ג'יימס סטוקדייל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'יימס בונד סטוקדייל (23 בדצמבר 1923 - 5 ביולי 2005), איש צבא אמריקני, סופר ומועמד לתפקיד סגן נשיא ארצות הברית.
סטוקדייל, יליד אילינוי, סיים את האקדמיה של הצי בשנת 1946. לאחר מכן נכנס לקורס טיס.
ב-1965 נפגע מטוס הסקייהוק שלו מאש נ"מ מעל צפון וייטנאם. סטוקדייל צנח ונחת בכפר קטן, שבו נשבה והוכה. הוא הוחזק בכלא הילטון האנוי הידוע לשמצה במשך שבע שנים ונחשף לעינויים קשים עד שחרורו ב-1973. ב-1976 זכה לשתי מדליות הכבוד, שהצטרפו ל-24 עיטורים אחרים שלהם זכה במהלך שירותו. מהצי פרש בדרגת סגן אדמירל (מקבילה בערך לדרגת תת אלוף).
אחר שחרורו עסק במחקר צבאי באקדמיה. כתב מספר ספרים, הן על פילוסופיה, שבה הייתה לו השכלה אקדמית, והן על חוויותיו במלחמה. עם אשתו כתב את:באהבה ובמלחמה - סיפור התנסות והקרבה של משפחה. ספר זה עובד לסדרת טלוויזיה מצליחה.
ב-1992 פנה אליו רוס פרו, המועמד העצמאי לנשיאות ארצות הברית, והציע לו לשמש כסגנו. סטוקדייל שהכיר את פרו בשל פעילות בענייני סיוע לשבויי מלחמה, נאות. אולם הוא זכור ממערכת בחירות זו בעיקר בשל הופעתו האומללה בעימות הטלוויזיוני בין המועמדים לסגן נשיא. סטוקדייל הסביר שלא היה לו מושג שפרו, שחזר למרוץ אחר פרישה ממנו, עדיין מצפה ממנו לרוץ איתו כסגן נשיא, ודבר זה הביא לכך שכשאשר הבין את הדבר נותר לו זמן מועט להתכונן להופעה הטלוויזיונית.
ב-2005 הלך לעולמו אחר תקופה ארוכה של מחלת אלצהיימר.