רדיקלים חופשיים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה. לצורך זה ייתכנו סיבות אחדות: פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון הטעון שיפור או צורך בהגהה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. |
בכימיה, רדיקלים או רדיקלים חופשיים, הם צורונים (חומרים כימיים) אטומיים או מולקולריים בעלי אלקטרונים לא מזווגים (מספר אי-זוגי של אלקטרונים). אלקטרונים לא-מזווגים אלה הם בדר"כ ריאקטיביים מאוד, ולכן הרדיקלים משתתפים בקלות בתגובות כימיות. רדיקלים משחקים תפקיד חשוב בתגובות שריפה, כימיה אטמוספרית, פולימריזציה, כימית פלזמה, ביוכימיה ותגובות כימיות רבות נוספות, כולל בגוף האדם. לדוגמה, סופראוקסיד וחמצן חנקני מווסתים תהליכים ביולוגיים רבים. בדר"כ המושגים "רדיקל" ו"רדיקל חופשי" מתייחסים לאותה תופעה, אולם רדיקל יכול להיות כלוא בכלוב ממס (מוקף על ידי מולקולות ממס במבנה מסודר), או קשור בדרך אחרת. הרדיקל האורגני הראשון, טריפנילמתיל רדיקל, זוהה על ידי מוזס גומברג ב-1900.
[עריכה] רדיקלים חופשיים בביולוגיה
בגוף נוצרים מס' סוגי רדיקלים חופשיים, ביניהם רדיקלי חמצן, שנוצרים כתוצרי לוואי באופן טבעי בתהליך הנשימה וממלאים בגוף תפקידים חיוניים, כמו קטילת חיידקים ויצירת חיבורים בין סיבי הקולגן בעור, אך כנראה אחראים גם לתהליך ההזדקנות.
באופן טבעי יש בגוף אנזימים נוגדי חמצון (אנטיאוקסידנטים), שמטרתם לאזן את ריכוז הרדיקלים החופשיים ולמנוע פגיעה בגוף. מנגנון הניטרול מבוסס על תרומת אלקטרונים לרדיקל החופשי, וכך הוא הופך לתרכובת יציבה (כי כבר אין אלקטרונים בלתי-מזווגים). תרומת אלקטרונים זו אינה גורמת לנוגד החמצון להפוך לרדיקל. בדרך הזו הם עוצרים את תהליך השרשרת של "גניבת" אלקטרונים. במצב של חוסר איזון, הרדיקלים החופשיים יתקיפו את החלבונים, יחמצנו שומנים בגוף ויהפכו אותם לרדיקלים חופשיים, ינוונו את המיטוכונדיות של תאי המוח, יפגעו בממברנות התא ויקטינו את יכולתו לספוג חומרי מזון ולסלק פסולת, וישנו את מבנה ה-DNA. בכך הם גורמים לבלאי מוקדם ולהתנוונות והזדקנות הגוף. מעריכים שמספר רב של מחלות קשור לתהליכים אלו.
ישנם בעלי חיים שפיתחו הגנה טובות נגד רדיקלים חופשיים. דבר שמאפשר להם לחיות זמן גבוה יחסית לכמות החמצן שהם נושמים. השיאנים בתחום הם כנראה ה עטלפים, שתוחלת חייהם מגיעה לסביבות 30 שנים, פי כ-10 עד 15 מהעכבר. גם לרוב העופות יש הגנה טובה, כך שיחסית לקצב פעימות הלב שלהם גם תוחלת חייהם ארוכה, כך למשל תוחלת חייו של התוכי האוסטרלי היא כ-15 שנים.
בעולם התעשייתי של ימינו ישנם גורמים חיצוניים המעצימים את יצירת הרדיקלים החופשיים בגוף באופן מלאכותי, כמו קרינה, זיהום אוויר, עישון, חומרי הדברה, חומרי ניקוי ועוד. בנוסף לצמצום החשיפה לגורמים המאיצים את הווצרותם של הרדיקלים החופשיים, ישנם תוספי מזון שנחשבים למנטרלי רדיקלים חופשיים, כמו ויטמין E, סלניום ואבץ.
