יונתן בן עוזיאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

יונתן בן עוזיאל - תנא בדור הראשון לתנאים, חי כמה עשרות שנים לפני חורבן בית שני ותרגם את הנביאים לארמית. היה גדול תלמידיו של הלל הזקן. קיימת סברה שיונתן בן עוזיאל היה רווק או נשוי אך חשוך ילדים וייתכן שזו הסיבה שרבים נוהגים לעלות לקברו שליד עמוקה, כסגולה למציאת זיווג ופריון.

תוכן עניינים

1 תרגום ספרי הנביאים
- 1.1 דרכו של יונתן בן עוזיאל בתרגום
2 גדולתו
3 העלייה לקברו
4 קישורים חיצוניים
5 קישורים חיצוניים

[עריכה] תרגום ספרי הנביאים

בתלמוד (מגילה ג ע"א) נאמר על יונתן בן עוזיאל:

"ואמר רבי ירמיה ואיתימא רבי חייא בר אבא תרגום של תורה אונקלוס הגר אמרו מפי רבי אליעזר ורבי יהושע תרגום של נביאים יונתן בן עוזיאל אמרו מפי חגי זכריה ומלאכי ונזדעזעה ארץ ישראל ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה יצתה בת קול ואמרה מי הוא זה שגילה סתריי לבני אדם עמד יונתן בן עוזיאל על רגליו ואמר אני הוא שגליתי סתריך לבני אדם גלוי וידוע לפניך שלא לכבודי עשיתי ולא לכבוד בית אבא אלא לכבודך עשיתי שלא ירבו מחלוקת בישראל ועוד ביקש לגלות תרגום של כתובים יצתה בת קול ואמרה לו דייך מאי טעמא משום דאית ביה קץ משיח".

[עריכה] דרכו של יונתן בן עוזיאל בתרגום

בשונה מאונקלוס, יונתן בן עוזיאל בתרגומו מרחיב מעט את התרגום והסגנון ומשלב לעתים דברי אגדה, אך גם הוא כאונקלוס מרחיק את ביטויי ההגשמה; משתקפים בו מסורות קריאה שונות מאלו הקיימות בנוסח המסורה, כגון "ותצפנו" (יהושע ב,ד) הוא גורס "ותצפנם".

התרגום לנביאים ראשונים הוא מילולי, ואילו על נביאים אחרונים הוא מדרשי.

[עריכה] גדולתו

בסוכה כח. נאמר עליו:

"תנו רבנן שמונים תלמידים היו לו להלל הזקן שלשים מהן ראוים שתשרה עליהן שכינה כמשה רבינו ושלשים מהן ראוים שתעמוד להם חמה כיהושע בן נון עשרים בינונים גדול שבכולן יונתן בן עוזיאל קטן שבכולן רבן יוחנן בן זכאי... אמרו עליו על יונתן בן עוזיאל בשעה שיושב ועוסק בתורה כל עוף שפורח עליו מיד נשרף."
חלקו הראשון חוזר גם בבבא בתרא קלד.

רש"י אמר בפירוש לסוכה כח.

"נשרף - שהיו מלאכי השרת מתקבצין סביביו לשמוע דברי תורה מפיו"

ובתוספות סוכה כח. נאמר:

"כל עוף שפורח עליו מיד נשרף שהדברים שמחים כשנתינתם בסיני שנתנה תורה באש וכעניין זה מצינו במדרש בעובדא דרבי אליעזר ורבי יהושע שהיו מסובין בסעודה וליהטה האש סביבם."

[עריכה] העלייה לקברו

עיקרי הדברים הכתובים עליו בתלמוד חקוקים על לוח הקבוע בקיר קברו.

נהוג לעלות אל קברו בראשי חודשים, באמצע החודש וב־כו בסיון (יום פטירתו), אך ניתן למצוא שם עולי רגל כל ימות השנה. נהוג לבקש בקברו זרע בר קיימא, פרנסה טובה, נחת מהילדים, בריאות טובה, זיווג הגון וזוגיות טובה וכן נהוג לקשור סרטים על העצים הסמוכים לקבר.