תרנגול הבית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תרנגול הבית
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
מחלקה:	עופות
סדרה:	תרנגולאים
משפחה:	פסיוניים
סוג:	תרנגול
שם מדעי
Gallus gallus

תרנגול הבית (Gallus gallus domesticus), הנקרא בעברית גם שכווי או גבר, הוא עוף מבוית, הנפוץ ביותר מבין בעלי־החיים המבויתים ומבין כלל העופות על-פני כדור הארץ. מספר התרנגולים בעולם מוערך בכ-24 מיליארד (נכון ל2003).

תרנגולים מוחזקים על-ידי האדם לצורך הפקת בשר, ביצים ונוצות, לצורך עריכת קרבות תרנגולים ולעתים גם כחיות מחמד.

תוכן עניינים 1 היסטוריה 2 מחזור החיים הטבעי 3 גידול תרנגולים בחקלאות 3.1 הדגרת ביצים מלאכותית 3.2 קיטום מקורים 3.3 ביקורת על גידול תרנגולים לחקלאות 4 קרבות תרנגולים

[עריכה] היסטוריה

מקורו של תרנגול הבית הוא בביות תרנגול הבנקיבה, עוף שעדיין חי חיי בר במזרח אסיה. ראשית ביותו של התרנגול החלה בסביבות שנת 3000 לפנה"ס. ביותו של התרנגול שינה רבות את תכונותיו - הוא הביא לעלייה בגודלו ובמשקלו, לאיבוד כושר התעופה שלו, למעבר מקינון על-פני עצים לקינון על-פני האדמה (במידה והדבר מתאפשר לו) ולהחלפת אורח-החיים המונוגמי באורח-חיים פוליגמי.

לאחר ביותו במזרח הרחוק, התרנגול התפשט מערבה בסביבות האלף הראשון לפני הספירה, אם כי בתחילה השימוש בו עדיין היה מועט מאוד. בתנ"ך הוא אינו מוזכר בשמו, אם כי ניתן לשער כי הכוונה בשם "שכווי" המוזכר בספר איוב היא לתרנגול. מקור השם העברי תרנגול בשמו של האליל הבבלי נרגל, שבפולחנו היו מקריבים לו תרנגולים.

גם בקרב היוונים הקדמונים גידול התרנגול לא היה נפוץ במיוחד, והם כינו אותו "העוף הפרסי" או "העוף המדיי"), בשל זיהויו אם מקורותיו המזרחיים.

רק בתקופת האימפריה הרומית גידול התרנגולים החל להיות נפוץ מאוד גם במערב, והפך להיות אחד מהענפים המרכזיים של חקלאות החי.

כיום, בעקבות תיעוש ענף הלול, מתקיימת הפרדה כמעט מוחלטת בין השימוש בתרנגולים לתעשיית הבשר והשימוש בהם לתעשיית הביצים, ושתי התעשיות משתמשות בגזעים נפרדים של תרנגולים המותאמים לצרכיהן השונים: גזעים מסוימים של תרנגולות עברו ברירה מלאכותית במטרה להתאימם להטלה מרובה של ביצים, בעוד שגזעים אחרים הותאמו לגדילה בקצב מואץ ולממדים גדולים, בהתאם לצרכי תעשיית הבשר.

[עריכה] מחזור החיים הטבעי

עונת הרבייה של התרנגולת בטבע נקבעת על ידי השינויים העונתיים באורך היום והלילה. התארכות היום באביב מזרזת את הפעילות המינית, והתקצרות היום בסוף הסתיו מביאה להפסקת פעילויותיה ולנשירת נוצות. התרנגול הזכר נעשה טרטוריאלי בזמן עונת הרבייה. הוא מכריז על שליטתו ועל מחייתו בקריאה, וילחם עם זכרים אחרים על להקת התרנגולות.

[עריכה] גידול תרנגולים בחקלאות

החקלאות המודרנית מפרידה הפרדה כמעט מוחלטת בין גידול תרנגולים לבשר לבין תרנגולות בתעשיית הביצים. לתעשיית הבשר פותחו זני תרנגולים שהותאמו על-ידי ברירה מלאכותית לגדילה מהירה, ובפרט של האיברים בעלי הערך הכלכלי הגבוה יותר, כגון החזה, הכנפיים והשוקיים. לתעשיית הביצים פותחו מנגד זנים שהותאמו להטלה מרובה של ביצים, המגיעה עד קרוב ל300 ביצים בשנה (כשבמקור, תרנגולת הייתה מטילה כ20 ביצים בשנה, בעונת הרבייה בלבד). התרנגולות המטילות מגודולות על-פי רוב בכלובים בצפיפות גבוהה, המיועדים לחסוך בשטח. רצפת הכלוב בנויה בצורה אלכסונית המאפשרת לביצה להתגלגל הרחק מהתנרגולת ברגע שהיא רק מוטלת, ובכך להקל על איסוף הביצים. ההטלה מוגברת על-ידי תאורה המאריכה את אור היום, וכן על-ידי תהליך הנשרה כפויה, המיועד לחקות את התהליך הטבעי של התחלפות העונות באופן מלאכותי במטרה לעורר בתרנגולות את התהליך ההורמונלי של עונת הרבייה.

[עריכה] הדגרת ביצים מלאכותית

רביית התרנגולים במשק המתועש המודרני מתבצעת לרוב על-ידי הדגרה מלאכותית. הביצים נלקחים מהמטילות ומושמות במדגרה אשר מחקה את תנאיה הדגירה הטבעיים על-ידי שמירה על טמפטורה ולחות קבועים, אוורור נאות, וגלגול של הביצים מדי פעם.

[עריכה] קיטום מקורים

תרנגולים רבות עוברים קיטום מקור על-מנת למנוע מהם לנקר אלו את אלו, תופעה העלולה להתפתח לממדים קטלניים בתנאי צפיפות. קיטום המקור מתבצע לרוב בתרנגולות המיועדות לתעשיית הביצים, בעודן אפרוחות, ולעתים פעם נוספת גם בבגרותן.
גם תרנגולים בתעשיית הבשר עשויים לעבור קיטום מקור, אם כי תופעה זו נדירה יותר מכיוון שתרנגולים אלו לרוב נשחטים עוד לפני הגעתם לבגרות מינית, ועל כן נוטים פחות לפתח התנהגות אלימה אלו כלפי אלו.

סיבוכים כתוצאה מקיטום מקור המתבצע עמוק מדי עלולים לגרום לתרנגולים קשיים באכילה, בשתיה, ואף בנשימה.

[עריכה] ביקורת על גידול תרנגולים לחקלאות

תעשיית גידול התרנגולים זוכה לביקורת חריפה מצד ארגונים לזכויות בעלי חיים, בשל תנאי הגידול בהם מוחזקים התרנגולים.

ביקורת רבה נמתחת כנגד הגידול של תרנגולים בכלובי סוללה, הנהוג בתעשיית הביצים, המגביל כמעט לחלוטין את יכולת התנועה של התרנגולות, וגורם לפציעות ולבעיות ברגליים. בשל ביקורת זו, יש המעדיפים לקנות ביצים ממשקים בהם התרנגולות אינן מוחזקות בכלובים ("ביצי חופש"). בעקבות פעילות ארגונים למען בעלי-חיים, שיטת הגידול בכלובי סוללה אף נאסרה בחוק בשווייץ, ואיסור דומה צפוי להכנס לתוקף באיחד הארופי בשנת 2012.

נושא נוסף הנתון לביקורת רבה הוא הבעיות הבריאותיות המתפתחות בעופות לתעשיית הבשר כתוצאה מההרבעה שלהם לגידול מהיר יתר על המידה ולא פרופוציונלי של חלקי הגוף השונים.

ביקורת מופנית גם כלפי פרקטיקות נוספות, כגון האחזקה בצפיפות של תרנגולים בתעשיית הבשר, קיטום המקורים, תהליך ההשרה הכפויה המתבצע על-ידי הרעבה והצמאה של התרנגולות, תנאי ההובלה והשחיטה, ועוד.

[עריכה] קרבות תרנגולים

בנוסף לשימוש שלהם לחקלאות, תרנגולים משמשים את האדם לעתים גם לעריכת קרבות תרנגולים, למטרות בידור, תוך כדי ניצול הנטיות הטריטוריאליות של התרנגול הזכר. קרבות אלו נאסרו במדינות רבות בעולם בשל אכזריותם כלפי בעלי-החיים.

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תרנגול