השכבה הפיזית של מודל ה-OSI

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

**פרוטוקולים במודל ה-OSI**
HTTP, SMTP, FTP, IRC, SNMP, SSH ...	Application
SSH ...	Presentation
	Session
TCP, UDP, SCTP, RTP, DCCP ...	Transport
IPv4, IPv6, ICMP, RIP, IPX ...	Network
Ethernet, Token ring, FDDI, ARP ...	Data Link
802.11 WiFi ...	Physical

השכבה הפיזית היא השכבה הראשונה של מודל ה־OSI, היא אחראית על העברת האותות הבינאריים של המסגרות (frames) משכבת הקו של מודל ה-OSI.
כל המידע שעובר ברשתות מחשבים מיוצג בצורה דיגיטלית, ברצפים של אפסים (0) ואחדות (1). השכבה הפיזית אחראית על העברת המידע הזה על מדיית התקשורת, פרוטוקולים בשכבה הפיזית מגדירים בדרך כלל באילו רמות מתחים ועל אילו מדיות יעברו האותות בין המחשבים.
מדיה יכולה להיות כבל נחושת, סיב אופטי, ואפילו האוויר שסביבינו (במידה ומדובר בתקשורת אלחוטית). ע"מ שהנתונים שנשלחו מקצה אחד של המדיום יובנו בקצה השני, יש לקבוע "שפה" מוסכמת לייציג הבינארי של המידע, וכאן נכנסים לפעולה תקנים של השכבה הפיזית.

השכבה הפיזית קובעת גם תקנים שונים ביחס לכבלים בהם יש להשתמש, אורכם המקסימלי, תעבורה מקסימלית, מחברים, ועוד. כל אלו חיוניים על מנת למנוע טעיות בזיהוי שעשויות להגרם בשל הפרעות שונות באותות הבינאריים.

[עריכה] תקני כבילה

10Base-T, 10BASE2, 10BASE5, 100BASE-T, 100BASE-TX, 10BASE-FX, 1000BASE-T, 1000BASE-TX

[עריכה] מדיות תקשורת

UTP, FTP, STP, סיב אופטי, גלי רדיו, Blue Tooth

[עריכה] רכיבי תקשורת

רכיבי תקשורת המתפקדים בשכבה הפיזית לא מבצעים שום החלטה בנוגע להמשך העברת המידע. כל תיפקודם מסתכם בהגברת האות והעברתו הלאה על המדיה. דוגמאות לרכיבי תקשורת המתפקדים בשכבה הפיזית -
Repeater, מרכזת (hub)