ריכרד קון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ריכרד קון (3 בדצמבר 1900 – 1 באוגוסט 1967), ביוכימאי אוסטרי-גרמני, חתן פרס נובל לכימיה.
ריכרד קון נולד בוינה בשנת 1900. בשנת 1918 החל ללמוד כימיה באוניברסיטת וינה, ובשנת 1922 קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת מינכן על עבודה שעסקה באנזימים. קון המשיך במחקר באוניברסיטת מינכן, ולאחר מכן במכון הטכנולוגי של ציריך (ETH). בשנת 1929 עבר לאוניברסיטת היידלברג, ושם התמנה בשנת 1937 לראש המחלקה לכימיה.
תחומי המחקר של קון כללו קרוטנואידים, סטראוכימיה, ויטמינים ואנזימים. הוא הראשון שהצליח לבודד ויטמין B. הוא הוכרז כחתן פרס נובל לכימיה לשנת 1938, אך עקב העוינות של המשטר הנאצי לפרס זה, נאסר עליו לקבל את הפרס, והפרס ניתן לו רק לאחר מלחמת העולם השנייה.
במהלך מלחמת העולם השנייה עמד בראש צוות מחקר שעסק בחקר גז עצבים [1].
בנוסף לפעילותו באוניברסיטת היידלברג, היה קשור שנים רבות למכון מקס פלאנק ולאוניברסיטת פנסילבניה.
קון מת בשנת 1967 בהיידלברג שבגרמניה.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| הקודם: וולטר נורמן הוורת', פול קארר |
פרס נובל לכימיה 1938 |
הבא: אדולף פרידריף יוהן בוטנאנדט, לאופולד רוזיקה |
