מאיר פעיל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| מאיר פעיל | |
|---|---|
 |
|
| תאריך לידה | 19 ביוני 1926 |
| כנסות | 8, 9 |
| סיעות | מוקד, מחנה של"י |
| תפקידים בולטים |
|
מאיר פעיל (פילבסקי) (נולד ב-19 ביוני 1926), אלוף משנה בצה"ל, היסטוריון צבאי, חבר כנסת ופעיל שמאל ישראלי.
תוכן עניינים |
[עריכה] חייו ופועלו
פעיל נולד בירושלים ולמד בבית-הספר "תחכמוני" בעיר, ב"בית חינוך" בחולון ובגימנסיה "בלפור" בתל אביב. היה חבר בתנועת הנוער העובד.
[עריכה] כלוחם
[עריכה] הפלמ"ח ומלחמת העצמאות
בשנים 1948-1943 שרת פעיל בפלמ"ח. הוא עבר קורסי פיקוד ושימש בין היתר כמפקד מחלקה ומפקד מחלקת סיירים, מדריך ומפקד בקורסי פיקוד של ההגנה והפלמ"ח. הוא השתתף בהברחת עולים מלבנון וסוריה, בהתקפה על משטרת הר כנען, ב"סזון" נגד האצ"ל בירושלים, בליל הגשרים בפיצוץ גשר "בנות יעקב" ועוד. במלחמת העצמאות היה מפקד היחידה המיוחדת בירושלים, ולאחר מכן סגן מפקד גדוד בחטיבת הנגב ולבסוף, קצין אגף המבצעים של החטיבה. לחם בשכונת ממילא בירושלים, בקרב על משטרת עיראק סואידן, בכיבוש באר שבע, במבצע חורב לסילוק המצרים מהנגב, מבצע לוט לפריצת הסגר על סדום מידי ירדן, במבצע עובדה לכיבוש הנגב הדרומי ואילת ועוד.
לטענתו, הקוד הפנימי העמוק ביותר של הפלמ"ח הוא החברות והיחס האישי האחד לשני. עוד טען, כי לוחמי הפלמ"ח היו חדורי אהבת ארץ ישראל יחד עם הכרה בכך שחייבים למצוא דרך חיים משותפת ומכובדת עם הערבים, על פי עקרון השוויוניות והחלוקה [1]. פעיל היה ממייסדי עמותת "דור פלמ"ח" ואגודת "אהלי פלמח" להנצחת הארגון ולוחמיו.
[עריכה] בצה"ל
לאחר מלחמת העצמאות המשיך פעיל לשרת בצה"ל. תחילה הדריך בקורס מפקדים ושימש כקצין באגף המבצעים. במבצע קדש היה מפקד גדוד בגולני ולחם בכיבוש צומת רפיח וצומת ביר לחפן (כהיסטוריון חקר רבות את המבצע). שאר תפקידיו לאחר המבצע: מדריך בבית הספר לפיקוד ומטה, מפקד חטיבה 11, מפקד בית-הספר המרכזי לקצינים, ראש מחלקת תורת הלחימה במטכ"ל ועוזר מפקד אוגדת השריון, ישראל טל, במלחמת ששת הימים. פרש מצה"ל בשנת 1971 בדרגת אלוף משנה. תבע מאנשי הפיקוד גישה אנושית וחברית לפקודיהם.
[עריכה] פעילות פוליטית
בשנת 1973 ייסד פעיל את תנועת "תכלת - אדום", תנועת שמאל שדגלה בנסיגה מוחלטת משטחי יהודה, שומרון ועזה ובהקמת מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל. הוא נמנה עם הראשונים שקראו להקמת מדינה פלסטינית. התנועה התאחדה עם מפלגת מק"י וכוחות שמאל נוספים למפלגת מוקד, שקיבלה בבחירות 1973 רק מנדט אחד. הוא נבחר לכנסת ברוטציה. לאחר פירוק מוקד, ייסד פעיל וחבריה הלא-קומוניסטיים של התנועה את מחנה של"י. המפלגה זכתה לשני מנדטים בבחירות 1977 והוא נבחר לכנסת בשנית. היה חבר בועדת החינוך וועדת הקליטה והיה מהבולטים בחברי הכנסת של השמאל. קרא פעמים רבות למשא ומתן עם הפלסטינים ולמוכנות לנסיגה מהשטחים. היה ממייסדי המועצה הישראלית לשלום ישראלי-פלסטיני.
[עריכה] כהיסטוריון
פעיל למד היסטוריה כללית ולימודי המזרח התיכון באוניברסיטת תל אביב. הוא בעל תואר דוקטור בהיסטוריה צבאית, כללית ומזרח-תיכונית.
פעיל תמך בעיקרון שהאוכלוסייה הערבית נפגעה במלחמת תש"ח. עם זאת טען, כי בעיית הפליטים הפלסטינים לא נבעה רק מכך שצה"ל גירש אותם: חלקם גורשו וחלקם ברחו תוך כדי המלחמה כשהיא נטתה לרעתם, וכי היו גם יהודים שגורשו או פונו [2]. הוא בעל גישה ציונית בחקר ההיסטוריה ואינו נמנה עם "ההיסטוריונים החדשים".
היה מבין הטוענים שהעלון שכתב אבא קובנר על ניצנים, בו הוא מחה על כניעת חברי הקיבוץ, היה הכרחי כדי למנוע בריחת חיילים. טען שהיה בדיר יאסין בעת הטבח שהתבצע שם, ובמשך שנים תבע את הסליחה הנדרשת מאנשי האצ"ל והלח"י שביצעו זאת. אישים מהימין, כמו אורי מילשטיין, טענו נגדו כי הוא אחד מגורמי ההפצה העיקריים של הטבח והיקפו הגדול, שלא התקיים, לדעתם [3].
פעיל הוא איש ה"שמאל הישן" שהצדיק את פעולות צה"ל עד מלחמת ששת הימים, כולל מלחמה זו, וטען לרצון ישראל בשלום, שלא התקיימה בזמנו בצד הפלסטיני. מאז מלחמת ששת הימים, אשר אחת מתוצאותיה היו השינוי הדמוגראפי עם קבלת מעל מיליון תושבים פלסטינים לתוך גבולות המדינה, לא קיבל את "הסיפוח האיטי דה-פקטו" של השטחים המוחזקים ובניית מאחזים דוגמת כפר עציון.
פעיל משמש כרכז אקדמי בעמותה לחקר כוח המגן (ההגנה) ע"ש ישראל גלילי.
[עריכה] מספריו
- מן ההגנה לצבא הגנה (1979)
- מעבדות שחורה לחירות טראגית (1981)
- התפתחות כוח המגן העברי 1948-1907 (1987)
- עצמאות תש"ח-תש"ט (1990)
- קרע בתש”ח (1990)
- פלמ”ח (1995)
- קללת הפרישה (2003)
- המפקד (2003)
[עריכה] קישורים חיצוניים
- מאיר פעיל באתר הכנסת
- מלחמות ישראל ערכים על מלחמות ישראל מאת מאיר פעיל - באתר מט"ח
- אני בעד! ראיון עם מאיר פעיל מכתב-העת "סביבות" מ-1993 - באתר "סנונית"
- עגל הדינמיט מאמר של פעיל הקורא לוותר מרצון על השטחים
