהן גדול בזמנו.
בבית אביו לא שררה אווירה חיובית כלפי לומדי התורה. להיפך – החינוך היה נוקשה וקפדני וכיוון לעבודת כפיים וחיי עמל. – בכל בוקר היו הבנים נדרשים עוד קודם לטעימת הבוקר, לצאת לשדה ולחרוש עם הפועלים, כשאליעזר מסיבה שלא נתפרשה, קיבל תמיד את חרישת אדמת ההר הסלעית, הקשה לחרישה יותר מכל האדמות. ואכן עד בגרותו וגם לאחר שנשא אשה, גדל אליעזר כבור מוחלט עד כי אף לקרוא קריאת שמע לא ידע.
[עריכה] השכלתו התורנית
בגיל 28 (ולדעה אחרת בגיל 22) החל ללמוד תורה, כפי שמתואר בראש הספר המיוחס לו, פרקי דרבי אליעזר:
- מעשה ברבי אליעזר בן הורקנוס שהיו לאביו חורשים והיו חורשים על גבי המענה והוא היה חורש בטרשין [ונפלה פרתו ונשברה] ישב לו והיה בוכה אמר לו אביו מפני מה אתה בוכה שמא מצטער אתה שאתה חורש בטרשין עכשיו אתה חורש על גבי המענה ישב לו על גבי המענה והיה בוכה אמר לו מפני מה אתה בוכה שמא מצטער אתה שאתה חורש על גבי המענה אמר לו לא ולמה אתה בוכה אמר לו שאני מבקש ללמוד תורה אמר לו והלא בן עשרים ושמונה שנים אתה ואתה מבקש ללמוד תורה אלא קח לך אשה ותוליד לך בנים ואתה מוליכן לבית הספר עשה שתי שבתות ולא טעם כלום עד שנגלה לו אליהו ז"ל ואמר לו בן הורקנוס למה אתה בוכה אמר לו מפני שאני מבקש ללמוד תורה אמר לו אם אתה מבקש ללמוד תורה עלה לירושלים אצל רבי יוחנן בן זכאי עמד והלך אצל רבי יוחנן בן זכאי ישב לו והיה בוכה אמר לו מפני מה אתה בוכה אמר לו מפני שאני מבקש ללמוד תורה אמר לו בן מי אתה ולא הגיד לו אמר לו מימיך לא למדת קריאת שמע ולא תפילה ולא ברכת המזון אמר לו לא אמר לו עמוד ואלמדך שלשתן ישב והיה בוכה אמר לו בני מפני מה אתה בוכה אמר לו מפני שאני מבקש ללמוד תורה והיה אומר לו שתי הלכות כל ימי השבוע והיה חוזר לו עליהן ומדבקן עשה שמונה ימים ולא טעם כלום עד שעלה ריח פיו לפני רבי יוחנן בן זכאי והעמידו מלפני ישב והיה בוכה אמר לו מפני מה אתה בוכה אמר לו מפני שהעמדתני מפניך כאדם שמעמיד מלפניו מוכה שחין אמר לו בני כשם שעלה ריח פיך מלפני כך יעלה ריח חוקי תורה מפיך לשמים אמר לו בן מי אתה אמר לו בן הורקנוס אני אמר לו והלא בן גדולי עולם אתה ולא היית מגיד לי אמר לו חייך היום אתה סועד אצלי אמר לו כבר סעדתי אצל אכסניה שלי אמר לו ומי הוא אכסניה שלך אמר לו רבי יהושע בן חנניה ורבי יוסי הכהן שלח ושאל לאכסניה שלו אמר להם סעד אליעזר היום אמרו לו לא והלא יש לו שמונה ימים שלא טעם כלום. (פרקי דרבי אליעזר א' ומדרש רבה בראשית מ"ב)
צעד זה גרם לזעם רב בבית אביו של רבי אליעזר, וכך מתארים חכמים את אשר אירע.
- אמרו בניו של הורקנוס לאביהם עלה לירושלים ונדה את בנך אליעזר מנכסיך ועלה לו לירושלים לנדותו ונמצא שם יום טוב לרבן יוחנן בן זכאי והיו כל גדולי המדינה סועדים אצלו שהיה מסב למעלה מגדולי ירושלים אמרו הרי אביו של ר' אליעזר בא אמר להם עשו לו מקום והושיבו אותו אצלן נתן עיניו בר' אליעזר אמר לו אמור לנו דבר אחד מן התורה אמר לו אמשול לך משל למה הדבר דומה לבור הזה שאינו יכול להוציא מים יותר ממה שהוא מכניס כך איני יכול לומר דברי תורה יותר ממה שקבלתי ממך אמר לו אמשול לך משל למה את דומה למעיין שהוא נובע ומוציא מים ויש בכחו להוציא יותר ממה שהוא מכניס כך אתה יכול לומר דברי תורה יתר ממה שקבלו מסיני אמרלו שמא ממני אתה מתביש הרי אני עומד והולך לי מאצלך עמד לו רבן יוחנן בן זכאי והלך לו לחוץ והיה רבי אלעזר יושב ודורש ופני מאיריות כאור החמה וקרנותיו יוצאות כקרנות משה רבינו ואין אדם יודע אם יום ואם לילה בא רבי יוחנן בן זכאי מאחוריו ונשק לו על ראשו ואמר אשריכם אברהם יצחק ויעקב שיצא זה מחלציכם אמר הורקנוס אביו למי אמר כך אמרו לו לאליעזר בנך אמר להם כך היה צריך לומר אשרי אני שיצא זה מחלצי היה רבי אליעזר יושב ודורש ואביו עמד על רגליו כיון שראה שאביו עומד על רגל נבהל ואמר לו אבא שב לך שאיני יכול לומר דברי תורה ואתה עומד על רגליך אמר לו בני לא על כן באתי אלא לנדותך מנכסיי ועתה באתי וראיתי כל השבח הזה אמר לו הריני שווה כאחד מהם. (פרקי דר"א ב' ואבות דרבי נתן ו')
כאמור רכש את השכלתו התורנית אצל רבי יוחנן בן זכאי אשר הרבה לשבחו ואת כח זכרונו פעמים רבות עד שקראוהו 'בור סיד שאינו מאבד טיפה' (= בור מים המטויח בסיד שעל ידי כן אין אף טיפה ממנו נספגת והולכת לאיבוד). ואף אמר עליו אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזניים ורבי אליעזר בן הורקנוס בכף שנייה - מכריע את כולם. (מסכת אבות פרק ב') גם בפי שאר חכמי דורו התפרסם בבקיאותו וקראוהו 'סיני' כלומר שידע את כל מה שנמסר למשה רבינו בהר סיני. ואמנם רוחב ידיעותיו וחכמתו ניכרים בכל רחבי התלמוד בין בהלכה ובין באגדה ובין - במה שיכול להחשב כחידוש - בתחומי המדע וביחוד באסטרונומיה שלה אף הקדיש חלק מספרו פרקי דרבי אליעזר.
[עריכה] תלמידיו
לאחר שנסמך על ידי רבו לרבנות עבר לגור בעיר לוד שם התחיל ללמד תורה לתלמידים אשר החלו לנהור אחריו עד אשר היו מליצים את הפסוק 'צדק צדק תרדוף' שכל החפץ בלימודי צדק ומשפט ילך אל רבי אליעזר בלוד. בין תלמידיו המוכרים נמנים אונקלוס הגר רבי אלעזר בן עזריה רבי עקיבא ורבי חנינא בן תרדיון שהתפרסמו מאוחר יותר כשניים מבין עשרה הרוגי מלכות ועוד רבים מן התנאים. גדלותו בתורה ומאמציו להרבות תורה בישראל זיכוהו בתואר רבי אליעזר הגדול כמו גם לכך שנפסקה הלכה כמותו בכל פסקיו שפסק עד למעשה החרם.
[עריכה] נישואיו
לאחר מותה של אשתו הראשונה נשא לאשה את אחותו של נשיא ישראל באותה התקופה רבן גמליאל (השני) שנקראה אימא שלום. הנהגת הזוג מתוארת בתלמוד כמופת לצניעות ועדינות הליכות חיי נישואין. מאימא שלום נולדו לרבי אליעזר מספר צאצאים שהתפרסמו בדורם בזכות יופים הנדיר לו זכו על פי האגדה בזכות צניעותם של הוריהם. על חיי צאצאיו לא נתפרסמו פרטים לבד מעל חייו של בנו הורקנוס.
לאחר מותה של אימא שלום נשא לאשה את בת אחותו שהייתה צעירה ממנו בשנים רבות על נסיבות נישואיו עימה מספרים חכמים באבות דרבי נתן פרק ט"ז.
[עריכה] החרם
חכמים מתארים בתלמוד מאורע שהטיל צל כבד על שארית חייו של רבי אליעזר. בשל ויכוח הלכתי חריף שהתנהל בין שני גדולי חכמי הדור בין רבי אליעזר לרבי יהושע נידו חכמים את רבי אליעזר והחרימוהו. וכך מתאר זאת התלמוד.
- באותו היום השיב רבי אליעזר כל תשובות שבעולם ולא קיבלו הימנו אמר להם אם הלכה כמותי חרוב זה יוכיח נעקר חרוב ממקומו מאה אמה ואמרי לה ארבע מאות אמה אמרו לו אין מביאין ראיה מן החרוב חזר ואמר להם אם הלכה כמותי אמת המים יוכיחו חזרו אמת המים לאחוריהם אמרו לו אין מביאין ראיה מאמת המים חזר ואמר להם אם הלכה כמותי כותלי בית המדרש יוכיחו הטו כותלי בית המדרש ליפול גער בהם רבי יהושע אמר להם אם תלמידי חכמים מנצחים זה את זה בהלכה אתם מה טיבכם לא נפלו מפני כבודו של רבי יהושע ולא זקפו מפני כבודו של ר"א ועדיין מטין ועומדין חזר ואמר להם אם הלכה כמותי מן השמים יוכיחו יצאתה בת קול ואמרה מה לכם אצל ר"א שהלכה כמותו בכ"מ עמד רבי יהושע על רגליו ואמר לא בשמים היא מאי (דברים ל) לא בשמים היא אמר רבי ירמיה שכבר נתנה תורה מהר סיני אין אנו משגיחין בבת קול שכבר כתבת בהר סיני בתורה (שמות כג) אחרי רבים להטות אשכחיה רבי נתן לאליהו א"ל מאי עביד הקדוש ברוך הוא בההיא שעתא (= מה עושה הקב"ה באותו הזמן) א"ל קא חייך (=מחייך) ואמר נצחוני בני נצחוני בני אמרו אותו היום הביאו כל טהרות שטיהר ר"א ושרפום באש ונמנו עליו וברכוהו (= נדוהו. לפעמים משתמש התלמוד בלשון הפוכה לתאר אירוע מעציב) ואמרו מי ילך ויודיעו אמר להם ר"ע אני אלך שמא ילך אדם שאינו הגון ויודיעו ונמצא מחריב את כל העולם כולו מה עשה ר"ע לבש שחורים ונתעטף שחורים וישב לפניו ברחוק ארבע אמות אמר לו ר"א עקיבא מה יום מיומים אמר לו רבי כמדומה לי שחבירים בדילים ממך אף הוא קרע בגדיו וחלץ מנעליו ונשמט וישב על גבי קרקע זלגו עיניו דמעות.
מאירוע זה ואילך עד מותו היה רבי אליעזר מנודה והיה נקרא 'שמותי' (מנודה בארמית).
[עריכה] מותו
עם מותו בגיל שהתקרב למאה שנים, הוסר מעליו הנידוי כפי קביעת ההלכה. ואכן אז השתחררו בשנית רגשות הכבוד וההערצה שרחשו לו החכמים, ובתלמוד מתוארים כינויי כבוד שכינוהו שמימות הנביאים לא כונה בהם איש כ- אבי אבי רכב ישראל ופרשיו שקרא אלישע הנביא על רבו אליהו. ועוד
נחשב במסורת היהודית למחברו של קובץ המדרשים פרקי דרבי אליעזר שבתחילתו יש אוטוביוגרפיה קצרה שלו, שמתארת את תחילת דרכו בעולם של תלמידי חכמים, אף שהמחקר האקדמי מתארך את חיבור מדרש זה לתקופה מאוחרת בהרבה.
[עריכה] לקריאה נוספת
- פרקי דרבי אליעזר פרקים א' ו-ב'
- אבות דרבי נתן פרקים ו' ט"ז'
- דוד לוריא, הקדמה ומבוא לפרקי דרבי אליעזר, 1852
[עריכה] קישורים נוספים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: אליעזר בן הורקנוס |
- על תורתו של רבי אליעזר בן הורקנוס, באתר "דעת"
- רבי אליעזר בן הורקנוס, לפי דיון בפורום "עצור כאן חושבים"
- הרפתקאה ספרותית עם רבי אליעזר
- אבות דרבי נתן מהדורת אינטרנט מאתר דעת
| דור אחרון של תקופת הזוגות: הלל הזקן , שמאי הזקן , מנחם , עקביא בן מהללאל
דור ראשון: רבן גמליאל הזקן , רבן שמעון בן גמליאל הזקן , רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול , רבן יוחנן בן זכאי , יונתן בן עוזיאל , בבא בן בוטא , רבי חנינא בן דוסא, רבי חנינא סגן הכהנים דור שני: רבן גמליאל דיבנה , רבי יהושע בן חנניה , רבי אליעזר בן הורקנוס , רבי אלעזר בן ערך , רבי נחוניה בן הקנה , נחום איש גמזו , רבי חנינא בן עקביא דור שלישי: רבי עקיבא , רבי טרפון , רבי יהודה בן בבא , רבי ישמעאל , רבי אלעזר בן עזריה , רבי יוסי הגלילי , רבי חנינא בן תרדיון , רבי יוחנן בן ברוקה , בן זומא , בן עזאי , אונקלוס , רבי חנינא בן אנטיגנוס , חנניה בן חכינאי , אלישע בן אבויה דור רביעי: רבן שמעון בן גמליאל, רבי יהודה, רבי יוסי, רבי מאיר (ואשתו ברוריה), רבי שמעון בר יוחאי , רבי אלעזר בן שמוע דור חמישי: רבי יהודה הנשיא , רבי יוסי ברבי יהודה , רבי ישמעאל ברבי יוסי , רבי אלעזר ברבי שמעון , רבי נתן , רבי שמעון בן אלעזר |
