תומאס מאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

תומאס מאן

תומאס מאן (Thomas Mann) ‏(6 ביוני 1875 ליבק, גרמניה - 12 באוגוסט 1955 ציריך, שווייץ). סופר ומסאי גרמני, נודע בעיקר בנובלות וברומנים הסימבוליים והאירוניים שלו, המספקות תובנה על הפסיכולוגיה של האמן וכן ניחנות בארוטיזציה סמויה.

מאן נולד בעיר הנמל החופשית ליבק. אימו הייתה ממוצא פורטוגזי-אינדיאני. אביו היה סנטור וסוחר קטניות שנפטר מסרטן כשבנו היה בן 15. המשפחה היגרה למינכן, שם התגורר מאן בשנים 1891-1933, למעט שהות בת שנה באיטליה בחברת אחיו היינריך, אף הוא סופר נודע.

בשנת 1905 נשא לאישה את קטיה פרינגסהיים, בת למשפחה מכובדת של אינטלקטואלים יהודים חילוניים. לבני הזוג נולדו שישה ילדים (קלאוס, אריקה, אנגלוס גוטפריד "גולו" תומאס, מוניקה, אליזבת ומיכאל) שנתברכו בכישרון ספרותי ואמנותי משל עצמם. ב-10 בפברואר 1933, זמן קצר לאחר עליית הנאצים לשלטון, מאן נשא באוניברסיטה במינכן הרצאה על ריכרד וגנר בה התפלמס עם גרסת הנאצים לגבי המלחין. למחרת הוא יצא לסיבוב הרצאות לאמסטרדם, בריסל ופריז. הוא התיישב בשווייץ, והחליט שלא לשוב לגרמניה הנאצית, ופרסם מכתבים פתוחים בגנות היטלר והנאציזם. ספריו נגנזו ונשרפו על ידי הנאצים. לאחר התפשטות האימפריה הנאצית המשיך ב-1938 לקליפורניה שם מונה כפרופסור באוניברסיטת פרינסטון. ב-1952 שב לשווייץ.

בגרמניה עצמה לא התגורר עוד, אף שביקר בה לעתים מזומנות וזכה להערכה רבה. הוא קבע את מגוריו בקילכברג ליד ציריך, שם מת ב-1955.

יומניו של מאן, שנקראו לראשונה ב-1975, מתארים בצורה מרגשת את התמודדתו עם ההומוסקסואליות שלו, אשר זכתה לביטוי בעבודתו, במיוחד באובססיה שמפתח אשנבך הזקן לילד הפולני הצעיר בנובלה "המוות בוונציה" (1912). מאן תיאר את משיכתו לכנר והצייר הצעיר פאול אהרנברג בתור "החוויה העיקרית של ליבו".

[עריכה] יצירתו ופרסים שקיבל

תומאס מאן ניסה את כוחו כפקיד בחברת ביטוח ונכשל בגלל משיכתו אל הספרות. הוא התחיל לעבוד כלקטור במערכת של עיתון סטירי בשם Simplizissimus ושם גם פרסם את ראשית יצירתו. לאחר מכן פרסם בעיתון אחר נובלה עם נושא ארוטי בשם האישה האבודה, שזכתה להערכה בחוגים הספרותיים. בשנתיים שבילה עם אחיו, הסופר הינריך מאן, באיטליה, כתב את בית בודנברוק. הוא המשיך לכתוב ויצירותיו זכו להערכה רבה. בשנת 1918 קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בון. בשנת 1929 הוענק לו פרס נובל לספרות על ספרו האפי "בית בודנברוק" (1900), המתאר בפירוט את שקיעתה של משפחת סוחרים בורגנית גרמנית לאורך ארבעה דורות. בין יצירותיו החשובות האחרות "טוניו קרגר" (1903), "הר הקסמים" (1924), "יוסף ואחיו" (1933-1943), "דוקטור פאוסטוס" (1947), "וידוייו של פליקס קרול" (1954). בשנת 1949, בביקור שערך בפרנקפורט על מיין, הוענק לו הפרס היוקרתי על שם גתה. במזרח גרמניה הוענק לו עוד תואר של דוקטור לשם כבוד על ידי אוניברסיטת ינה.

[עריכה] ספרים וסיפורים שתורגמו לעברית

טריסטן/דון פרידמן הקטן הופיע בהוצאת משרד הביטחון.
מוות בוונציה (Der Tod in Venedig) תורגם על ידי רינה לוטן והופיע בשנת 1965 בהוצאת משרד הביטחון, ספרית תרמיל. הופיעה מהדורה נוספת בהוצאת כתר, ומהדורה נוספת, בהוצאת הקיבוץ המאוחד, בשנת 2005. הספר זכה לעיבוד קולנועי בשנת 1971, על ידי הבמאי לוקינו ויסקונטי ולעיבוד לאופרה על ידי בנג'מין בריטן.
סיפורים מוקדמים (Frühe Erzählungen) תורגם על ידי יעקב גוטשלק והופיע בשנת 1997 בהוצאת ספרית פועלים.
בית בודנברוק (Buddenbrooks) תורגם לעברית לראשונה בשנת 1930. תרגום נוסף של נילי מירסקי והופיע בשנת 1985 בהוצאת עם עובד.
וידויי ההרפתקן פליכס קרול (Bekenntnisse des hochstaplers Felix Krull) תורגם על ידי מרדכי אבי שאול והופיע בשנת 1956 בהוצאת ספרית פועלים.
לוטה בויימר הופיע בהוצאת זב"מ.
הר הקסמים תורגם לעברית בשנת 1955 והופיע בהוצאת ספרית פועלים.
הנבחר הופיע בהוצאת ספרית פועלים.
טוניו קרגר תורגם לעברית בשנת 1932.
יוסף ואחיו תורגם לעברית בשנת 1944.
דוקטור פאוסטוס תורגם לעברית על ידי מרדכי אבי שאול ויעקב גוטשלק ויצא לאור בהוצאת ספריית פועלים.
הוד מלכות, הוצאת זמורה-ביתן, 1994 (תרגום: גדעון טורי).