סוניק יות'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

סוניק יות'

מקור	ניו יורק, ארצות הברית
שנות פעילות	1981—היום
ז'אנר	רוק אלטרנטיבי
חברת תקליטים	{{{חברת תקליטים}}}
חברי ההרכב	ת'רסטון מור קים גורדון לי רנאלדו סטיב שלי
חברים לשעבר	{{{חברים לשעבר}}}
{{{אתר}}}

סוניק יות' (Sonic Youth) היא להקת רוק אלטרנטיבי אמריקאית שהוקמה כלהקת אינדי רוק בשנת 1981 בניו יורק.

בתחילת דרכה סוניק יות' נחשבה לאחת הלהקות הבולטות היחידות בזרם ה"נו וייב" (No Wave) הניו-יורקי ששרדו מאותו גל מוזיקלי וכיום נחשבות לאחת הלהקות החשובות והמשפיעות ברוק האלטרנטיבי, וגם לאחת המועטות שזכתה להצלחה מסחרית יחסית. סוניק יות' הושפעו מפוסט-פאנק ומוזיקה אקספרימנטלית, בין השאר ישירות מלהקות כמו ולווט אנדרגראונד ואיגי פופ ועירבו במוזיקה שלהם גם נויז רוק ואוונגרד.

[עריכה] היסטוריה

[עריכה] השנים הראשונות

תר'סטון מור, לי רנאלדו וריצ'רד אדסון נפגשו לראשונה בתזמורת הגיטרות החשמליות של המלחין האוונגרדי גלן ברנקה והחליטו להקים להקה יחד עם קים גורדון, חברתו (לימים אישתו) של מור (בימים הראשונים של הלהקה הייתה בה הקלידנית אן דמריניס, אך פרשה לאחר זמן קצר). הלהקה נקראה סוניק יות' על שם גיטריסט להקת MC5 פרד "סוניק" סמית וזמר הרגאיי ביג יות'. ברנקה עזר ללהקה להשתלב בסצינת הפאנק של ניו-יורק ולהוציא בשנת 1982 את המיני-אלבום הראשון שכלל חמישה שירים ונשא את שם הלהקה. אדסון פרש לאחר הוצאת המיני-אלבום.

בשנת 1983 הלהקה הוציאה את האלבום המלא הראשון Confusion is Sex ("בלבול הוא סקס"). המתופיים באלבום היו ג'ים סקלאבונוס ובוב ברט. האלבום התאפיין בצליל קשה ואוונגרדי מאד, ומילותיו עסקו באלימות ומרד נגד הממסד.

בשנת 1984 יצא Bad Moon Rising ("ירח רע עולה"), האלבום המלא השני של הלהקה. זה היה אלבום קונספט שעסק ברובו בטירוף ומוות. לשיר Death Valley '69, שמילותיו עסקו באופן עקיף בצ'ארלס מנסון בויים קליפ אלים והוא הפך ללהיט קטן בסצינה האלטרנטיבית. לאחר הוצאת האלבום בוב ברט פרש מהלהקה לטובת קריירה של משחק.

בשנת 1986 הלהקה הוציאה את האלבום EVOL (המילה האנגלית LOVE - אהבה - בהיפוך). האלבום התאפיין בצליל פסיכדלי ונגיש יחסית לאלבומים הקודמים.

[עריכה] שיא ההצלחה כלהקה עצמאית

בשנת 1987 הלהקה הוציא את Sister ("אחות"), אלבום שהורכב כולו משירים קצרים ומלודיים. למרות שהלהקה שמרה על צלילה אופייני, המלא בפידבק ונגינה גיטרות לא-מכוונות, סגנון האלבום היה קרוב לפאנק פופ בהשוואה לעבודותיה הקודמות ו-Sister היה להצלחה גדולה בסצינת המוזיקה העצמאית בארצות הברית.

באותה שנה הלהקה הוציאה תחת השם Ciccone Youth את האלבום The White(y) Album ("האלבום הלבן(בן)"), שהיה "מחווה" מבודחת למדונה וכלל גירסאות כיסוי לשני שירים שלה, וכמה קטעים אלקטרוניים אוונגרדיים.

בשנת 1988 סוניק יות' הוציאו את האלבום שנחשב ליצירתם החשובה ביותר: Daydream Nation ("אומת החלומות בהקיץ"). האלבום יצא כתקליט כפול, דבר נדיר עבור להקה פאנק שלא חתומה בחברת תקליטים גדולה. בסגנונו המוזיקלי הוא היווה התפתחות של Sister, אך עם שירים ארוכים ומורכבים יותר, שעסקו, בין היתר, בריקבון השלטון הרפובליקני של רונלד רייגן. השירים Teen Age Riot (שקרא למרד נגד הממסד), Silver Rocket (שעסק בהתמכרות לסמים) ו-Candle היו ללהיטים אלטרנטיביים. האלבום זכה לביקורות משבחות בארצות הברית ובבריטניה ומשך את תשומת ליבן של חברות התקליטים הגדולות ללהקה בפרט ולרוק אלטרנטיבי בכלל.

[עריכה] תחילת הקריירה בחברת תקליטים גדולה

בעקבות הצלחת Daydream Nation סוניק יות' יצאו לסיבוב הופעות גדול בשיתוף נירוונה, אז להקה הצעירה ולא-ידועה וגם זמר הרוק הוותיק ניל יאנג, שנהנה אז משיבה אל מרכז במת הרוק לאחר מספר שנים של ריחוק מהזרם המרכזי. סיבוב זה משך לסוניק יות' עוד תשומת לב ובסופו של דבר הלהקה זכתה לחוזה הקלטות עם חברת התקליטים הגדולה של דייוויד גפן, DGC ובכך סיימה את השלב העצמאי בקריירה שלה.

בשנת 1990 סוניק יות' הוציאו את אלבומם הראשון ב-DGC,‏ Goo ("דביק"). יציאת האלבום לוותה גם בקלטת וידאו עם קליפים לכל שירי האלבום. האלבום התאפיין בצליל נקי ומופק ביותר של סוניק יות' עד אז ורוב השירים היו במבנה מוכר של בתים ופזמונים. מספר שירים הפכו ללהיטים - "Dirty Boots" וכן "Kool Thing" שקים גורדון שרה יחד עם הראפר צ'אק די מלהקת פאבליק אנמי.

חברת DGC קיוותה שהפירסום של סוניק יות' בסצינת הרוק העצמאי תביא אל החברה עוד אמנים אלטרנטיביים, ואכן במהרה קטפה את הפירות עם הצלחתת הענק של נירוונה, בק ואמנים אחרים.

בשנת 1992, בשיא ההצלחה של הגראנג' והרוק האלטרנטיבי, סוניק יות' הוציא את האלבום Dirty ("מלוכלך") בהפקת בוטש ויג, שהתפרסם בעבודתו עם הסמאשינג פאמפקינס ונירוונה. צליל האלבום היה, בהתאם לשמו, מלוכלך יחסית ל-Goo וכבד ורועש אפילו יחסית לעבודות קודמות של הלהקה. עם זאת, האלבום הניב את הלהיטים "Sugar Kane" ו-"100%" שהתפרסם עם קליפ גדוש בפעלולי סקייטבורדינג (בין הפעלולנים היה גם ג'ייסון לי, שלימים התפרסם כשחקן קולנוע). מכירות האלבום הגיעו למעמד של אלבום זהב בארצות הברית, אבל לא הפכו את סוניק יות' ללהקה מפורסמת בסדר גודל של להקות גראנג' כגון נירוונה ופרל ג'אם, מכיוון שהם לא היו מוכנים לוותר לגמרי על צליל הגיטרות האוונגרדי האופייני.

בשנת 1994 יצא האלבום Experimental Jet Set Trash and No Star ("נסיוני משוגע זבל ולא־כוכב", רמז לכל אחד מחברי הלהקה - רנאלדו, גורדון, מור ושלי). האלבום הניב להיט אחד, "Bull in the Heather", אך זכה לביקורות מעורבות - היו מבקרים שטענו שסוניק יות' מאבדת את דרכה בנסיון לפסוע בדרך האמצע שבין שירים אוונגרדיים לבין להיטי רוק כפי שהייתה רוצה חברת התקליטים.

[עריכה] אמצע שנות התשעים

למרות הביקורות, הלהקה המשיכה להופיע ולהקליט ובשנת 1995 הוציאה את האלבום Washing Machine ("מכונת כביסה"). באלבום זה ניכר כי סוניק יות' מוותרת על הנסיון להתברג לזרם המרכזי. האלבום לא הניב להיטים, אך זכה לביקורות אוהדות ובעקבותיו הלהקה יצאה לסיבוב הופעות גדול, שבמהלכו הגיעה גם לישראל.

בשנת 1997 סוניק יות' החלו להוציא את סדרת המיני-אלבומים SYR, ראשי תיבות של Sonic Youth Recordings. מיני-אלבומים אלה היו ברובם אינסטרומנטליים ואוונגרדיים מאוד. הם יצאו באריזות קרטון דומות לעטיפות תקליטים וכל הקרדיטים ורשימות השירים נכתבו בשפות זרות. ב־1997 יצא SYR1 בצרפתית ו-SYR2 בהולנדית ובשנת 1998 יצא SYR3 באספרנטו. SYR3 היה גם שיתוף הפעולה הראשון בין סוניק יות' לבין המוזיקאי ג'ים או'רורק.

ב-1998 סוניק יות' הוציאו גם את האלבום A Thousand Leaves ("אלף עלים", תרגום של שם של עוגה צרפתית, Mille feuille). האלבום התאפיין בצליל פסיכדלי ומבקרים השוו את סגנונו ללהקות משנות השבעים, כגון גרייטפול דד.

[עריכה] שנות האלפיים

בשנת 2000 סוניק יות' הוציאו את NYC Ghost & Flowers ("פרחים ורוחות רפאים של ניו יורק סיטי"). האלבום הוקדש כולו לעיר ניו יורק ותרבותה. באלבום זה ג'ים או'רורק רשום כשותף בנגינה בגיטרה ותכנות. הביקורות היו מעורבות - היו מבקרים שהיללו את חוסר הפשרות של הלהקה ואת הליכתה לכיוונים חדשים ואוונגרדיים, ומנגד היו כאלה שאמרו שהלהקה איבדה לגמרי את הכיוון. הגדיל לעשות אתר האינטרנט Pitchforkmedia.com, שנתן לאלבום את הציון הנמוך ביותר 0.0 ^[1]. באופן אירוני, הביקורת הקטלנית הזו על להקה שנחשבה ל"פרה קדושה" של הרוק האלטרנטיבי משכה תשומת לב רבה אל האתר והוא הפך לאחד האתרים הבולטים והמשפיעים ביותר בסצינת הרוק האלטרנטיבי.

לאחר יציאת האלבום ג'ים או'רורק הפך לחבר קבוע מן המניין בלהקה, בהקלטות והופעות.

בשנת 2002 יצא האלבום Murray Street שנקרא על שם הרחוב בני יורק שבו נמצא אולפן ההקלטות של סוניק יות'; האולפן נמצא בקרבת מגדלי התאומים ונפגע מהאבק וההדף של פיגועי 11 בספטמבר. צליל האלבום היה ברובו נקי ומלודי, אך כלל גם שירים עם קטעים אינסטרומנטליים רועשים ארוכים. שיר אחד, "Plastic Sun" היה בסגנון הנו-וייב שממנו הלהקה התחילה את הקריירה. הוא הזכיר במילים שלו את בריטני ספירס, אך חברת התקליטים של ספירס ביקשה להוציא את השורה הזו והמילים הוקלטו מחדש ברגע האחרון. האלבום זכה לביקורות אוהדות מאד.

בשנת 2004 יצא Sonic Nurse ("אחות סוניק"). סגנון האלבום היה קרוב ל-Murray Street - שירי רוק מלודיים ברובם, אך עם קטעים אינסטרומנטליים ארוכים. דמיון נוסף ל-Murray Street הוא שגם באלבום הזה הושמט ברגע האחרון שמה של זמרת מפורסמת - שם השיר "Mariah Carey and the Arthur Doyle Hand Creme" הוחלף ל-"Kim Gordon and the Arthur Doyle Hand Creme" לבקשת חברת התקליטים של מריה קארי.

בשנת 2005 ג'ים או'רורק פרש מהלהקה כדי להתמקד בעבודה עצמאית.

בשנת 2006 יצא האלבום Rather Ripped, שנקרא על שם חנות תקליטים אלטרנטיבית באזור ברקלי (מפרץ סן פרנססיסקו). זהו האלבום האחרון שסוניק יות' מחוייבים להוציא בחברת DGC. האלבום ממשיך את הקו של שני האלבומים הקודמים עם שירים אפילו יותר קצרים (רובם קצרים מארבע דקות).

[עריכה] חברי ההרכב

קים גורדון - שירה, גיטרה וגיטרה בס
ת'רסטון מור - שירה וגיטרה
לי רנאלדו - שירה, גיטרה וקלידים
סטיב שלי - תופים

[עריכה] חברים לשעבר

ג'ים סקלאבונוס (1981), ריצ'רד אדסון (1981 - 1982), בוב ברט (1982 - 1985) - תופים
ג'ים או'רורק (שותף: מ-1998; חבר מלא: 2002 - 2005) - גיטרה, גיטרה בס, קלידים