האוניברסיטה הפתוחה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק באוניברסיטה הפתוחה, מוסד אקדמי בישראל. לערך העוסק במוסדות אקדמיים נוספים בעלי שם זה, ראו האוניברסיטה הפתוחה (פירושונים).

האוניברסיטה הפתוחה (האו"פ) היא אחת משמונה האוניברסיטאות בישראל המוכרות על ידי המועצה להשכלה גבוהה, וייחודה במתן לימודים בשיטה של אוניברסיטה פתוחה (למידה מרחוק).

האוניברסיטה הפתוחה הוקמה ב-14 באפריל 1974, וב-17 באוקטובר 1976 החלו הלימודים בה. האוניברסיטה הפתוחה הוקמה כדי לאפשר קבלת תואר ראשון לאנשים שאינם יכולים לעשות זאת במסגרת אוניברסיטה רגילה, מסיבות של זמן (אנשים עובדים), או חוסר תעודת בגרות. כך יכולים ללמוד בה גם תלמידי תיכון, במקביל ללימודיהם בבית-הספר וחיילים, במקביל לשירותם הצבאי.

בוגרים של האוניברסיטה הפתוחה יכולים להתקבל ללימודי תואר שני או דוקטור באוניברסיטאות אחרות, בכפוף לציוניהם ועמידתם בדרישות הקבלה. בנוסף ללימודי התארים הראשונים, קיימים באוניברסיטה הפתוחה גם מספר מסלולים ללימודי תואר שני, וכן מסלול ללימודי הנדסת תעשייה וניהול.

מאז נפתחה האוניברסיטה למדו בה עשרות אלפים של תלמידים ויש לה שורה של בוגרים שמונה אלפים רבים בכל התחומים, שחלק מהם הגיעו לתארים של ד"ר בלימודי ההמשך שלהם באוניברסיטאות אחרות. בסמסטר הראשון החלו את לימודיהם 2,000 תלמידים, ובשנת 2005 למדו בה כ-39,000 סטודנטים, יותר מבכל אוניברסיטה אחרת בישראל.

[עריכה] שיטת הלימוד

הייחוד של האוניברסיטה הפתוחה הוא שהלימודים בעיקרם מתקיימים בכתב, והתלמיד יכול ללמוד בביתו, בזמנו החופשי ובקצב האישי שלו, בלי להיות כבול למערכת שעות נוקשה. עקרונית התלמיד יכול למשוך את למודיו בלי הגבלת זמן, ויכול לעשות הפסקות בעת למודיו, כשנקודות הזכות שהוא צובר על הקורסים שהוא לומד נשמרות לו. הפתיחות של האוניברסיטה היא גם בכך שהתלמיד יכול לברור לו קורסים מתחומים שונים, אם כי לצורך קבלת תואר בוגר אוניברסיטה עם התמקדות כלשהי עליו לעמוד בדרישות התואר.

למרות האמור לעיל יכול התלמיד, שעיקר לימודו הוא בביתו, לנכוח במפגשים עם מנחים במרכזי לימוד של האוניברסיטה ברחבי הארץ. קיימות שתי מסגרות הנחיה- הנחיה מוגברת הכוללת שיעור שבועי והנחיה רגילה הכוללת שיעור כפעמיים בחודש. ברוב הקורסים אין חובת נוכחות במפגשים.

הבסיס ללימודים הוא יחידות הלימוד (ספרי לימוד) שמעמידה האוניברסיטה לרשות התלמיד בכל קורס. חלק מספרים אלה מתורגמים או נערכים על ידי הסגל האקדמי של האוניברסיטה, וחלקם אף נכתבים עבורה בשלמותם על ידי אנשי אקדמיה מובילים מהאוניברסיטה הפתוחה וממוסדות אקדמיים אחרים בארץ. ספרי לימוד אלה בדרך כלל מבוקשים גם על-ידי לומדים במוסדות אחרים, וכן מוצעים למכירה כספרי עיון לקהל הרחב. חוץ מספרי הלימוד נהוגה באוניברסיטה הפתוחה שיטה של כתיבת עבודות (ממ"נים, מטלות מנחה) המתייחסות אל החומר שביחידות הלימוד.

בשנותיה הראשונות קיימה האוניברסיטה הפתוחה שידורי רדיו וטלוויזיה מיוחדים לתלמידיה (ניתן היה לקבל אותם גם בקלטות). עם התפתחות הטכנולוגיה נעשה שימוש נרחב באינטרנט לתקשורת לימודית. כיום האוניברסיטה הפתוחה מציעה מערכת קבוצות דיון לכל קורס וכן בחלק מהקורסים ישנם שיעורים מוקלטים ודיבוב של יחידות הלימוד. במספר קורסים אף מוצעת סביבת עבודה מכוונת על בסיס ויקי. בשנים האחרונות מקיימת האוניברסיטה הפתוחה גם שיעורי "אופק", שיעורי און-ליין המתקיימים כוידאו-צ'אט.

ללימודי התארים הראשונים באוניברסיטה הפתוחה אין תנאי קבלה מוקדמים (לא השכלה מוקדמת ולא מבחן פסיכומטרי), וכל אדם יכול להתקבל ללימודים. במציאות עליו לעמוד בדרישות לימודיות, וכך נוצר מצב של ברירה טבעית, שבו מי שאינו מתאים ללימודים אקדמיים ממילא לא יוכל להמשיך וללמוד. כמו כן, על הסטודנט לעמוד בדרישות ידיעת השפה האנגלית המקובלות באוניברסיטאות אחרות, ועליו להשלים התחייבויות אלו לפני שיוכל להתקבל לקורסים המסווגים כמתקדמים. בכל קורס על הסטודנט לעמוד לבחינה מסכמת המתקיימת במרכז בחינה הסמוך לאזור מגוריו או בשגרירות ישראל, במקרה של תלמיד בחו"ל. דרישה נוספת היא הגשתם של עבודות סמינריוניות והשתתפות בשיעורי מעבדה בקורסים המדעיים.

התחומים שאותם אפשר ללמוד לתואר ראשון מגוונים: מדעי הרוח, מדעי החברה, מדעי הטבע, מדעי החיים, מדעי המחשב, ומתמטיקה. בעבר, מרבית התארים שהציעה האוניברסיטה היו תארים כלליים המלווים בתעודה המציינת את ההתמקדות הדיסציפלינרית של הסטודנט. כך, למשל, סטודנט שלמד לתואר ראשון בפיזיקה קיבל תואר בוגר אוניברסיטה במדעי הטבע, בצירוף תעודה המציינת כי התמחה בתחום הפיזיקה. בשנים האחרונות מרחיבה בהדרגה האוניברסיטה את רשימת התארים אותם היא מורשית להעניק לבוגריה, כמו למשל תואר בוגר אוניברסיטה בהיסטוריה (במקום בוגר במדעי הרוח עם התמקדות בהיסטוריה, כבעבר) או בפסיכולוגיה (במקום בוגר במדעי החברה עם התמקדות בפסיכולוגיה).

לימודים במסגרת החופשית של האוניברסיטה הפתוחה, דורשים משמעת עצמית רבה ויכולת לימוד עצמית, תכונות שלא כל אחד ניחן בהן. עם זאת, אופי הלימוד באוניברסיטה והגמישות שהיא מגלה מאפשר במקרים רבים גם לסטודנטים בעלי צרכים מיוחדים (דוגמת בעלי לקות למידה, או הסובלים ממגבלות תנועה) לסיים את לימודיהם בהצלחה, למרות שלא היו מצליחים לעשות כן במוסדות אחרים.

[עריכה] ציוני דרך בהתפתחות האוניברסיטה הפתוחה

• 1971 - הוועדה לחינוך על-תיכוני ממליצה על הקמת אוניברסיטה פתוחה בישראל.
• 1971 - קרן "יד הנדיב" שהקימה דורותי דה רוטשילד בוחנת אפשרות להקמת אוניברסיטה פתוחה בישראל, ומקימה ועדת מומחים בנושא, בראשות פרופסור וילבור שרם.
• 1972 - ועדת שרם ממליצה על הקמת אוניברסיטה פתוחה בישראל.
• 1973 - בעקבות ועדת שרם ובשיתוף עם קרן רוטשילד מחליטה ממשלת ישראל על הקמת האוניברסיטה הפתוחה. המועצה להשכלה גבוהה מכירה באוניברסיטה העתידה לקום כמוסד להשכלה גבוהה.
• 1974 - מוקם הצוות הראשון של האוניברסיטה הפתוחה.
• 1976 - נפתח הסמסטר הראשון של האוניברסיטה הפתוחה.
• 1982 - בטקס הסיום הראשון מוענק תואר "בוגר אוניברסיטה" ל-41 בוגרים
• 2004 - קמפוס האוניברסיטה הפתוחה עובר מתל אביב למשכנו החדש ברעננה.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• אתר האוניברסיטה הפתוחה
• מרכז שה"ם- המרכז לשילוב טכנולוגיות בהוראה מרחוק
• דף האוניברסיטה הפתוחה בסיכומונה אקדמי
• פורום האוניברסיטה הפתוחה בתפוז
• ויקי האוניברסיטה הפתוחה
• ויקי לא רשמי של סטודנטים בפתוחה