תורכית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תורכית (Türkçe) | |
---|---|
מדינות שבהן השפה מדוברת: | תורכיה, קפריסין, גרמניה |
אזורים שבהם השפה מדוברת: | אסיה ואירופה |
סך כל הדוברים: | כ-90,000,000 |
מספר הדוברים שזו שפת אמם: | 56,000,000 |
דירוג: | החמש עשרה המדוברת ביותר |
סיווג משפחתי: | אלטאית טורקית |
חומר נוסף: | ספר לימוד |
מעמד רשמי | |
השפה הרשמית במדינות: | תורכיה, קפריסין |
גוף מפקח: | Türk Dil Kurumu - המכון ללשון התורכית |
ראו גם: שפה - רשימת שפות |
תורכית (Türkçe) הינה שפה טורקית דרומית המדוברת בפי 55 מיליון איש בתורכיה ועוד כמיליון בקפריסין, בולגריה, מקדוניה ויוון. צורת התורכית המדוברת בפי משכילי איסטנבול נחשבת לצורת השפה התקנית.
מאז התאסלמות התורכים ועד 1928 נכתבה התורכית באמצעות גירסה של האלפבית הערבי - מה שמכונה תורכית עות'מאנית - אך מאז ועד היום נכתבת התורכית באמצעות האלפבית הלטיני עקב הרפורמה במערכת הכתב שהנהיג מוסטפה כמאל אתא תורכ.
הרפורמה בכתב הונהגה במטרה לייצג את צלילי השפה התורכית ביתר נאמנות, להרפות מאחיזתו של האיסלאם בתורכיה ובאופן כללי להנהיג את תורכיה אל הקדמה. כיום רק חוקרים או אנשים שלמדו קרוא וכתוב לפני 1928 מסוגלים לקרוא תורכית עות'מאנית.
במהלך השנים הושפעה התורכית מהערבית ומהפרסית עד ש-20 אחוז מאוצר המילים שלה היה שאול משתי שפות אלו. עם זאת, במהלך שנות ה־30 ניסו התורכים "לטהר" את שפתם ולהוציא משימוש מילים ממקור זר – בעיקר מילים שאולות מהשפות הערבית והפרסית – מה שפישט מאוד את הסגנון הספרותי של השפה התורכית והפך אותה דומה יותר לתורכית העממית.
תהליך זה לא תם עד עצם היום הזה, וכיום חלק גדול מאוצר המילים התורכי מקורן עדיין מפרסית או מערבית. זאת ועוד – במאה ה־20 נטמעו בתורכית מילים משפות אירופאיות כדוגמת הצרפתית. על החלפת המושגים הזרים במושגים תורכיים אחראי המכון ללשון התורכית.
ההגייה והכתיבה בשפה התורכית | ||
העיצורים | ||
באלפבית הלטיני | באלפבית הערבי | הערך הפונטי |
---|---|---|
Bb | ب | נהגה כהגיית בי"ת דגושה |
Cc | ج | נהגה כהגיית ג' |
Çç | چ | נהגה כהגיית צ' |
Dd | د | נהגה כהגיית דל"ת דגושה |
Ff | ف | נהגה כהגיית פ"ה רפה |
Gg | گ | נהגה כהגיית גימ"ל דגושה |
Ğğ | לא נהגה אך מאריך את התנועה שלפניו כשמופיע בסוף הברה לפני עיצור או בסוף מילה כאשר מופיע בין תנועות אינו נהגה או שנהגה כיו"ד עיצורית |
|
Hh | ح | נהגה כהגיית ה' |
Jj | ژ | נהגה כהגיית ז' |
Kk | ك | נהגה כהגיית כ"ף דגושה |
Ll | ل | נהגה כהגיית למ"ד |
Mm | م | נהגה כהגיית מ"ם |
Nn | ن | נהגה כהגיית נו"ן |
Pp | پ | נהגה כהגיית פ"א דגושה |
Rr | ر | נהגה כהגיית רי"ש מתגלגלת |
Ss | س | נהגה כהגיית סמ"ך |
Şş | ش | נהגה כהגיית שי"ן ימנית |
Tt | ت | נהגה כהגיית ת"ו דגושה |
Vv | و | נהגה כהגיית בי"ת רפויה |
Yy | ى | נהגה כהגיית יו"ד עיצורית |
Zz | ز | נהגה כהגיית זי"ן |
התנועות | ||
באלפבית הלטיני | הערך הפונטי | |
Aa | נהגית כהגיית פתח | |
Ee | נהגית כהגיית צרה | |
İi | נהגית כהגיית חיריק | |
Iı | נהגית כעין חיריק אחורי. | |
Oo | נהגית כהגיית חולם | |
Öö | נהגית כתנועה בין i ל-e, כמו הצירוף ir במלים האנגליות first, virgin וכדומה. | |
Uu | נהגית כהגיית קובוץ | |
Üü | נהגית כתנועה בין i ל-u, כמו צליל האות u הצרפתית, או ü הגרמנית. |
[עריכה] דקדוק תורכי
התורכית היא שפה צירופית, קרי, ניתן להוסיף סיומת למילה מסוימת ולקבל משמעות נוספת של המילה.
מיזמי קרן ויקימדיה | |
---|---|
ויקיפדיה בשפה זו: תורכית | |
ערך זה הוא קצרמר בנושא בלשנות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.