דיבייט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דִּיבֵּייט (debate) או דִּיבֵּייטִינְג (debating) הוא פעילות תחרותית מאורגנת של ויכוח פורמלי בעל-פה הנהוג בעיקר במוסדות להשכלה גבוהה ובבתי ספר תיכונים. בהתאם לסוג הדיבייט, שניים עד שמונה מתחרים מתווכחים בנאומים בעד ונגד נושא מוסכם מראש, על פי כללים המגדירים את סדר הנאומים, מספרם ואורכם, וכן את התוכן, המבנה והסגנון הרצויים בהם. התוצאות נקבעות על ידי שופטים.

בשפות אחרות, המילה "דיבייט" מתייחסת גם לאירוע מונחה חד-פעמי או במסגרת סידרה קצרה, שבו שני אנשים או יותר צריכים להציג את עמדותיהם המנוגדות, לדוגמה, שני מתמודדים לאותו התפקיד בבחירות. בעברית, אירועים כאלה נקראים לרוב "עימות" או "דיון מונחה", וערך זה אינו עוסק בהם.

תוכן עניינים 1 מינוח 1.1 מונחים עבריים 2 סוגי דיבייט 2.1 דיבייט פרלמנטרי 2.1.1 דיבייט פרלמנטרי בריטי 2.1.2 דיבייט פרלמנטרי אמריקאי 2.2 דיבייט אוסטרל-אסייתי (דיבייט תיכונים) 2.3 דיבייט בית-ספרי עולמי 2.4 דיבייט מדיניות 2.5 דיבייט לינקולן-דאגלס 2.6 ניאום בציבור (public speaking) 3 ביקורת 4 דיבייט בעולם 5 דיבייט בישראל 5.1 מוסדות להשכלה גבוהה 5.2 בתי-ספר תיכונים 5.3 הדיבייט המעשי 5.4 הישגים בינלאומיים של הדיבייט הישראלי 6 קישורים חיצוניים 6.1 חומר הדרכה בעברית 6.2 חומר להכנת דיבייטים 6.3 ארגוני דיבייט בינלאומיים 6.4 מועדוני דיבייט אוניברסיטאיים בישראל

[עריכה] מינוח

"דיבייט" ו"דיבייטינג" הם מונחים נרדפים לעיסוק התחרותי, כאשר "דיבייט" הוא המונח המקובל יותר בארצות הברית ואילו "דיבייטינג" מקובל יותר בחבר העמים הבריטי. המילה "דיבייט" מוטעמת בהברתה השנייה ומתחרזת עם "דייט" (ולא עם "לייט"). המילה "דיבייטינג" מוטעמת גם כן בהברתה השנייה ומתחרזת עם "רייטינג".

ההטיות המקובלות של מילים אלו הן כדלהלן:

• אירוע דיבייט ספציפי נקרא גם כן "דיבייט". (דוגמה: "הרן עשה דיבייט טוב היום".)
• אדם העוסק בדיבייט הוא "דיבייטור" (debater). (דוגמה: "הרן עשה דיבייט טוב?! אבל הוא דיבייטור עלוב!")
• שם התואר לדבר שקשור לדיבייט הוא "דיבייטורי". (דוגמה: "חילוק טיעונך לשלושה חלקים הוא התנהגות דיבייטורית בעליל".)
• הפועל המתאר את ההתעסקות בדיבייט הוא "לדבט"; שם הפועל הוא "דיבוט". (דוגמה: "דיבטתי היום 6 שעות רצופות, ואחר כך גלשתי בוויקיפדיה. נראה לך שאני חנון?")

[עריכה] מונחים עבריים

כיום אין מונח עברי מקובל לדיבייט כפעילות מאורגנת. המונחים של האקדמיה ללשון העברית לדיבייט כאירוע ספציפי או כשיטת התעמתות רטורית הם "דיון" ו"ויכוח". המונח "שיח ושיג" אומץ (באופן טבעי) על ידי עמותת שיח ושיג, האגודה הישראלית לתרבות הדיון, אך מונח זה לא התקבל. אפשרות אחרת היא "דיכוח," הלחם של המילים "דיון" ו"ויכוח," שהוצע לראשונה על יד פרופ' אביגדור שנאן, דיקן הסטודנטים לשעבר באוניברסיטה העברית.

[עריכה] סוגי דיבייט

[עריכה] דיבייט פרלמנטרי

דיבייט פרלמנטרי מנוהל על פי כללים שמקורם בסדרי הדיון בפרלמנט הבריטי.

[עריכה] דיבייט פרלמנטרי בריטי

זוהי השיטה המקובלת ביותר במוסדות להשכלה גבוהה בעולם, ורוב התחרויות הבינלאומיות למוסדות אלה מתקיימות בשיטה זו. מועדוני הדיבייט במוסדות להשכלה גבוהה בישראל עוסקים בה כמעט באופן בלעדי, ובשביל רוב משתתפיהם "דיבייט" משמעותו דיבייט פרלמנטרי בריטי.

המתחרים הם ארבעה צוותים של שני אנשים כל אחד. שתיים מהקבוצות נקראות "הממשלה הראשונה" ו"הממשלה השנייה," ושתי הקבוצות האחרות נקראות "האופוזיציה הראשונה" ו"האופוזיציה השנייה". שתי קבוצות הממשלה צריכות להתווכח בעד הצעה שניתנה 15 דקות מראש (ה"הצעה לסדר היום") ושתי קבוצות האופוזיציה צריכות להתווכח נגדה. לרוב, ההצעה מנוסחת כהצעת חוק המתחילה ב"בית זה...", והיא עוסקת בנושא פוליטי או חברתי.

סדר הדוברים הוא: ממשלה ראשונה - דובר ראשון, אופוזיציה ראשונה - דובר ראשון, ממשלה ראשונה - דובר שני, אופוזיציה ראשונה - דובר שני, ממשלה שנייה - דובר ראשון, אופוזיציה ראשונה - דובר ראשון, ממשלה שנייה - דובר שני, אופוזיציה שנייה - דובר שני.

הנאום של כל דובר נמשך 7 דקות, כאשר ב-5 הדקות האמצעיות מותר לדוברים מהצד הנגדי להציע הערות להתיחסות של עד 15 שניות. הנואם אינו מחויב לקבל הערה להתיחסות, אך צפוי ממנו שיקבל במשך נאומו כ-2 הערות וישיב עליהן.

[עריכה] דיבייט פרלמנטרי אמריקאי

זוהי שיטה מקובלת במוסדות להשכלה גבוהה בארצות הברית. בשיטה זו, המתחרים הם שני צוותים של שני אנשים כל אחד, "הממשלה" ו"האופוזיציה". מבנה הדיבייט דומה לחצי הראשון של דיבייט פרלמנטרי בריטי, אך בסופו הדובר הראשון של כל קבוצה נושא נאום הפרכה וסיכום.

[עריכה] דיבייט אוסטרל-אסייתי (דיבייט תיכונים)

זהו סוג דיבייט שלאחרונה נהיה פופולרי באוסטרליה ובאסיה, בעיקר בבתי ספר, אך התחרות העיקרית למוסדות להשכלה גבוהה באזור זה, אליפות אוסטרל-אסיה לאוניברסיטאות בדיבייטינג, מתנהלת גם היא בפורמט זה. בישראל, זהו הפורמט המקובל בתיכונים.

דיבייט זה דומה לדיבייט פרלמנטרי, והוא מורכב משתי קבוצות של שלושה משתתפים כל אחת, הנקראות "הממשלה" ו"האופוזיציה". סדר הנאומים הוא ממשלה-אופוזיציה-ממשלה-וכו', וכל נאום נמשך כ-7 דקות. חשיבות רבה ניתנת למחקר, ולעתים תכופות המששתפים מקבלים שבוע או יותר להתכונן לדיבייט.

[עריכה] דיבייט בית-ספרי עולמי

דומה לסגנון האוסטרל-אסייתי, אך כאן הדובר הראשון של כל קבוצה נותן בסוף נאום קצר של הפרכה וסיכום; כך יש בסך הכול 8 נאומים, בדומה לדיבייט פרלמנטרי בריטי. זהו הפורמט שבו מתנהלת אליפות העולם לבתי-ספר בדיבייטינג.

[עריכה] דיבייט מדיניות

שיטה הנהוגה בעיקר בארצות הברית הדומה במבנה לדיבייט פרלמנטרי אמריקאי, אך עם דגש רב יותר על מחקר ועל תוכן, ומועט יותר על מבנה ועל אופן. בשיטה זו, יש נטייה לדוברים לדבר במהירות רבה כדי "להעמיס" כמה שיותר טיעונים.

[עריכה] דיבייט לינקולן-דאגלס

שיטה הקרויה על שם סדרת עימותים שהתנהלו בשנת 1858 בין אייברהם לינקולן לסטפן דאגלס בהתמודדותם בבחירות לסנאט האמריקאי, הנהוגה בעיקר בבתי ספר תיכוניים בארצות הברית. כאן מתווכחים שני דוברים בלבד, בדגש על ערכים מופשטים.

[עריכה] ניאום בציבור (public speaking)

ניאום בציבור איננו סוג דיבייט של ממש, אך ראוי להזכירו כאן מפני שהוא פעילות תחרותית המתנהלת כמעט ורק בפורומים שבהם מתנהל דיבייט. בפעילות זו, כל מתחרה נותן נאום של מספר דקות על נושא אחר קבוע מראש, עם מעט זמן להכנה. לעתים קרובות הנושא הוא מופרך ועיקר האתגר הוא להצליח לדבר על הנושא באופן משעשע.

[עריכה] ביקורת

הדיבייט נחשב אצל תומכיו לכלי המשפר את הכישרון הרטורי, כושר השכנוע והעמידה מול קהל, החשיבה המסודרת, ההקשבה הביקורתית ותרבות הדיון.

ביקורת המוטחת על הדיבייט לעתים תכופות היא שהדיבייט שוחק את היושר האינטלקטואלי ומקשה על האמונה בערכים, מפני שהוא מכריח את משתתפיו להגן על עמדות שאינם מאמינים בהן. תומכי הדיבייט יגיבו שההגנה על עמדות שהאדם אינו מאמין בהן אינה מקשה עליו להאמין בערכים כלשהם, אלא להיפך, מסייעת לו להאמין בערכים אלה בצורה יותר בוגרת תוך כדי התמודדות עם דעות אחרות.

ביקורת נוספת היא שהדיבייט מדגיש את סגנון הדיבור על חשבון תוכנו, ובכך מעודד את השימוש בדמגוגיה ובמניפולציה של השומעים. תומכי הדיבייט יגיבו שתרבות הדיבייט מתיחסת לסגנון ככלי להעברת התוכן בצורה האפקטיבית ביותר ולא כתחליף לו. מעבר לכך, ההיחשפות לטקטיקות רטוריות היא חשובה מפני שהמודעות להן מונעת את האדם מללכת שולל אחריהן כשומע.

[עריכה] דיבייט בעולם

המקור ההיסטורי של הדיבייט הוא בפעילויות חברתיות של האוניברסיטאות האנגליות אוקספורד וקיימברידג'. אי לכך, מרכזי הדיבייט בעולם נמצאים בבריטניה ובמדינות שתרבותיהן מושפעות ממנה כגון אירלנד, ארצות הברית, קנדה ואוסטרליה. אמנם יש עשרות מדינות אחרות שמתקיימת בהן פעילות דיבייט משגשגת.

התיאום העולמי של פעילות הדיבייט במוסדות להשכלה גבוהה מופקד בידי מועצת הדיבייטינג העולמית לאוניברסיטאות (World Universities Debating Council), האחראית על אליפות העולם בדיבייטינג לאוניברסיטאות (World Universities Debating Championships). אליפות זו מתקיימת בכל שנה בשבוע שבו חל ה-1 בינואר. בשנים האחרונות השתתפו בה כ-800 דיבייטורים. במישור הבית-ספרי, מועצת הדיבייטינג העולמית לבתי-ספר מתאמת את אליפות העולם בדיבייטינג לבתי-ספר.

גופי תיאום בינלאומיים אחרים:

• מועצת הדיבייטינג האירופית לאוניברסיטאות: אחראית על אליפות אירופה בדיבייטינג לאוניברסיטאות.
• מועצת הדיבייטינג האוסטרל-אסייתית לאוניברסיטאות: אחראית על אליפות אוסטרל-אסיה בדיבייטינג לאוניברסיטאות.
• מועצת הדיבייטינג האסייתית לאוניברסיטאות: אחראית על אליפות אסיה בדיבייטינג לאוניברסיטאות.
• האיגוד האמריקני לדיבייט פרלמנטרי, החברה האוניברסיטאית הקנדית לדיבייט בין-מכללתי: אחראיות על אליפות צפון-אמריקה בדיבייטינג.

[עריכה] דיבייט בישראל

ערך מורחב: דיבייט בישראל

ענף הדיבייט בישראל מפותח ביותר הן מבחינת האיכות והן מבחינת הכמות, וישראל נחשבת כאחת המדינות החזקות ביותר בתחום בעולם הלא-דובר-אנגלית, יחד עם מדינות כמו הולנד, מלזיה והפיליפינים.

[עריכה] מוסדות להשכלה גבוהה

ישנם מועדוני דיבייט בכל האוניברסיטאות בישראל (מלבד מכון ויצמן והאוניברסיטה הפתוחה) ובמספר מכללות ובתי ספר לתלמידי חו"ל. חלק מהמועדונים הללו מקנים למשתתפיהם נקודות זכות אקדמיות. גודל מועדון נע ככלל בין 10 ל-50 משתתפים. המועדונים בעלי ההישגים הגדולים ביותר ברמה הארצית והבינלאומית נמצאים באוניברסיטה העברית בירושלים, באוניברסיטת חיפה, ובמרכז הבינתחומי הרצליה.

הגוף המתאם בין המועדונים הללו הוא ההתארגנות החופשית "מועצת הדיבייטינג הארצית למוסדות אקדמיים", המורכב מנציגי המועדונים החברים בו. יו"ר המועצה הנוכחית היא רינת גרשפלד. בכל שנה מועדונים אלה מקיימים בתיאום המועצה 4 תחרויות קבועות: אליפות ישראל בדיבייטינג, "הגביע האנגלי" - תחרות בשפה האנגלית, "אליפות הג'וניורים" - תחרות לדיבייטורים חדשים, ותחרות פתוחה. גודל תחרויות אלו נע ככלל בין 60 ל-90 משתתפים, כאשר בתחרות הגדולה שהתקיימה מהן, אליפות ישראל הפתוחה בדיבייטינג (ירושלים 2004) השתתפו כ-120 בני אדם.

הזוכים באליפות ישראל בדיבייטינג (התחרות הישראלית הראשונה במעלה למוסדות להשכלה גבוהה):

• 1998: תומר טרבס ונועם גרינברג מהאוניברסיטה העברית.
• 1999: יהושע גורטלר ותומר טרבס מהאוניברסיטה העברית.
• 2000: רואי ויזנר ויהושע גורטלר מהאוניברסיטה העברית.
• 2001: רובי ציגלר ושיר ברניב מאוניברסיטת חיפה.
• 2002: ענת גלבר וגיא יריב מאוניברסיטת חיפה.
• 2003: דב לוין ורינת גרשפלד מאוניברסיטת חיפה.
• 2004: אור קרויזר וליטל הלמן מהאוניברסיטה העברית.
• 2005: אוהד אורגל ובני פייפל מהמרכז הבינתחומי הרצליה.
• 2006: קובי סדיס וקרני שגל מאוניברסיטת חיפה.

[עריכה] בתי-ספר תיכונים

פעילות הדיבייט בבתי ספר תיכונים בארץ מתקיימת בעיקר בגוש דן, בירושלים ובחיפה רבתי. רוב פעילות זו מתנהלת במסגרת ליגה בארגון ובסיוע של עמותת "שיח ושיג," האגודה הישראלית לתרבות הדיון. בכל שנה בתי הספר בליגה מנהלים ביניהם אליפות דיבייט, אשר סיבוב הגמר שלה מתקיים בדרך כלל במשכן הכנסת. בנוסף לכך, מתקיימת פעילות דיבייט פרטית בבתי ספר תיכונים ועל-יסודיים, בעיקר בהנחיית חברת דיבייט בע"מ.

[עריכה] הדיבייט המעשי

בשנים האחרונות החלו יחידים וגופים פרטיים בישראל ליישם את הדיבייט בשירותי חינוך, פוליטיקה ועסקים. יישומים אלה כוללים הכשרת עסקית בהעברת מסרים ובמשא ומתן, לימוד של שיטות הוראה חדשניות וסדנאות להעצמת נשים.

[עריכה] הישגים בינלאומיים של הדיבייט הישראלי

• 1998: אליפות העולם בדיבייטינג לבתי-ספר אורח בירושלים.
• 2002: רואי ויזנר ויהושע גורטלר מהאוניברסיטה העברית זכו באליפות העולם בדיבייטינג לאוניברסיטאות, בקטגורית ESL (אנגלית כשפה שניה). רואי ויזנר זכה גם בתואר הדובר המצטיין בקטגורית ESL.
• 2002: רואי ויזנר מהאוניברסיטה העברית זכה באליפות העולם בניאום-בציבור לאוניברסיטאות.
• 2002: מועדון הדיבייט של אוניברסיטת חיפה ארח את אליפות אירופה בדיבייטינג לאוניברסיטאות.
• 2002: נעמי קריגר ואלי נוברשטרן מהאוניברסיטה העברית זכו באליפות אירופה בדיבייטינג לאוניברסיטאות, בקטגורית ESL. נעמי קריגר זכתה גם בתואר הדוברת המצטיינת בקטגורית ESL.
• 2002: אורי זכאי מאוניברסיטת חיפה כיהן כנשיא מועצת הדיבייטינג האירופית לאוניברסיטאות.
• 2003: ענת גלבר מאוניברסיטת חיפה זכתה בתואר הדוברת המצטיינת באליפות אירופה בדיבייטינג לאוניברסיטאות, בקטגורית ESL.
• 2004: יעקב שוורגולד וירון חייט מהמרכז הבינתחומי הרצליה זכו באליפות אירופה בדיבייטינג לאוניברסיטאות, בקטגוריית ESL.
• 2005: ענת גלבר מאוניברסיטת חיפה זכתה בתואר הדוברת המצטיינת באליפות אירופה בדיבייטינג לאוניברסיטאות, בקטגוריית ESL.
• 2005: נגה אייזקסון מאוניברסיטת תל אביב כיהנה כנשיאת מועצת הדיבייטינג האירופית לאוניברסיטאות.
• 2006: ענת גלבר מאוניברסיטת חיפה זכתה בתואר הדוברת המצטיינת באליפות העולם בדיבייטינג לאוניברסיטאות, בקטגוריית ESL.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• אתר הדיבייטינג העולמי של קולם פלין
• גיא יריב, דיבייטינג באקדמיה הישראלית – סיפור הצלחה, אתר "מאמרים"

[עריכה] חומר הדרכה בעברית

(חומר נוסף קיים באתרי המועדונים הישראלים להלן.)

• גיא יריב, מדריך לרטוריקה תחרותית, מדריך שלם לדיבייט פרלמנטרי בריטי (קובץ וורד)
• רובי ציגלר, כללי השתתפות בתחרות דיבייט, 2003; חוקים ומוסכמות בדיבייט פרלמנטרי בריטי בישראל (קובץ PDF)

[עריכה] חומר להכנת דיבייטים

• Debatabase, מאגר להכנת דיבייטים של הארגון הבינלאומי לחינוך דיבייט
• Debatus, מאגר מבוסס-ויקי

[עריכה] ארגוני דיבייט בינלאומיים

• מועצת הדיבייטינג העולמית לאוניברסיטאות
• אליפות העולם בדיבייטינג לבתי ספר
• אליפות אירופה בדיבייטינג לאוניברסיטאות

[עריכה] מועדוני דיבייט אוניברסיטאיים בישראל

• מועדון הדיבייט של אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב
• מועדון הדיבייט של אוניברסיטת חיפה
• מועדון הדיבייט של הטכניון
• מועדון הדיבייט של המרכז הבינתחומי
• מועדון הרטוריקה והדיבייט של אגודת הסטודנטים באוניברסיטת בר-אילן
• מועדון תרבות הדיון - דיבייטינג של האוניברסיטה העברית