שיחה:תרפיה רפראטיבית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן עניינים |
[עריכה] "אינה מקובלת"
מה זאת אומרת "תפיסת ההומוסקסואליות כמחלה אינה מקובלת כיום בקרב הזרם המרכזי ברפואה ובפסיכולוגיה"? היא באופן רשמי לא. ואם יש רופא בכפר קטן באזור הסאהל שטוען נמרצות שאנטיביוטיקה היא הגורם הראשי לאיידס נכתוב גם את זה? כל הספרים המקצועיים הרשמיים הוציאו את ההומוסקסואליות מרשימת המחלות. מי שחושב אחרת הוא בעל דעה, אבל זה לא אומר שמדובר בעובדה. זהר דרוקמן - אהמ - שלום עולמי 23:09, 22 בנובמבר 2006 (IST)
[עריכה] הסבר לשכתוב
התחלתי את שכתוב הערך, ומדובר במלאכה רבה שטרם הסתיימה. אסביר בינתיים חלק מהשינויים העיקריים שעשיתי:
- מחקתי אמירות אנקדוטליות כמו אזכור דוכן במצעד הגאווה בסן פרנסיסקו, וקביעות מפוזרות מסוג "תפיסת ההומוסקסואליות כמחלה אינה מקובלת כיום בקרב הזרם המרכזי ברפואה ובפסיכולוגיה". האמירה הזו נחוצה בערך כמו לכתוב בכדור הארץ "ההנחה שכדור הארץ מקיף את השמש מקובלת כיום בקרב הזרם המרכזי של מדעני כדור הארץ". משכל הארגונים המקצועיים באותה דעה בנושא, אין כל סיבה לסייג כזה, והקביעה ללא הסייג לא נראית לי נחוצה.
- הוספתי פסקת היסטוריה שתתן רקע לתופעה. בכוונתי להמשיך ולהרחיב אותה בימים הקרובים.
- הוספתי הסברים שמציגים בצורה מאוזנת את ממצאיו של שפיצר (שהתנער בעצמו מהמשמעויות שיוחסו להם כאן קודם). צריך עוד לצמצם את הפירוט הזה ובכוונתי לעשות זאת. אין מקום לפירוט רב כל כך, הוא רק מעיק על הקורא.
- הוספתי את ההסתייגויות של קוצ'ר מהפרשנויות לדבריו, ותיקנתי את ההקשר. קודם ניתן היה להבין שהיה "כנס משותף", יעני מפגש של שווים בין APA ל-NARTH, ולא הוא. אגודת הפסיכולוגים אינה עורכת מפגשים עם הארגון הקקיוני הזה.
- הוספתי התחלה של פסקת השפעות תרבותיות, גם אותה ארחיב.
- הכתיבה היא איטית בגלל שאני מקפיד על מציאת מקורות מתאימים ווידוא שהמידע אמין. מאחר שכך, אני מזמין אנשים שיש להם השגות כלשהן לכתוב פה בדף השיחה עוד לפני תום השכתוב, כדי שאוכל להתייחס בהקדם. odedee • שיחה 07:28, 30 בנובמבר 2006 (IST)
[עריכה] המחקר של ניקולוסי ובירד
יש שתי טעויות בקטע.
1. "בין המטופלים שניקולוסי הגדיר כהצלחות טיפוליות נמנים גם מטופלים שנמשכים לבני מינם, אך אינם מקיימים יחסי-מין הומוסקסואליים." - הקריטריונים שנקבעו לקביעת יעילותה של תרפיה רפראטיבית כללו דיווח של הנחקרים על משיכתם המינית (אל בני אותו המין ואל בני המין השני), אחוז הפנטזיות על בני אותו המין ועל קיום יחסי מין עם בני אותו המין; קריטריונים נוספים לקביעת יעילות התרפיה עסקו בבדיקת עוררות מינית: שינוי בזקפה ושינוי בדופק כתגובה למצגת של תמונות אירוטיות.
2. "פרסום זה, כמו שאר הפרסומים של NARTH, אינו משתמש בשיטות המדעיות המקובלות." - המחקר התפרסם בכתב העת המקצועי "Psychological Reports" בשנת 2000.
-
- דווקא לא נכון - לא נבדקו שום קריטריונים גופניים כמו עוררות מינית. בנוסף, Psychological Reports הוא כתב עת ללא ביקורת עמיתים, ולפיכך יש לפקפק בכל המתפרסם בו.
[עריכה] העריכה של דוד סבן
הסברים
- מחקתי מהפתיח את המשפט "אחת הבעיות המרכזיות במחקרים העוסקים בתרפיה רפראטיבית היא הגדרה מדויקת של 'הצלחת הטיפול'. אין הסכמה האם אדם שהפסיק לקיים יחסי מין עם בני מינו, אך עדיין חש משיכה כלפיהם, אכן שינה את נטייתו המינית." מטרת התרפיה הרפראטיבית היא לשנות את המשיכה ממשיכה הומוסקסואלית למשיכה הטרוסקסואלית, ולא לגרום להומוסקסואל להימנע מקיום יחסי מין הומוסקסואליים. אם אדם נמשך לבני מינו ולא לבני המין השני לאחר הטיפול, משמע שהטיפול לא הצליח, והוא לא יוכרז כאדם ששינה את נטייתו המינית - לא ע"י עצמו ולא ע"י מחקרים. אין בעיה, בטח שלא בעיה מרכזית, בהגדרת הצלחת הטיפול. דוד סבן • שיחה 17:50, 13 בדצמבר 2006 (IST)
- כדי שהפתיח יתאים יותר לערך, הוספתי ל"ישנן רק עדויות [...] ועדויות נגדיות" את המחקרים ואת המחקרים מנגד (והזזתי את המשפט למקום מתאים יותר בפסקה); בנוסף הוספתי בקיצור נמרץ כמה משפטים על ההנחה, המטרה ודרך הפעולה של התרפיה הרפראטיבית. דוד סבן • שיחה 17:50, 13 בדצמבר 2006 (IST)
- הסטוריה: יש להבחין בין הטיפולים מהמאה ה-19 (מכות חשמל וכו') לבין תרפיה רפראטיבית. דוד סבן • שיחה 21:07, 13 בדצמבר 2006 (IST)
-
- לעניין טיפולי האוורסיה - הם בהחלט לא עניין של המאה ה-19 בלבד. בדיוק אתמול ראיתי תוכנית אוסטרלית בערוץ יס-דוקו, שם רואיין פסיכיאטר שטיפל בהומוסקסואלים באמצעות אוורסיה (מכות חשמל בעוצמה נמוכה) עד תחילת שנות השבעים של המאה העשרים. בארה"ב יש מחנות ל"חינוך מחדש" של הומוסקסואלים (בעיקר בני עשרה) שם משתמשים עדיין כנראה בטכניקות של אוורסיה (מים קרים בעיקר). אביעד המקורי 21:13, 13 בדצמבר 2006 (IST)
- על זה אפשר לכתוב בערך "אוורסיה". הערך "תרפיה רפראטיבית" צריך להתמקד בתרפיה רפראטיבית ולא בטיפולים אחרים מהעבר לשינוי נטייה מינית. דוד סבן • שיחה 22:00, 13 בדצמבר 2006 (IST)
- כל עוד זו טכניקה שמשתמשים בה גם כיום, יש מקום להזכיר זאת. אגב, שמתי לב שהכנסת כותרת "תרפיה רפראטיבית מודרנית". אין בגוגל מושג כזה, חיפוש "Modern reparative theory" נותן אפס תוצאות. odedee • שיחה 22:07, 13 בדצמבר 2006 (IST)
- אציין באופן מפורש שייתכן שעדיין יש שימוש בטכניקות האלו, אך ראוי להתמקד בתרפיה הרפראטיבית ולא במכות חשמל / אוורסיה. קיבלת אפס תוצאות בגוגל כי אתה לא יודע אנגלית. "תרפיה רפראטיבית מודרנית" באנגלית זה "modern reparative therapy" ולא "modern reparative theory". הכוונה לתראפיה שפיתחו ד"ר ניקולוסי וסוקרידס בניגוד למכות חשמל / אוורסיה, ויש תוצאות בגוגל. האם אתה מעדיך שיהיה כתוב "התרפיה הרפראטיבית של ניקולוסי וסוקרידס? דוד סבן • שיחה 22:20, 13 בדצמבר 2006 (IST)
- לא הבנתי את דבריך על האנגלית (אולי גם עברית אני לא יודע), הטקסט שכתבת זהה לשלי... אני לא בטוח שצריך כותרת כזו, אלא אם כן תוכל להביא קישורים שמדובר בטכניקה פופולרית, שהשם הזה ("התרפיה הרפראטיבית של ניקולוסי וסוקרידס") מקובל עבורה, ונמצאת בשימוש נרחב. odedee • שיחה 22:35, 13 בדצמבר 2006 (IST)
- Therapy ו-Theory הן שתי מילים שונות. לאחת יש תוצאות בגוגל ולשניה אין. איזו כותרת אתה מציע לתת לפיסקה? האם זה חלק מההסטוריה? האם זה שייך ל"תומכים"? אולי זה שייך ל"הומופוביה"? דוד סבן • שיחה 22:42, 13 בדצמבר 2006 (IST)
- לא הבנתי את דבריך על האנגלית (אולי גם עברית אני לא יודע), הטקסט שכתבת זהה לשלי... אני לא בטוח שצריך כותרת כזו, אלא אם כן תוכל להביא קישורים שמדובר בטכניקה פופולרית, שהשם הזה ("התרפיה הרפראטיבית של ניקולוסי וסוקרידס") מקובל עבורה, ונמצאת בשימוש נרחב. odedee • שיחה 22:35, 13 בדצמבר 2006 (IST)
- אציין באופן מפורש שייתכן שעדיין יש שימוש בטכניקות האלו, אך ראוי להתמקד בתרפיה הרפראטיבית ולא במכות חשמל / אוורסיה. קיבלת אפס תוצאות בגוגל כי אתה לא יודע אנגלית. "תרפיה רפראטיבית מודרנית" באנגלית זה "modern reparative therapy" ולא "modern reparative theory". הכוונה לתראפיה שפיתחו ד"ר ניקולוסי וסוקרידס בניגוד למכות חשמל / אוורסיה, ויש תוצאות בגוגל. האם אתה מעדיך שיהיה כתוב "התרפיה הרפראטיבית של ניקולוסי וסוקרידס? דוד סבן • שיחה 22:20, 13 בדצמבר 2006 (IST)
- כל עוד זו טכניקה שמשתמשים בה גם כיום, יש מקום להזכיר זאת. אגב, שמתי לב שהכנסת כותרת "תרפיה רפראטיבית מודרנית". אין בגוגל מושג כזה, חיפוש "Modern reparative theory" נותן אפס תוצאות. odedee • שיחה 22:07, 13 בדצמבר 2006 (IST)
- על זה אפשר לכתוב בערך "אוורסיה". הערך "תרפיה רפראטיבית" צריך להתמקד בתרפיה רפראטיבית ולא בטיפולים אחרים מהעבר לשינוי נטייה מינית. דוד סבן • שיחה 22:00, 13 בדצמבר 2006 (IST)
- לעניין טיפולי האוורסיה - הם בהחלט לא עניין של המאה ה-19 בלבד. בדיוק אתמול ראיתי תוכנית אוסטרלית בערוץ יס-דוקו, שם רואיין פסיכיאטר שטיפל בהומוסקסואלים באמצעות אוורסיה (מכות חשמל בעוצמה נמוכה) עד תחילת שנות השבעים של המאה העשרים. בארה"ב יש מחנות ל"חינוך מחדש" של הומוסקסואלים (בעיקר בני עשרה) שם משתמשים עדיין כנראה בטכניקות של אוורסיה (מים קרים בעיקר). אביעד המקורי 21:13, 13 בדצמבר 2006 (IST)
- הפרדתי בין הסטוריה לתיאוריה; העברתי כמה משפטים מ"תומכים" ל"תיאוריה". דוד סבן 23:15, 13 בדצמבר 2006 (IST)
- שיניתי את הפיסקה על המחקר של ניקולוסי ובירד: כן נבדקו קריטריונים פיזיים (עוררות מינית); הוספתי את הפרטים של המחקר להערות השוליים. דוד סבן • שיחה 22:23, 13 בדצמבר 2006 (IST)
- השפעות תרבותיות: הוספתי את הסרט "גאולה!". דוד סבן 17:55, 16 בדצמבר 2006 (IST)
התומכים בתרפיה הרפראטיבית:
- היה כתוב שהתומכים בתרפיה הרפראטיבית חושבים שאי קיום יחסי מין הומוסקסואלים שקול להטרוסקסואליות גם אם הבנאדם עדיין נמשך לגברים, וזה פשוט לא נכון: כל הערך מדבר על כך שהתומכים בתרפיה הרפראטיבית מנסים לשנות את המשיכה של ההומוסקסואל. ראו את הקריטריונים להגדרת הצלחה של שינוי נטייה מינית במחקר של שפיצר ובמחקר של ניקולוסי ובירד. דוד סבן 22:52, 16 בדצמבר 2006 (IST)
- ד"ר ניקולוסי כבר לא הראש של NARTH, במקומו נבחר ד"ר א. דין בירד. דוד סבן 22:52, 16 בדצמבר 2006 (IST)
- הוספתי את נקודת המבט של NARTH על הצהרות ה-APA. דוד סבן 22:52, 16 בדצמבר 2006 (IST)
- הוספתי לא. דין בירד את התואר ד"ר [1] דוד סבן 22:52, 16 בדצמבר 2006 (IST)
- קישורים חיצוניים: החזרתי את הקישור לאתר "אנשים משתנים". הקישור רלוונטי וחשוב. אין עוד אתר בעברית המכיל מידע מספק על תרפיה רפראטיבית חוץ מ"עצת נפש" ומאתר זה. אני לא מבין למה עודד הסיר אותו (הוא גם לא הסביר פה בדף השיחה). לא הגיוני שיהיו שיהיו 7 קישורים נגד תרפיה רפראטיבית ורק אחד בעד. איפה הנייטרליות? איפה הבושה? דוד סבן 23:05, 16 בדצמבר 2006 (IST)
- לקריאה נוספת: הוספתי כמה ספרים על התרפיה הרפראטיבית עצמה. לפני כן היו בעיקר ספרים שמגנים אותה. דוד סבן 23:26, 16 בדצמבר 2006 (IST)
- המחקר של שידלו ושרודר: הוספתי את הסיבות לביקורת עליו; 8 מתוך 202 זה 4% ולא 3%. דוד סבן 22:34, 18 בדצמבר 2006 (IST)