קארולוס ליניאוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קארולוס ליניאוס

קארולוס ליניאוס (בלטינית: Carolus Linnæus), או בשמו השבדי קארל פון לינה (Carl von Linné,להאזנה לחצו כאן (מידע) (עזרה) ,‏ 23 במאי 1707־10 בינואר 1778), בוטנאי, רופא וזואולוג שבדי; מייסד שיטת המיון המדעית המודרנית לעולם החי ואחד מאבות חקר האקולוגיה.

[עריכה] ביוגרפיה

קארל פון לינה נולד בדרום שבדיה בחוות אביו, שהיה כומר עני, ובה היה גן בוטאני פרטי קטן, בו התוודע הילד אל הצמחים. כמו אביו וסבו (מצד אימו) לפניו, הוא יועד לכמורה אך לא נמשך ליעוד זה. מי שהתרשם מהעניין שהפגין בבוטניקה היה רופא המשפחה. והוא נשלח ללמוד רפואה, בתחילה באוניברסיטת לונד ולאחר מכן עבר לאוניברסיטת אופסלה. עבודה קצרה שכתב על מערכת הרבייה של פרחים סייעה בידו להשיג משרה בגנים הבוטנים באופסלה.

ב-1732 מימנה האקדמיה המקומית למדעים את שליחתו למסע מדעי ללפלנד, שם הוא התנסה בקשיים ותלאות בעברו על פני שטחים דלילי אוכלוסייה. בשובו כתב את The Florula Lapponica, העבודה הראשונה שמיינה את עולם החי לפי מין.

ב-1735 עבר לגור בהולנד, למשך שנים אחדות. הוא סיים שם את התואר האקדמי היחיד שלו, אך חשוב מכך, הוא פגש שם את פטרונו יאן פרדריק גרונוביוס, והראה לו טיוטה ראשונה של עבודתו החשובה ביותר, ה-Systema Naturae, שפורסמה בהולנד ב-1735 בגרסה בת 11 עמודים. המהדורה העשירית, שיצאה ב-1758, כבר כללה 4,400 מיני חיות ו-7,700 מיני צמחים. החידוש והיחוד שבה, היה מתן שמות קצרים ומדויקים לכל מין, במסגרת דו-שמית של שם כללי ושם פרטי. לינאוס היה בעל כשרון בלתי-מצוי להגדרות קצרות ומדוייקות אלה, שהבחינו בין פרט אחד למשנהו. קודם ללינאוס, לא הייתה שיטת מיון מוסכמת, ובוטניקאים וזואולוגים שונים קראו בשמת שונים לאותו בעל-חיים או צמח. לעתים היו שמות אלה ארוכים, ציוריים ובלתי-מדעיים בעליל. לינאוס לא המציא את השיטה הדו-שמית, אך היה הראשון שעשה בה שימוש עקבי ומקיף, והראשון שקיבע אותה כתקן מקובל.

השמות שבחר לינאוס היו הגיוניים בעיניו ונבחרו משום שתמתצו את מהות המינים. בני אדם היו האדם הנבון (Homo Sapiens) משום שבינתם היא המבחינה אותם. יונקים (mammals) נקראו כך על שום שהם מניקים את ולדיהם.

לינאוס שב לאופסלה וב-1739 נישא לשרה מוראה, בתו של רופא. תחילה עסק ברפואה וכעבור זמן קצר היה לפרופסור לרפואה באוניברסיטת אופסלה. אך למעשה למד בעצמו והורה לתלמידיו בוטניקה, ובמהרה החליף את משרתו לפרופסור לבוטניקה. הוא ארגן משלחות לאיסוף דגימות, שיצאו לחלקים שונים של העולם, ופיקח על חקירת הצמחים ובעלי החיים שהביאו ממסעותיהן. כמו כן הרחיב את תחום מחקרו וקטלג גם מינרלים.

אף שתאוריית האבולוציה עוד לא הייתה קיימת, ולא הייתה עתידה לעלות אלא מאה שנים אחריו, הרי שהיה בעבודתו של לינאוס סטייה מהנתיב שהיה מקובל על הכנסייה, בכך שסיווג את בני האדם ככל חיה אחרת, במסגרת משפחת הפרימטים. במכתב ליוהן גאורג גמלין הגרמני מ-1747 הוא כותב שמבחינה מדעית היה עליו "לקרוא לאדם קוף ולהפך", אך לא עשה כן משום מורא הסמכות הדתית.

נועם הליכותיו ורוחו הבדוחה חיבבוהו מאוד על תלמידיו. בשבתות היה יוצא לשדה עם קרוב למאה חמישים תלמידיו, שהיו מתפזרים על פני השטח ומלקטים דגימות. מדי התגלות צמח נדיר, היו מריעים בחצוצרה ומכנסים את כל הפקולטה, לשמוע את הסבריו של הפרופסור.

ב-1757 העניק לו אדולף פרדריק מלך שבדיה תואר אצולה והוא החל לקרוא לעצמו פון לינה או לפעמים, פשוט קרל לינה. בערוב ימיו סבל ממספר שבצים ב-1774 וארבע שנים לאחר מכן מת.

[עריכה] מחקריו וגילויו המדעיים

[עריכה] טקסונומיה

ערך מורחב – מיון עולם הטבע#המיון של קארולוס ליניאוס

עמוד השער של ה-Systema Naturae, מהדורה מ-1760

הטקסונומיה הלינאית מחלקת את עולם החי באופן היררכי על פי תכונות חיצוניות של האורגניזמים החיים. החלוקה מבוססת על שש דרגות:

כל ממלכה מתחלקת למספר מערכות, בכל מערכה מספר מחלקות, וכן הלאה.

ליניאוס טען שמיון צמחים צריך להתבסס ברובו על ההבדלים באיברי הרבייה שלהם. שיטה זו הייתה חדשנית בזמנה והקנתה לו פרסום רב. הנומנקלטורה (מתן השמות) על פי לינאוס נעשית באמצעות המערכת הדו-שמית. כל יצור מקבל שם בעל שתי מילים - הראשונה לתיאור הסוג (לדוגמא: "כלנית") והשנייה למין הספציפי ("מצויה"). אלו על פי רוב ה"שמות המדעיים" של המינים עד היום.

ליניאוס התייחס רק לשתי ממלכות - צמחים ובעלי חיים. ממלכת הצמחים כללה גם אצות וחיידקים ואילו ממלכת בעלי החיים כללה גם חד תאיים כפרוטוזואה. עם הזמן התגלו יצורים שלא ניתן היה לשייך אותם לאף אחת משתי ממלכות הללו, ונוצר הצורך להוסיף ממלכות נוספות.

הדרגות ההיררכיות של לינאוס עדיין משמשות את המדע בן זמננו אך אופי המיון השתנה ונוספו לו דרגות שונות - משפחה, תת-סדרה, על-מחלקה וכדומה. לינאוס התייחס אך ורק לסימני היכר חיצוניים של האורגניזם, בעוד שכיום במיון יצורים חיים דגש רב ניתן לקריטריונים אחרים (קרבה גנטית וארגון האיברים הפנימיים). החלוקה ההיררכית של לינאוס התבססה על תכונות משותפות. שנים רבות לאחר מכן, הוכח באמצעות השוואה DNA שמינים שקובצו על ידיו בגלל תכונות משותפות, אכן היו קרובים.

[עריכה] מיון בני אדם

חלוקת האנושות לגזעים על פי ליניאוס. מקרא: אמריקאי (אדום); אסיאתי (תכלת); אפריקאי (שחור); אירופאי (ירוק)

לינאוס היה מייסד שיטת המיון המדעית המודרנית לעולם החי. בתוקף תחומי עניינו ועיסוקו עסק גם בסיווג המין האנושי. תחילה חילק לינאוס את האנושות לארבעה גזעים לפי יבשות: אמריקנוס, אסיאטיקוס, אפריקנוס וארופיאנוס, ולאחר מכן הוסיף לחלוקה הגיאוגרפית גם מאפיינים של צבע עור. חלוקה זו לא הייתה היררכית בתחילה, כלומר לא ייחסה חשיבות יתרה לאחד ממיני האדם, אולם מאוחר יותר היא כן ייחסה תכונות אופי וכישורים לבני גזעים שונים, כמו למשל רשלנות ואדישות אצל האפריקאים, נטייה לכעס אצל האמריקנים ואצילות וכושר המצאה לאירופאים. עם ייחוס תכונות אופי וכישורים אלו לגזעים הפכה חלוקה זו להיררכית ונעשה בה שימוש להצדקת העבדות והקולוניאליזם, אם כי טקסונומיה זו לא חוללה תופעות אלו, אשר קדמו לשיטתו של לינאוס מאות בשנים.

בשנת 1763 שיכלל לינאוס בחיבורו Amoenitates academicae את חלוקתו והוסיף לארבעת הגזעים שכבר סיווג שלושה נוספים: האדם "דמוי האדם" (Homo anthropomorpha) שכלל יצורים מיתולוגיים, כגון הסטיר וההידרה, שבקיומם האמין וטען שהם קרובי משפחה של האדם; את "האדם הפראי" (Homo ferus), ילדי הפרא שגודלו בטבע בידי בעלי חיים ללא כל קשר לבני אדם); וכן את "האדם המפלצתי" (Homo monstrosous) בו נכללו, למשל, "הענק הפטגוני" ו"הגמד האלפיני".

[עריכה] הישגים נוספים

• מעבר לכתיבתו המדעית, נחשב לינאוס לאחד מטובי כותבי הפרוזה בשבדיה. במיוחד זכורות ההרפתקאות שביומני מסעו ללפלנד.
• השימוש בסימנים ♂ ו-♀ לציון זכר ונקבה אף הוא חידוש של לינאוס.
• הוא היה ממייסדי האקדמיה השבדית המלכותית למדעים
• ליניאוס נחשב גם לאחד מחלוצי המחקר הבוטאני בארץ ישראל. ב-1756 הוציא לאור פלורה (Flora Palestina) על בסיס ממצאים של תלמידיו (פטר פורסקול ופרדריק הסלקוויסט), שסיירו בארץ.
• במגדירי הצמחים, האות L המופיעה לאחר השם המדעי של צמח, מציינת כי הוגדר על ידו. הוא הבוטנאי היחיד שזכה לנוטציה שכזו, בת אות אחת בלבד, המעידה על תרומתו הרבה. לדוגמא, שמו המדעי של אגוז קוקוס הוא Cocos nucifera L.

[עריכה] לאחר מותו

ב-1783, חמש שנים לאחר מות לינאוס, מת בנו ששמו היה גם קרל לינאוס, והאוסף הגדול של האב, כולל דגימות וכתבים רבים, נמכר לבוטנאי האנגלי ג'יימס אדוארד סמית. שליחו של סמית רכש את האוסף ב-1,000 גינאות ושלח אותו לאנגליה בספינה.

מסופר כי משנודע הדבר למלך שבדיה, ציווה לרדוף אחרי הספינה ולהחזיר את האוצר. אך הספינה הבריטית כבר הספיקה להתרחק מחופה של שבדיה, והאוסף הגיע ללונדון ב-1784 ושמור מאז על ידי החברה הלינאית של לונדון.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קארולוס ליניאוס

• ביוגרפיות:
  • קרל פון לין
  • לינאוס באתר אוניברסיטת אופסלה
  • לינאוס, באתר החברה הלינאית של לונדון
  • לינאוס באתר המוזיאון לפלאונטולוגיה של אוניברסיטת ברקלי
• הגן הבוטני של לינאוס
• "סדר מתוהו ובוהו", מצגת
• מכתבי לינאוס