רדון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק ביסוד הכימי רדון. לערך העוסק בצייר בשם זה, ראו אודילון רדון.
|
|||||
כללי | |||||
---|---|---|---|---|---|
מספר אטומי | 86 | ||||
סמל כימי | Rn | ||||
סדרה כימית | גזים אצילים | ||||
צפיפות | 9.73 kg/m3 | ||||
מראה | חסר צבע |
||||
תכונות אטומיות | |||||
משקל אטומי | 222 amu | ||||
רדיוס ואן דר ולס | ___ pm | ||||
סידור אלקטרונים ברמות אנרגיה | 2, 8, 18, 32, 18, 8 | ||||
תכונות פיזיקליות | |||||
מצב צבירה בטמפ' החדר | גז | ||||
טמפרטורת התכה | 202°K | ||||
טמפרטורת רתיחה | 211.3°K | ||||
לחץ אדים | ___ Pa ב ___°K | ||||
מהירות הקול | ___ מטר לשנייה ב___°K | ||||
שונות | |||||
אלקטרושליליות | ___ | ||||
קיבול חום סגולי | 94 J/(kg·K) | ||||
מוליכות חשמלית | ___/m·Ω | ||||
מוליכות תרמית | 0.00364 W/(m·K) | ||||
אנרגיית יינון ראשונה | 1037 kJ/mol |
רדון הוא גז אציל חסר צבע, ריח וטעם וגם רדיואקטיבי. הוא נוצר כתוצאה מהתפרקות היסוד רדיום המצוי בכל סוגי הקרקעות בריכוזים שונים.
לאחר היווצרותו בקרקע נע הרדון כלפי מעלה והוא עלול לחדור למבנים. שימוש בקרקע כחומר גלם עיקרי למוצרי בנייה מהווה גם הוא מקור להימצאות רדון במבנים.
[עריכה] זיהום גז הרדון
סימלו הכימי של הרדון הוא Rn ומספרו האטומי הוא 86. הייחוד בגז הרדון הוא שהוא רדיואקטיבי ומופיע בכמה שרשראות דעיכה רדיואקטיביות. לאחרונה זכה הגז לתשומת לב ציבורית גבוהה משום המצאותו בבניינים כגון מרתפים. מקור הרדון בבניינים הוא מהקרקע המכילה כמויות זעירות של חומרים רדיואקטיביים שבתהליך התפרקותם נוצר הרדון או מהרכב חומרי הבנייה (ובמיוחד מלט). יחד עם זאת, פליטת הרדון מקירות איטית והכמות הנפלטת קטנה. בתנאים של אוורור נורמלי כמות זו אינה מהווה סכנה לבריאות.
[עריכה] ראו גם
מיזמי קרן ויקימדיה | ||
---|---|---|
ערך מילוני בוויקימילון: רדון | ||
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רדון |