ולטר אולבריכט
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ולטר אולבריכט (30 ביוני 1893 - 1 באוגוסט 1973) מדינאי מזרח גרמני שהנהיג את הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית.
[עריכה] חיים מוקדמים
אולבריכט נולד בלייפציג כבנו של חייט. שני הוריו היו פעילים של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה. אחרי סיום בית ספר עממי ולמד להיות נגר, אולבריכט עצמו הצטרף למפלגה הסוציאל-דמוקרטית בשנת 1912.
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה הוא גויס לצבא ונלחם בגליציה ובבלקן, בשנת 1917 הוא ערק מיחידתו מפני התנגדותו למלחמה, הוא נתפס ונשלח לכלא. הוא שוחרר מכלאו בשנת 1918 במהלך מהפכת נובמבר.
[עריכה] קריירה פוליטית
אחרי הפילוג במפלגה הסוציאל-דמוקרטית בעקבות המחלוקות בנוגע לתמיכה במלחמה אולבריכט שצידד במתנגדיה הצטרף למפלגה קומוניסטית של גרמניה בשנת 1920. הוא למד בבית ספר של הקומינטרן במוסקבה בשנים 1924-1925. אחרי חזרתו לגרמניה בשנת 1926 הוא נבחר לפרלמנט של מדינת סקסוניה ובשנת 1928 הוא נבחר כחבר הרייכסטאג.
אולבריכט השתתף בארגון מיליציות קומוניסטיות והיה מעורב בכמה מקרי רצח של שוטרים גרמנים. על פי פקודת הקומינטרן הוא החל בשיתוף פעולה עם המפלגה הנאצית בשנת 1932 הוא תכנן יחד עם יוזף גבלס שביתה נאצית-קומוניסטית משותפת. כאשר המפלגה הנאצית עלתה לשלטון היא החלה ברדיפת המפלגה הקומוניסטית אחרי שריפת הרייכסטאג, רבים מהמנהיגים הקומוניסטים נעצרו, כולל מנהיג המפלגה ארנסט תלמאן. אולבריכט הצליח לברוח ויצא לגלות בברית המועצות.
בברית המועצות הוא הצליח להפוך למנהיג המפלגה הקומוניסטית, עם תחילת הפלישה הגרמנית הוא השתתף בארגון האופוזיציה הגרמנית לנאצים ותוך שיתוף פעולה עם קצינים ימנים-שמרנים הוא לקח חלק בהקמתו של הוועד הלאומי למען גרמניה החופשית.
[עריכה] מנהיג גרמניה המזרחית
בתום מלחמת העולם השנייה אולבריכט חזר לשטח הכיבוש הסובייטי בגרמניה. מפלגת האיחוד הסוציאליסטי של גרמניה הוקמה בשנת 1946 ובשנת 1950 הוא הפך למזכיר הכללי שלה מה שבפועל הפך אותו למנהיג גרמניה המזרחית. בשנת 1960 עם מותו של וילהלם פיק הוא מונה להיות נשיאה של מזרח גרמניה.
התנגדותו לדטאנט הובילה להדחתו על ידי אריך הונקר בהפיכה בגיבוי סובייטי, הוא נשאר נשיאה המדינה עד מותו משבץ בשנת 1973.
ולטר אולבריכט נקבר בחלקה לגיבורים הקומוניסטים שבבית הקברות המרכזי פרידריכספלדה.
