קיל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קיל (Kiel) היא עיר בצפון גרמניה המהווה את בירת מדינת שלזוויג-הולשטיין ואת העיר הגדולה בה.
קיל ממוקמת על חוף מפרץ קיל במערב הים הבלטי ועל קצה הבלטי של תעלת קיל. העיר מהווה נמל גרמני חשוב, ושימשה כמרכז הצי הגרמני עד למלחמת העולם השנייה, שבסיומה פורקו המספנות שבה. אוכלוסיית העיר מונה כ-230,000 נפשות (נכון לשנת 2005) המפוזרים על שטח של 113.62 קמ"ר. זוהי העיר ה-32 בגודלה בגרמניה (מבחינת האוכלוסייה). העיר מחולקת ל-30 רבעים.
העיר הושמדה בחלקה הגדול במהלך מלחמת העולם השנייה, ונבנתה מחדש לאחר סיומה. רוב נופה העירוני הישן לא נשמר, והעיר בעלת תכנון מודרני יחסית. בין האתרים הבולטים שבעיר אפשר למנות את מושב העירייה, כנסיית "זאנקט ניקולאס", המבצר המקומי, והאנדרטה לזכר חיילי חיל הצוללות הגרמני. קיל ידועה בשל אירועי השיט המתרחשים בשטחה, כמו המרוץ השנתי של ספינות, ותחרויות ענפי השיט האולימפים שנערכו בה בשנים 1936 ו1972.
[עריכה] היסטוריה
קיל הוקמה לראשונה במהלך המאה ה-11 כישוב גרמני, נחרבה ב-1072 והוקמה בשנית ב-1233 תחת השם "טום קיאל" (tom kyle) על ידי הרוזן אדולף הרביעי מהולשטיין. בשנת 1242 קיבלה קיל מעמד וזכויות של עיר מבנו של אדולף, ובמהלך המאה ה-14 התפתח בה שוק מסחרי פורח. בשנת 1233 הצטרפה קיל לברית ערי הנזה,עד לפרישתה בשנת 1518. בשנת 1665 הקומה בה אוניברסיטת קיל.
קיל שימשה כבירת דוכסי הולשטיין-גוטרופ עד לשנת 1773, שנה בה עברה לשליטתו של מלך דנמרק. בשנת 1814 נחתם בעיר הסכם קיל שהעביר את השליטה בנורבגיה מדנמרק לשבדיה. בשנת 1866 עברה העיר לידי פרוסיה. בשנת 1871 הוכרזה קיל כנמל הצבאי של הרייך הגרמני והחלה לפרוח כתוצאה מכך. אוכלוסיית העיר גדלה ממספר של כ-18,770 נפשות ב-1864 לאוכלוסייה של כ-200,00 נפשות ב-1910. הפיתוח המואץ של העיר, שכלל את בנייתם של המספנות הגדולות ביותר בגרמניה, וסיום חפירת תעלת קיל (1895), לווה בהרס של חלקים ניכרים מהעיר העתיקה וסביבותיה.
באוקטובר 1918, במהלך מלחמת העולם הראשונה, פרץ בעיר מרד של מלחי הצי הגרמני, שהוביל בסופו של דבר לסיום המלחמה ולסיום תקופת האימפריה הגרמנית. תחת השלטון הנאצי הפכה קיל לנמל צבאי חשוב בשנית, ולמרכז הכוח הימי הגרמני. העיר הופצצה מהאוויר יותר מ-90 פעם על ידי בעלות הברית במהלך מלחמת העולם השנייה, הפצצות שגרמו להרס של כ-80 אחוז מהעיר העתיקה, כ-72 אחוז מאזורי המגורים בעיר, וכ-83 אחוז מהשטח התעשייתי של קיל. העיר שוקמה מחדש לאחר מלחמת העולם השנייה ונבנתה על פי מתכונת מודרנית. בשנת 1946 הוכרזה קיל כמושב ממשלת שלזוויג-הולשטיין, ובשנת 1972 הוכתרה כבירתה.
[עריכה] יהודים
בשנת 1855 היו בקיל כ-150 יהודים, בשנת 1869 נבנה בעיר בית כנסת, ובשנת 1910 נבנה בית כנסת שני. ב-1933 מנתה האוכלוסייה היהודית של קיל 522 יהודים.
בזמן ליל הבדולח נשרף בית הכנסת החדש, דבר הגרם לרוב יהודי קיל לברוח מהעיר, כאשר במהלך השואה נשארו בעיר מספר מועט של יהודים שנשלחו למחנות ריכוז.
