התקוממות ווצ'אנג
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
התקוממות ווצ'אנג (בסינית: 武昌起義) (10 באוקטובר 1911) הייתה התקוממות עממית בסין הקיסרית שהביאה לתחילתה של מהפכת שינהאי, המהפכה שהביאה להפלת המשטר הקיסרי של שושלת צ'ינג בסין ולהקמת הרפובליקה הסינית.
בשנת 1900 החליט השלטון הקיסרי על הקמתו של צבא חדש ומודרני למדינה אשר נקרא "הצבא החדש". באותו הזמן, הייתה העיר ווצ'אנג, על גדות נהר היאנג-צה, המקום בו נמצאת התעשייה הצבאית המפותחת ביותר בסין, ולכן הוחלט שהמקום בו מיוצרים כלי הנשק החדישים יהיה גם המקום בו יישב הגרעין לצבא החדש. רעיונותיו החדשים והמהפכניים של סון יאט סן התחילו משפיעים בהדרגה על הקצינים והחיילים בצבא החדש בווצ'אנג ורבים מהם החלו משתתפים בפעילות מהפכנית.
ההתקוממות עצמה החלה כתוצאה מתאונה ולא במתכוון, כאשר מהפכנים ששמו להם למטרה לסלק את השלטון הקיסרי החלו לבנות פצצות אשר אחת מהן התפוצצה בשוגג. מקרה זה הביא לחקירה משטרתית של נסיבות הפיצוץ, חקירה במהלכה נתפסו רשימות של מהפכנים אשר משרתים בצבא החדש. רוב הקצינים העדיפו להתמרד כנגד השלטון ולא להיעצר. מהפאניקה שנוצרה עקב החשש לדיכוי צבאי חריף של ההתקוממות נמלטה הנהגת הפרובינציה אל מחוץ למדינה. סון יאט סן עצמו, שלא היה לו כל קשר ישיר למהומות ואשר שהה באותו הזמן במסע גיוס לתמיכתם של הסינים בארצות הברית, שמע על ההתקוממות מעיתון אמריקאי.
עובדה נוספת שזירזה את התעוררות ההתקוממות בסין הייתה התחושה כי חצר שושלת קינג איבדה את המנדט השמימי שלה. בזמנו, אסונות טבע כגון שריפות או הצפות מאסיביות של גדות הנהרות הגדולים, נחשבו כסימן להסרת הכרת האלים בזכותה של השושלת המכהנת לשלוט במדינה. בשנת 1911, עלה נהר היאנג-צה על גדותיו, גורם לנזקים קשים ולכ-100,000 אבדות בנפש. כוחות הצבא החדש המהפכניים, שהיו ממוקמים בקרבת ההצפות, ראו בהצפה סימן "אלוהי" להיחלשותו של השלטון הקיסרי.
הממשלה הקיסרית, בהנהגתו של העוצר הנסיך צ'ון השני, התמהמהה משום מה בהגשת העזרה לאזורים המוצפים בשבועות הראשונים לאחר ההצפות. התמהמהות זו היותה סיבה מספקת למורדים והעניקה להם זמן די והותר כדי להכריז על ממשל זמני מקומי בפרובינציה, ממשל אליו הצטרפו עד מהרה פרובינציות נוספות שדגלו במהפכה. כחודש לאחר ההצפות, נפגשו נציגיהן של הפרובינציות הפורשות מהקיסרות והן הכריזו לראשונה על הקמת רפובליקה (הרפובליקה הסינית) בשטחיהן. לנשיא הזמני של הרפובליקה נבחר סון יאט סן שהיה פשרה מתקבלת על דעת המהפכנים כמו גם על דעתו של המעמד הגבוה השמרני יחסית.
בטיוואן, שמהווה את גלגולה הנוכחי של הרפובליקה הסינית, נחוג תאריך ההתקוממות (10 באוקטובר) כחג לאומי.
