הזיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הזיה (הלוצינציה) היא מצב שבו אדם חווה חוויה שאינה קיימת במציאות. ככלל, ההזיה היא תוצר של פעילות מוגברת של מערכת העצבים המרכזית.

[עריכה] הגורמים להזיות

• מצבים פסיכוטיים (שיכולים להיות תוצר של הפרעה נפשית, מחלת נפש או לחילופין שימוש בסמים פסיכואקטיבים (סמי הזיה). במקרים אלו נדרש טיפול פסיכיאטרי על ידי מתן תרופות בשילוב טיפול פסיכולוגי.

• מועקה נפשית או פיזית של האדם. ההזיה במקרה זה משמשת כמעין חוצץ בין האדם למציאות.

• עלייה חדה בטמפרטורת הגוף עקב מחלה שמקורה בנגיף או בחיידק. העלייה בחום הגוף בשילוב גורמים פיזיולוגיים נוספים הקשורים למחלה עצמה, גורמים לפעילות מוגברת של מערכת העצבים.

• שימוש בסמי הזיה ("הלוצינוגנים"). הזיות אלו לרוב מוגבלות לפרק הזמן של הימצאות הסם במערכת העצבים, אך לעיתים נמשכות גם לאחר שהסם עזב את הגוף. עם זאת, ייתכנו "פלאשבקים" שהם הופעות חוזרות ונשנות של הזיות או חלקי הזיות.

[עריכה] סוגי הזיות

דוגמאות להזיות הנגרמות עקב שימוש בסמים הן הזיות הקשורות בהופעת צבעים וצורות שונות שאינם נמצאים בקירבת האדם, שיחות עם דמויות שאינן קיימות במציאות או לחילופין עם יצורים או בני אדם קיימים אך שאינם נוכחים בשיחה, תחושת אופוריה המלווה ב"יכולות" כגון שמיעת צבעים, הרחת צלילים וראיית ריחות. הדבר קורה עקב גירוי מוגבר של מערכת העצבים שגורר אחריו פירוש מוטעה של המציאות, שיפוט לקוי של התנהגות והתרת עכבות.

הסמים הנפוצים ביותר המשומשים לצורך יצירת הזיות הם LSD ואקסטזי שנחשבים לסמים פסיכואקטיביים חזקים במיוחד וכמו-כן פטריות שונות שמהן מופקים סמי הזיה כגון פסילוסיבין, Kava, Ayahuasca ומסקלין. סם הזייתי נוסף שנחשב ל"סם קל" הוא הגראס (גם: חשיש). במקרים מסוימים גם אלכוהול מסוגל לגרום להזיה.

דוגמאות להזיות הנגרמות כתוצאה מהפרעות ומחלות נפשיות הן ארוטומניה שבה אדם הוזה כי אדם אחר מאוהב בו, ופרנויה, שהיא מחלת רדיפה שבה אדם הוזה כי הוא נרדף בידי אחר (למשל אדם המאמין כי ארגונים מחתרתיים מנסים להשתלט על מוחו על ידי השתלת שבבי רדיו בשיניו).

כתוצאה מההזיה, האדם ההוזה מאבד קשר עם המציאות והוא חווה את פרי דמיונו כמציאות לכל דבר.

[עריכה] הזיה מול חלום

ההבדל בין הזיה לחלום טמון בכך שהחלום מתרחש בשלב מסוים בשלב החמישי והעמוק ביותר של השינה (שינת רע"מ), שבה לפעילות העצבית יש דפוס קבוע, וכאשר האדם מתעורר ממנו הוא מודע לכך שמדובר בדימיון. לעומת זאת, הזיה מתרחשת במצב של עירנות ומקורה בפעילות עצבית מוגברת ובלתי מבוקרת, ובסיום ההזיה, מתייחס אליה האדם כאל זיכרון אמיתי.

במקרים פסיכיאטריים, הטיפול בהזיה הוא לרוב על ידי מתן תרופות שתפקידן לייצב את הפעילות העיצבית ואילו במקרים של שימוש בסמים ניתנת למטופל תקופה מסוימת "לחזור לעצמו" ובמידה ואינו מתאושש והתנהגותו הופכת לפסיכוטית הוא מופנה לקבלת טיפול פסיכיאטרי.