השועל והכרם
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
השועל והכרם הוא משל המופיע במדרש קהלת רבה שמוסר ההשכל שלו גורס כי התאווה אינה תמיד משתלמת. גרסה שונה מעט של המשל מופיעה במשלי איסופוס.
שועל אחד מצא כרם גדוש בענבים טובים והיה הכרם מגודר מכל פינותיו. הקיף השועל את הכרם עד שמצא פתח זעיר בגדר. ביקש השועל להיכנס דרכו ולא יכול היה. חשב בינו לבינו השועל והחליט מה יהא עליו לעשות. צם השועל שלושה יממות עד שגופו כחש מאד. ברוב שמחתו נכנס פנימה אל הכרם דרך הפתח הזעיר, ואכל ככל שיכל עד שבטנו כמעט התפקעה. רצה השועל לצאת ולא יכול היה. מה עשה? חזר וצם שלוש יממות עד ששוב כחש גופו. כשם שנכנס רעב לתוך הכרם כך יצא ממנו רעב, בדומה לנאמר בפסוק "כַּאֲשֶׁר יָצָא מִבֶּטֶן אִמּוֹ, עָרוֹם יָשׁוּב לָלֶכֶת כְּשֶׁבָּא" (קהלת ה י"ד).
