ספריית חב"ד
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ספריית חב"ד (או: ספריית אגודת חסידי חב"ד) היא ספרייה גדולה, הכוללת ספרי יהדות עתיקים ונדירים ביותר. הספרייה נבנתה על ידי אדמור"י חב"ד, והיא שוכנת בשכונת קראון הייטס שבברוקלין, ליד מרכז חב"ד העולמי. הספרייה הייתה שייכת לרבי מלובביץ', רבי מנחם מנדל שניאורסון ולאחר פטירתו נקבע שהיא שייכת לאגודת חסידי חב"ד.
תוכן עניינים |
[עריכה] תולדות הספרייה
אדמור"י חב"ד מאז ומעולם חיבבו ספרים וכתבי יד העוסקים בתורה, תלמוד וחסידות, אך בשל שריפות שהיו פוקדות מזמן לזמן את העיירות הקטנות (בהן שריפות שתועדו בהיסטוריה החב"דית), לא נותר מהם שריד.
האדמו"ר הריי"צ, רבי יוסף יצחק שניאורסון, היה אף הוא מחבב ספרים גדול. לאחר שספרייה קודמת שכללה ספרים של אביו, רבי שלום דובער שניאורסון, ושלו, הוחרמה על ידי הקומוניסטים, הוא החל באיסוף חדש של ספרים, ורכש כמויות גדולות של ספרים בכסף רב.
לאחר יציאתו מברית המועצות, הוא הוציא עמו את ספרייתו, ובפולין אף הרחיב והגדיל אותה. הוא ייסד קרן מיוחדת שמטרתה הייתה להגדיל את "ספריית ליובאוויטש". במכתביו לאספני ספרים, הדגיש כי מטרת הספרייה היא גם עבור חוקרים העוסקים בעבודות מחקר שונות על היהדות. לפיכך, התקבלו בברכה גם ספרים שלא קשורים במישרין ליהדות, ואף ספרי כפירה ומינות. במשך תקופה זו נוהלה הספריה על-ידי הספרן הראשי, חיים ליברמן.
כשנמלט רבי יוסף יצחק מאירופה הבוערת, הצליח לאחר מאמצים רבים של שנה וחצי להביא עמו את הספרייה לארצות הברית, במימון אגודת חסידי חב"ד של ארצות הברית וקנדה.
בשנת תשמ"ה (1985), לקח נכדו של הרבי, בארי גור-ארי, כ-400 ספרים מהספרייה, ומכר אותם בהתאם לשוויים - במחירי עתק. הנכד סירב להחזירם בטענה כי הם שייכים לו, בתור יורש של סבו (הן הרב מנחם מנדל שניאורסון והן הרב שמריהו גור-ארי, אביו של בארי, היו חתניו של הריי"צ). חסידות חב"ד פתחה נגדו במשפט שכונה "משפט הספרים", שבסיומו פסק השופט כי הספרים הם רכוש הקהילה ולא רכוש פרטי, לפיכך היורשים הם אגודת חסידי חב"ד, ולא קרובי המשפחה. בין הטענות המכריעות, הייתה טענתה של הרבנית חיה מושקה שניאורסון בתו של רבי יוסף יצחק ואשתו של הרבי מנחם מנדל שניאורסון, שאמרה בעדותה (במענה על השאלה למי, לדעתה, שייכת הספרייה): "לחסידים, שכן גם אבי היה שייך לחסידים". יום הניצחון במשפט נקרא בפי החסידים "דידן נצח" (מארמית - שלנו ניצח), והם נוהגים לקיים בו פעולות לחיבוב ספרים (כגון מכירות, תיקון או כריכה).
הספרן הראשי כיום ומנהל הספריה הוא הרב שלום בער לוין, בין היתר עורך ספרי האגרות קודש.
[עריכה] תיאור הספרייה
בספרייה יש כ-250 אלף ספרים. רבים מהם עתיקים ונדירים, ששוויים בשוק נאמד בעשרות אלפי דולרים. מתוכם, 200 אלף ספרים ביידיש ובעברית, ו-50 אלף ספרים בשפות אחרות.
קטלוג ממוחשב נמצא באתר האינטרנט של הספרייה, וניתן לדפדף בו לפי שם מחבר, שנת הוצאה לאור או מקום ההוצאה לאור.
בין הספרים הנדירים ביותר, נמצא "סידור הבעל שם טוב" המוחזק במקום שמור, ואין לאיש גישה אליו - לבד מהספרן הראשי.
[עריכה] הספרייה כיום
כיום הספרייה שוכנת בבניין בן שלושה קומות, שתי הקומות הראשונות משמשות לאיחסון הספרים הרבים, הקומה השלישית משמשת כמשרד, חדר קריאה (בו ניתן להזמין ספרים שונים, לערוך צילומים והשוואות, ולעיין בספרים), ואולם תערוכה המציגה פריטים שונים מחייו של הרבי מלובביץ' ואדמו"רים קודמים, ומוצגים הקשורים לפועלו.
יצויין כי ספרים רבים יצאו לאור מכתבי יד שהעותק היחיד שלהם נשמר בספרייה. לעיתים, חשפו חוקרים בספרייה ספרים עליהם כתבו המחברים בכתב יד הערות שונות, וערכו זאת לספר בפני עצמו.
בשנים האחרונות אף נבנה אתר אינטרנט, המעניק גישה לקטלוג בשפות שונות (אנגלית, עברית, צרפתית, גרמנית ורוסית).
[עריכה] אוסף שניאורסון
בנוסף לספרים הקיימים בספרייה קיים אוסף נוסף בשם "אוסף שניאורסון" בספרייה הציבורית במוסקבה. האוסף, שהוחרם על ידי הקומוניסטים, כולל כ-15 אלף ספרים.
מאז שנת תשנ"א (1991), הורה הרבי לחסידיו להתעסק בפדיית הספרים והשבתם לספרייתו. למרות פסקי דין בבתי משפט שונים ברוסיה, מעולם לא הסכימה הספרייה במוסקבה להשיב את הספרים. בשנים האחרונות פועלים חסידי חב"ד דרך הסנאט האמריקאי ובתי משפט בינלאומיים, על מנת לאלץ את רוסיה להשיב את האוסף.
[עריכה] ספרנים:
ספרן ראשי: הרב שלום דובער לוין.
ספרן נוסף: הרב יצחק וילהלם.
