צ'ארלס דיקנס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

צ'ארלס דיקנס

צ'ארלס ג'ון הפם דיקנס (7 בפברואר 1812 - 9 ביוני 1870) (Charles John Huffam Dickens), סופר, עיתונאי ושחקן תיאטרון אנגלי בתקופה הוויקטוריאנית.

תוכן עניינים

1 חייו
2 יצירתו
3 אנטישמיות
4 מספריו
5 קישורים חיצוניים

[עריכה] חייו

דיקנס נולד בעיר הנמל פורטסמות' שבדרום אנגליה. אביו היה פקיד ימי בעל הכנסה נאה, שאפשרה לדיקנס הצעיר להתחנך משך זמן בבית ספר פרטי. כשהיה ילד, עברה משפחתו להתגורר בצ'טהאם שבמחוז קנט, וב-1823 לקמדן טאון שבלונדון.

מצבה של המשפחה השתנה כאשר אביו נכלא עקב הסתבכות בחובות, לאחר שבזבז כסף רב מדי על אירוח ושימור מעמדו החברתי. דיקנס בן ה-12 נשלח לעבוד במשך עשר שעות ביום במפעל לייצור משחת נעליים, בבעלותו של אחד מקרוביה של אמו. הוא בילה את זמנו בהדבקת תוויות על צנצנות המשחה והרוויח שישה שילינג לשבוע, מהם היה צריך לממן את דמי מחייתו ומגוריו, ולתמוך במשפחתו שהייתה כלואה במרשלסי, בית הסוהר לבעלי חוב.

כעבור כשנתיים נחלצה משפחתו מקשייה, בין השאר הודות לסכום שהגיע בירושה ממשפחת אביו. המשפחה נחלצה מן הכלא, אך אמו לא מיהרה ליטול אותו ממפעל ייצור משחת הנעליים, עלבון שדיקנס לא מחל לה עליו מעולם. ששמע אביו, שהחשיב עצמו כג'נטלמן, שבנו עדיין משמש כפועל פשוט זעם ואסר עליו להמשיך לעבוד שם.

בשנת 1827, כשהוא בן 15, החל דיקנס לעבוד כלבלר משפטי, משרה זוטה שהיוותה הכשרה מקדימה לאפשרות להפוך לעורך דין. דיקנס לא חיבב את המשרה ולאחר תקופה קצרה כקלדן בבית המשפט, הפך לעיתונאי המדווח על העימותים בפרלמנט ועל מערכות הבחירות הסוערות באותה תקופה באנגליה, והמשיך לכתוב, לתרום ולערוך במגזינים לאורך רוב שנותיו. מסעותיו ברחבי אנגליה משתקפות במידת מה גם בספרו הראשון "מועדון הפיקוויקים", שיצא בשנת 1836.

ב-2 באפריל 1836, נישא דיקנס לקת'רין הוגארת'. לזוג נולדו עשרה ילדים. שנים אלו היו גם הפוריות והמוצלחות ביותר לדעת רבים, כאשר דיקנס מפרסם כמעט בזה אחר זה את הרומנים "אוליבר טוויסט", "ניקולס ניקלבי" ו"בית ממכר עתיקות". ב-1850 פרסם דיקנס את הרומן "דייוויד קופרפילד" - רומן ריאליסטי, בו הדמות של מר מיקאובר מבוססת על דמותו של אביו. את הספר "זמנים קשים" על תחלואי החברה המתועשת, פרסם ב-1854. דיקנס רכש לו שם ופופולריות, והכנסותיו אפשרו לו אף לרכוש (בשנת 1856) בית מידות ברוצ'סטר שבמחוז קנט, שבילדותו חלף על פניו וחלם לחיות בו. ב-1857 פרסם את "דוריט הקטנה", ספר שעוסק בכוחו המשחית של הכסף.

בשנת 1858 נפרד דיקנס מרעייתו. גירושין לא היו מקובלים אז, בוודאי לא לאדם ידוע כדיקנס, והוא המשיך לתמוך בה עד יום מותה. דומה כי דיקנס לא שבע נחת מהעובדה שקת'רין לא הצליחה לשמר את רעננות נעוריה אחרי לידת וגידול עשרה ילדים, ובשנת 1857 החל בקשר רומנטי עם שחקנית בשם אלן טרנן, שעמד ככל הנראה מאחרי הפירוד בין בני הזוג. הקשר ביניהם נמשך עד מותו. בשנת 1859 הוא פרסם את הספר "בין שתי ערים", על המהפכה הצרפתית.

בשנת 1865 היו דיקנס וטרנן מעורבים בתאונת רכבת. הזוג לא נפגע, אך שטף כתיבתו של דיקנס הידלדל מאוד בשנים האחרונות לחייו. הוא נפטר חמש שנים בדיוק לאחר התאונה, ונקבר בפינת המשוררים במנזר וסטמינסטר.

[עריכה] יצירתו

צ'ארלס דיקנס הוא מן הסופרים ה"מעובדים" ביותר מאז ומעולם לקולנוע, לטלוויזיה ולבמה. לפי רשומות IMDB היו, נכון לדצמבר 2004, 193 עיבודים שונים לרומנים וסיפורים של דיקנס. הפופולריים שבהם היו "מזמור לחג המולד" (63), "אוליבר טוויסט" (26) ו"תקוות גדולות" (22). בולט במיוחד המספר הגדול של עיבודים לסרטי חג מולד ולמיני-סדרות טלויזיוניות של הספרים.

פופולריות זו אינה מפתיעה נוכח אופיים של הרומנים של דיקנס. רוב הרומנים של דיקנס הופיעו במקורם בחלקים בשבועונים וירחונים ועלילתם, כמתבקש, נפתלת, מלודרמטית, ועתירת תהפוכות (כל פרק היה אמור להסתיים בשאלה מותחת שתגרום לקוראים לשוב ולקרוא את החלק הבא), גדושה סיטואציות קומיות ודמויות בעלות איפיונים פשוטים וחזקים.

הסופר הבריטי א.מ. פורסטר מגדיר ב"אספקטים של הרומן" דמות "שטוחה" ככזו שניתן לתאר אותה באופן מלא במשפט אחד. כאשר בוחנים את פייגין, סקרוג', מר מיקאובר (והגברת מיקאובר), אוריה היפ, דורה וויקפילד ודמויות אחרות אצל דיקנס, ניתן לראות כי חלקן אכן "שטוחות" במידה, בעלות איפיון עיקרי אחד ומטרתן העיקרית היא לקדם את העלילה, או להאיר את הדמות המרכזית באור מסוים.

העלילות הגדושות, ההתרחשויות המלודרמטיות המופרכות בחלקן, סצינות סנטימנטליות להפליא ופרודיות שנונות מסבירות את הפופולריות הרבה של דיקנס בעיבודים קולנועיים וטלויזיוניים. עם זאת, נחשב דיקנס לאחד הסופרים החשובים ביותר, ויצירתו השלמה הלפני-אחרונה, "תקוות גדולות", נחשבת לאחד מעמודי התווך של הספרות האנגלית.

[עריכה] אנטישמיות

ישנן הערכות סותרות האם דיקנס היה אנטישמי. הוויכוח נסוב בעיקר סביב דמותו של פייגין ב"אוליבר טוויסט" -- נוכל יהודי המתואר באופן קריקטורי כבעל אף מעוקל ועיניים חמדניות. נוכח הביקורת על דמותו של פייגין, הסביר דיקנס את מניעיו ב"ג'ואיש כרוניקל":

"פייגין ב"אוליבר טוויסט" הוא יהודי, משום שלרוע המזל נכון הדבר שבתקופה שבה מתרחש הסיפור, סוג זה של פושעים היו כמעט תמיד יהודים... ושנית, הוא נקרא 'היהודי' לא בגלל דתו אלא בגלל גזעו."

עם זאת, ממהדורת 1867 של הספר הוצאו רוב המאפיינים היהודיים של פייגין. את ההתייחסות לדמות יש לבחון גם נוכח התיאור האוהד של היהודי ריאה ב"ידידנו המשותף", הרומן האחרון שכתב.

[עריכה] מספריו

רשומות מועדון הפיקוויקים - 1836
אוליבר טוויסט - 1837 - 1839
ניקולס ניקלבי - 1838 - 1839
בית-ממכר עתיקות - 1840 - 1841
בארנבי רודג' - 1841
מזמור לחג המולד - 1843
מארטין צ'אזלוויט - 1843 - 1844
דומבי ובנו - 1846 - 1848
דייוויד קופרפילד - 1849 - 1850
בית קדרות (או: הבית העגמומי) - 1852 - 1853
זמנים קשים - 1854 Hard Times תורגם על ידי אסתר כספי והופיע תחת השם ימים קשים בשנת 1970 בהוצאת עם עובד
דוריט הקטנה (תורגם גם כ"דורית קטינא") - 1855 - 1857
בין שתי ערים - 1859
תקוות גדולות - 1860 - 1861
ידידנו המשותף - 1864 - 1865
תעלומת אדווין דרובד (ספר שלא סיים בחייו) - 1870