פולחן האביב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פולחן האביב (ברוסית: Весна священная) הינו יצירה מוסיקלית לבלט מאת המלחין הרוסי איגור סטרווינסקי . שם היצירה בעברית ובאנגלית (The Rite of Spring) מתבסס על שם היצירה בצרפתית: Le Sacre du printemps אף שתרגום יותר מדויק של השם הרוסי יהיה בעצם "אביב הקדוש".

תוכן עניינים 1 כתיבת היצירה 2 הופעת הבכורה 3 תימות היצירה 4 מאפיינים מוזיקליים 5 ביצוע היצירה 6 פס קול לסרטים 7 קישורים חיצוניים

[עריכה] כתיבת היצירה

בעת כתיבת היצירה ציפור האש החל סטרווינסקי להיות מושפע ממוזיקה פגנית, והחלו ללבלב בראשו הרעיונות העומדים בבסיס פולחן האביב. סטרווינסקי נפגש עם הארכאולוג וחוקר הפולקלור ניקולאי רוריץ', ובעזרתו ייצר את הבסיס של היצירה. פולחן האביב נכתב בין השנים 1912 ו-1913, עבור להקת הבאלה רוס של סרגי דיאגילב. הופעת הבכורה הייתה ב-23 במאי, 1913 בתיאטר שאנז אליזה בפריז. באותה שנה ניתנה גם ההופעה הראשונה בלונדון ובשנת 1924 הופיעה היצירה לראשונה כקונצרט (בלי הופעת הבלט) בארצות הברית.

[עריכה] הופעת הבכורה

במהלך הופעת הבכורה היו ויכוחים רבים בקהל בין אוהבי היצירה ושונאיה. ויכוחים אלה התדרדרו לכדי מהומות, והפכו את ההופעה להופעת הבכורה הידועה לשמצה בהיסטוריה של המוסיקה. המלומדים חלוקים בדעתם אם עצם התמה של הבלט - טקס הקרבה פגני והכוריאוגרפיה של וצלאב ניז'ינסקי הם שהסעירו את הקהל או שמא הייתה זו המוזיקה הברוטלית והאלימה של סטרווינסקי. תאוריה נוספת היא שמתנגדיו של סטרווינסקי שכרו אנשים על מנת להתפרע באולם ולהפוך את הבכורה לכישלון. הופעות נוספות של הבלט נכשלו אף הן, אולם הופעה קונצרטית של המוזיקה לבדה בפריז, באפריל 1914 הייתה הצלחה גדולה.

[עריכה] תימות היצירה

היצירה מורכבת ממספר סצנות המתארות את האופי הפראי של האביב. לדברי סטרווינסקי המוסיקה מתארת את הפולחן הפגני המבוצע בסוף החורף בו יושבים זקני השבט במעגל וצופים בנערה בתולה הרוקדת לפניהם עד מותה כקורבן לאל האביב.
ה"פולחן" מחולק לשני חלקים:

חלק ראשון: הערצת הארץ

• מבוא
• מנבאי האביב
• טקס החטיפות
• סיבובי האביב
• טקס השבטים הלוחמים
• צעדים החכמים הזקנים
• נשיקת האדמה
• ריקוד מתוך האדמה

חלק שני: הקורבן

• מעגל מיסטי של הנערות הצעירות
• קריאת שמה ומתן כבוד לנבחרת
• זימון האבות (זימון האובות)
• טקסי האבות
• ריקוד הקורבן של הנבחרת

[עריכה] מאפיינים מוזיקליים

המוזיקה של סטרווינסקי היא הרפתקנית בהרמוניות שלה ואף דיסוננטית. היא מלאה בשבירות קצב, סינקופות, ומשקלים א-סימטריים. כמו כן עושה סטראווינסקי שימוש בטכניקת התבליט- טכניקת הלחנה בי-טונאלית היוצרת הרמוניה מנוגדת ולא שגרתית.
במאפיינים אלו ניתן לראות את ההשפעה הרבה שספג באותה התקופה סטראווינסקי מהמלחין ההונגרי בלה בארטוק ומזרם ה"פולקלור ואקזוטיקה", המנסה לחקות מוזיקת עם מזרח אירופאית באמצעים קומפוזיטוריים בלתי שגרתיים ובמסגרת מוזיקה קלאסית תזמורתית.

[עריכה] ביצוע היצירה

היצירה מבוצעת לרוב על ידי תיזמורת גדולה הכוללת פיקולו שלושה חלילים, חליל אלט, אבובים, קרן אנגלית, שלוש קלרניתות (לרבות קלרנית בס), ארבעה בסונים וקונטרבסון, שמונה קרנות צרפתיות ארבע חצוצרות, שלושה טרומבונים ושתי טובות, כמו כן מספר רב של כלי מיתר וכלי הקשה.

[עריכה] פס קול לסרטים

פולחן האביב היה חלק מפס הקול של סרט האנימציה - פנטסיה - סרטו של וולט דיסני משנת 1941.

אף שהיצירה של סטרווינסקי לא הייתה מוגנת בזכויות יוצרים בארצות הברית, שילמה חברת וולט דיסני בשנת 1961 סך של $1,200 על מנת לאפשר את הקרנת הסרט במדינות אירופה. סטרווינסקי התייחס לסרט האנימציה כאל "אי הבנה של הקטע המוסיקלי".

פולחן האביב הינו הסצנה הרביעית של הסרט פנטסיה בו מתוארת התפתחות החיים על פני הארץ - מצורות החיים הפרימיטיביות ועד הדינוזאורים, ולבסוף השמדתם של הדינוזאורים.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• מידע על היצירה