סנחריב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

סַנְחֵרִיב (באשורית: סִן-אַקִלִ(אַכֵה)- אֵרבָ, אל הירח נתן לי אחים), בנו ויורשו של סרגון השני מלך אשור. עלה לכס המלכות בי"ב באב 705 לפנה"ס. שלטונו היה בלתי יציב, ומלא מרידות. המלך פיאר את נינוה והפכה למרכז העולם המסופוטמי, ניהל מלחמה מפורסמת ביהודה, והיה לאמרכל מוצלח. סופו היה למות בידי בניו.

תוכן עניינים 1 המערכה הראשונה 2 המלחמה ביהודה 3 מלחמות נוספות וסוף ימי המלך 4 מפעלי המלך 5 לקריאה נוספת 6 קישורים חיצוניים

[עריכה] המערכה הראשונה

עוד בימי אביו שירת סנחריב בתפקיד דיפלומטי בצפון מערב האימפריה. משירש את השליטה באימפריה החלו התפרצויות אלימות בבבל, עקב ההתחזקות בת השנים של השבטים הארמיים והמדיים. ואחר ההתערבות העילמית באזור פרץ בבל מרד, סנחריב יצא לאזור פעמים רבות כדי לדכא מרידות. בשנת 703 לפנה"ס הוביל את צבאו מחדש לבבל, היכן שמֵרְדוֹךְ-בַּלְדַן חזר לשלטון בחסות העלמים. תופס הכוח סולק בידי סנחריב ובמקומו מונה בֵּל-אִבּנִ הבבלי כמלך. לאחר מכן הצפין סנחריב ויצא להלחם בשבטי הרי הזגרוס, בני ברית עילמים.

[עריכה] המלחמה ביהודה

בשנת 701 לפנה"ס, בעקבות מותו של המלך סרגון השני, פרץ מרד רב ממדים במערב האימפריה האשורית. המרד לובה על ידי המצרים, אך מאחוריו כנראה עמד מרדוך-בלדן. סנחריב, המלך החדש של אשור, מיהר לפעול כנגד ברית המלכים שעמדה מולו וצעד למערב בראש כח של כ-200,000 איש. צידון וערים פניקיות אחרות נכבשו, למעט צור. גם אשדוד, עמון, מואב ואדום נכנעו. ואולם, חזקיהו, מלך יהודה, סירב להיכנע לאשור. יחד עם נסיכי אשקלון ועקרון התריסו כנגד הצבא האשורי, ובטחו בביצוריהם ובעזרת מצרים, במערכה נגד אשור. סנחריב ניצח את בני הברית המצריים והחל צועד לירושלים, כאשר בדרך כבש 46 ערים בצורות, ובהם את לכיש, ושלח לגלות כ-200,150 נפש. מנסרת טיילור, היא מנסרת סנחריב, מתארת את מסעו של סנחריב ליהודה:

[18] ואשר לחזקיהו היהודי,	[32] למיתינתי, מלך אשדוד,
[19] שלא נכנע לעולי: 46 ערים בצורות,	[33] פאדי, מלך עקרון, וסילי-בל,
[20] והערים הקטנות	[34] מלך עזה, נתתי אותן. וכך הקטנתי את אדמתו.	...
[21] שהיו רבות באזור,בהרסם עם אילי ניגוח,	[37] ואשר לחזקיהו
[22] על ידי הבאת כלי מצור ובהתקפות רגלים,	[38] תפארת מלכותי המאיימת ניצחה אותו, ו
[23] ועל ידי חפירות וחורים תחת לחומה, צרתי עליהן ולקחתיהן.	[39] הערבים ושכירי חרבו, שהוא הביא כדי לחזק
[24] 200,150 אנשים, גדולים וקטנים, נשים וגברים,	[40] את ירושלים, עיר מלכותו,
[25] סוסים, פרדים, חמורים, גמלים	[41] נטשו אותו. בתוספת ל30 ככרות הזהב ו
[26] בקר וכבשים ללא מספר, הבאתי משם	[42] 800 ככרות כסף, אבנים יפות, פוך מובחר,
[27] וספרתי כשלל. (חזקיהו) עצמו, כציפור בכלוב	[43] יהלומים, אבני אודם גדולות, מיטות שנהב,
[28] סגרתיו בירושלים, עיר מלכותו.	[44] כסאות שנהב, עור פילים, שנהב,
[29] בניתי סוללה כנגדו	[45] הובנה, תאשור, מיני סוגים של עוצרות,
[30] כל אשר יצא משערי העיר, החזרתי לצערו.	[46] וכמו כן בנותיו, הרמונו, נשותיו וגבריו
[31] את עריו, אשר בזזתי, קרעתי מאדמתו, ו	[47] נגנים,ששלח אחרי
	[48] לנינוה, עיר מלכותי. לשלם לי מס
	[49] ולקבל את שיעבודו, הוא שלח את שליחיו.

חזקיהו, כמתואר במנסרה, נכנע לסנחריב. לפי התנ"ך מרד בשנית, ומלך אשור שם מצור בשנית לירושלים. התנ"ך מספר כי מלאך ה' ירד בליל למחנה אשור וחיסל 185,000 חיילים. היסטוריונים מודרניים, וגם עתיקים כדוגמת יוסף בן מתתיהו, טוענים כי מדובר במגפה שהכתה במחנה האשורי. ההיסטוריון היווני הרודוטוס כתב כי עכברים באו בליל למחנה אשור ואכלו את כל נשקי החיילים. אין אישור למאורע במקורות חוץ-תנ"כיים בני הזמן, אולם עובדה היא שאשור לא כבשה את יהודה בתקופה זו.

[עריכה] מלחמות נוספות וסוף ימי המלך

כעבור שנה חזר סנחריב לבבל, היכן שהמליך את בנו אשור-נדין-סום במקום המושל שמינה שנים לפני כן, כאות לזלול ושנאה כלפי הבבלים. מספר שנים מאוחר יותר בנו לו הפניקים ששבה צי ספינות. על הצי העמיס את צבאו והפליג מהפרת עד למפרץ הפרסי. משם פנה לחוף עילם, ויצא להשמיד את כוחו של מרדוך-בלדן בנַגִיטֻ.

כתגובה נזעמת לפלישתו לשטח עילמי, יצא צבא עילם ופשט על גבולות אשור, ואף כבש את בבל. סנחריב יצא לקרב כנגדם בכַלֻלְ שלגדות החידקל, שני הצדדים תיעדו את הקרב כניצחונם, אך היתרון נשאר בידי אשור, ולכן יש להניח כי היה זה ניצחון אשורי, בכל אופן הנצחון השאיר את סנחריב בעמדה חלשה. בשנת 689 לפנה"ס כבש מחדש את בבל והשמידה לחלוטין – צעד שהחריד את העולם המסופוטמי; את נינוה, בירתו, בנה בדומה לבבל שההחריב והפכה למרכז התרבותי של העולם העתיק. כמו כן, יצא סנחריב למלחמה כנגד שבטי ההרים של קיליקיה. המלך נרצח בכ' בטבת 681 לפנה"ס בידי בניו, אַדְרַמֶּלֶךְ ושַׂרְאֶצֶר, שברחו לנינוה ומשם לאוררטו. את מקומו תפס אסרחדון, אחד מבניו האחרים מאישתו נקיה, הנחשדת בידי היסטוריונים כיהודיה.

[עריכה] מפעלי המלך

סנחריב עמד מאחורי מספר גדול של מפעלי בנייה, רובם בנינוה - בירתו. קודם בנה את ארמונו המפואר בן מאות החדרים וקרא לו שַנְיָ-לַ-יִשֻ ("אין כמותו"). הוא שיקם את מבניה העתיקים של העיר, בנה חומה רמה שאורכה כ-12 קילומטרים, תעלת הגנה, רחובות, גנים, חורשות וצינורות מים. כמו כן בנה באשור מקדשים ושיפץ את חומותיה. בימיו הומצאו דרכים נוחות יותר להתכת הברונזה ושימוש בחומרי בניין.

[עריכה] לקריאה נוספת

• מלכים ב י"ח, וכן דברי הימים ב ל"ב 1-8,30
• מלכים ב י"ט 1-7, 32-37

[עריכה] קישורים חיצוניים

• מסע סנחריב באתר דעת
• הטקסט המלא של מנסרת סנחריב