יוסיפ ברוז טיטו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוסיפ ברוז טיטו, (סרבית: Јосип Броз Тито, להאזנה לחצו כאן (מידע) (עזרה) , 7 במאי 1892 - 4 במאי 1980) נודע בכינוי המארשל טיטו, מנהיג יוגוסלביה מסוף מלחמת העולם השנייה ועד מותו בשנת 1980. תחילה הנהיג טיטו את מדינתו לכיוון הקומוניזם אך מאוחר יותר הוביל את יוגוסלביה לעצמאות מברית המועצות.
תוכן עניינים |
[עריכה] השנים המוקדמות
טיטו נולד בעיר קומרובץ בקרואטיה (אז בשליטת האימפריה האוסטרו הונגרית), כבן שביעי במשפחתו. אביו פרניו היה קרואטי ואמו מריה הייתה סלובנית. טיטו גדל אצל סבו בעיר פודסרד שבסלובניה, הוא נרשם לביה"ס בעיר הולדתו ונשאר בה עד 1905.
בשנת 1907 החל לעבוד בעיר סיסק שבקרואטיה.
[עריכה] מלחמת העולם הראשונה ואחריה
ב-1913 התגייס לצבא ושירת כקצין לא-קומוניסטי במהלך מלחמת העולם הראשונה וב-1914 קיבל מדליית זהב מטעם הצבא האוסטרו-הונגרי נפצע ונלקח כאסיר על ידי רוסיה. הוא הפך לבולשביק בזמן המהפכה הבולשביקית ב-1917 ואח"כ חזר לקרואטיה שהפכה להיות כחלק מיוגוסלביה. הוא עבד כמארגן קומוניסטי לא חוקי ואחרי ישיבה בכלא בשנים 1928 עד 1934 שינה את שמו לטיטו כסמל לעליונות.
בשנת 1920 הפך לחבר המפלגה הקומוניסטית היוגוסלבית, ובשנת 1934 היה לחבר הנהלת מרכז המפלגה. הוא עזב את יוגוסלביה כדי לעבוד בשביל "הקומוניסטים העולמיים". בשנת 1937 הרוסים החזירו אותו ליוגוסלביה כדי ששם יקים את המפלגה הקומוניסטית. במשך זמן עבודתו הוא גם ביטא עוינות כלפי המשטר הסרבי.
[עריכה] מלחמת העולם השניה
בשנת 1941 פרסם הודעה ובה קרא לכל האזרחים להילחם כנגד הנאצים ושליטתם ביוגוסלביה. בשנים 1941 - 1945 היה למפקד הראשי של צבא העם לשחרור יוגוסלביה. אחרי שהנאצים פלשו ליוגוסלביה טיטו ארגן יחד את כל הפרטיזנים היוגוסלביים כדי להכניע את הנאציים ועוזריהם הקרואטים האוסטאשה. טיטו ביקש את עזרתם של כל הקבוצות כדי שיוכל לשלוט אך לא הגיע אף פעם להסכמה וההפתעה הגיע מבעלות הברית שנתנו את תמיכתן לטיטו בשנת 1944. עד סוף 1945 הגרמנים הובסו על ידי בעלות הברית ויוגוסלביה הפכה לאומה אחת מאוחדת כאשר טיטו שולט ומייסד דיקטטורה.
[עריכה] נשיא יוגוסלביה
בשנת 1945 נבחר לנשיא ולשר החוץ של הפדרציה הדמוקרטית של יוגוסלביה (אשר שינתה שבשנת 1946 את שמה לרפובליקה העממית הפדרלית של יוגוסלביה עקב התקרבותה לברית המועצות).
בשנת 1948 ניסה מנהיג ברית המועצות, סטלין, להפוך את יוגוסלביה לרוסית יותר, אך טיטו לא הרשה זאת וניתק את יחסיה עם ברית המועצות. רוסיה אף ביקרה בחריפות את טיטו, אולם טיטו לא היה מוכן להיכנע. בתמורה, הוציאו אותו הרוסים משותפות בשנת 1948. לטיטו היו שתי אפשרויות: להיכנע או להילחם - וטיטו אכן נלחם. הוא מינה את שני מקורביו: מילובאן ג'ילס ואדוארד קרדליי לבצע שינויים ורפורמות בתוך הממשל של יוגוסלביה. טיטו תמך בסובייטים כנגד אי התקרבותם למערב, אך מחה על פלישת רוסיה להונגריה, לצ'כוסלובקיה, ולאפגניסטן.
בשנת 1961 הוא הקים יחד עם ראש ממשלת הודו נהרו ונשיא מצרים נאצר את ארגון המדינות הבלתי מזדהות.
כתוצאה מיחסי הקרבה עם ברית המועצות טיטו התחתן עם אישה ממוצא רוסי, אך לאחר הניתוק בין המדינות הוא נפרד ממנה והתחתן עם יוגוסלבית.
בשנים 1950 - 1980 כיהן כנשיא הרפובליקה הסוציאל פדרלית של יוגוסלביה.
טיטו התחתן עם ארבע נשים בחייו כאשר הראשונה היא הרטה האס שילדה לו ב-1941 את הבן מישו ברוז. ביוגרפים מצא עדויות וראיות כי במשך חייו של טיטו היו לו עוד ילדים מרומנים סודיים. נכדותיו הן אלכסנדרה ברוז (מנהלת תאטרון בקרואטיה) וסבטלנה ברוז (קרדיולוג וסופרת מסרביה).
בינואר 1980 הובהל לבית החולים בעיר לובליאנה בסלובניה, שם נפטר ב-4 במאי. הובא לקבורה במוזוליאום עיר בלגרד, על שמו של טיטו הוקמו רחובות, ערים ומצבות אך כיום השמות התחלפו. אחת הערים לדוגמה זו היא העיר פודגוריצה במונטנגרו שנקראה על שמו בעבר.
אחרי מותו עברה נשיאות יוגוסלביה ברוטציה בין מנהיגי הרפובליקות השונות שהרכיבו אותה. אולם, לבסוף הסדר זה נכשל, והמדינה התפרקה בסדרה של מלחמות עקובות מדם.
