לודוויג אוגוסט פרנקל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לודוויג אוגוסט פרנקל (Ludwig August Ritter von Frankl-Hochwart, שמו העברי: אברהם אלעזר; 3 בפברואר 1810 - 12 במרץ 1894), מורה, עיתונאי, סופר ומשורר יהודי-אוסטרי. ייסד את בית הספר למל בירושלים.
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
נולד בעיר חראסט בבוהמיה. את השכלתו היהודית רכש אצל דודו זכריה פרנקל. למד רפואה בוינה ובפאדובה. למרות הכשרתו כרופא, התעסק בעיקר בשירה ובכתיבה.
קובץ שיריו הראשון, "שיר בית הבסבורג", פורסם בשנת 1832 והתאפיין בפטריוטיות, שבזכותה זכה בפרס מהקיסר האוסטרי פרנץ יוזף. קובץ שיריו השני, "אגדות מארץ קדם", התפרסם בשנת 1834 והוקדש לעיסוק בנושאים יהודיים. שירו "Chistoforo Colombo" שנכתב בשנת 1836 ועסק בכריסטופר קולומבוס, זיכה אותו באותה השנה באזרחות כבוד מאת עירו של קולומבוס, גנואה.
בשנת 1838 התמנה פרנקל למזכיר הקהילה היהודית בווינה. כמזכיר הקהילה יצא נגד השימוש בעוגב בבתי הכנסת, משום שראה בכך חיקוי של הנצרות. בתוקף תפקידו כמזכיר הקהילה היהודית היה אחראי גם על הארכיון ההיסטורי של יהדות וינה ופרסם מחקרים על תולדות יהדות וינה. למן 1842 ערך פרנקל את השבועון הספרותי "דפי יום ראשון" עד להחרמתו בידי הממשלה בשל התמיכה במהפכת אביב העמים.
בשנת 1848 השתתף פרנקל במהפכת אביב העמים כקצין בלגיון הסטודנטים. בזמן המהפכה חיבר פרנקל את שיר המהפכה "Die Universitat". שיר זה היה החיבור הראשון שנדפס באוסטריה ללא פיקוח של הצנזורה. הוא פורסם בחצי מיליון עותקים וחוברו לו כשלושים לחנים. כמו כן ערך פרנקל את חיבורי הסופר המהפכן אנסטזיוס גרין ופרסם מספר ספרים בעצמו.
בשנת 1856 נסע פרנקל לארץ ישראל בשליחותה של אליזה הרץ מווינה, בתו של האציל היהודי-אוסטרי שמעון אדלר למל. מטרת השליחות הייתה הקמת בית ספר יהודי מודרני ראשון בירושלים, שבו ילמדו הנערים מקצועות כלליים נוסף על לימודי הקודש. דבר זה היה חידוש גדול בחיי יהודי ירושלים באותה העת.
פרנקל עלה לירושלים ושכר דירה ברובע היהודי. הרבנים האשכנזים התנגדו נחרצות להקמת המוסד החדש, ועשו ככל שעלה בידם על מנת למונעו מכך, כפי שעשו למונטיפיורי ורוטשילד בשנות הארבעים של המאה ה-19. אולם פרנקל קיבל תמיכה מסוימת מרבני העדה הספרדית בירושלים ובראשם הראשון לציון, הרב חיים ניסים אבולעפיה, וכן על ידי הקונסול האוסטרי בירושלים הגראף פיצמאנו. בית הספר נחנך בט"ז בתמוז בשנת 1856, חרף ההחרמות וכתבי הפלסתר שהוצאו נגד פרנקל באותה שנה. פרשיה זו הסעירה את העולם היהודי בארץ ובאירופה והכניסה את פרנקל אל תוך תוכה של החברה בירושלים, דבר שסייע לו לתאר בהרחבה את חייה של קהילה זו ואת חייהן של הקהילות הסמוכות לה בספרו "ירושלימה!".
[עריכה] "ירושלימה!"
פרנקל פרסם את רשמיו משליחותו בארץ ישראל ומביקוריו בארצות השכנות ואת חוויותיו בייסוד בית הספר בספרו "ירושלימה!". בספר המסעות שנכתב במקור בגרמנית יש שני חלקים: החלק הראשון Nach Jerusalem ("ירושלימה!") נדפס בווינה (1860-1858), והחלק השני Nach Aegyptan ("מצרימה") נדפס בווינה ב-1860. באותה שנה פורסם תרגומו העברי של החלק הראשון של הספר על ידי מנדל בר"י שטרן בשם "ירושלימה", ובשנת 1862 פורסם תרגום חלקו השני "ממצרים" על ידי א"ב גוטלובר. הספר תורגם למספר שפות נוספות (אנגלית , 1859; הולנדית) והוא מהווה מקור היסטורי חשוב.
פרנקל הביא עמו סלע מהר ציון על מנת שזה ישמש כאבן הראשה לבית הכנסת הרפורמי החדש בווינה. הוא לא היה ציוני במובן המקובל של המילה, ובספרו "ירושלימה!" הוא כותב שארץ ישראל סיימה את תפקידה הפעיל בהיסטוריה היהודית:
| מלאכתו של עם ישראל על אדמה זאת נשלמה, ומה שנקרא קללה הוא בעצם ברכה, להיות מפוזרים על פני האדמה, עם שלם של שליחים. | ||
| -- "ירושלימה!" מאת לודוויג פרנקל | ||
בשנות ה-60 של המאה ה-19 העלה פרנקל את הרעיון להשתמש בצבעים כחול ולבן בדגל של עם ישראל משום שאלו הצבעים בטלית אשר בה מתעטף היהודי בתפילה.
בשנת 1876 ייסד פרנקל בווינה בית ספר לילדים יהודיים עיוורים. באותה שנה הוענק לו תואר אצולה על פעילותו החברתית.
שיריו של פרנקל שכתב בשפה הגרמנית העוסקים במקרא ובאגדה תורגמו על ידי שמעון בכרך לעברית בבודפסט בשנת 1881. שם קובץ השירים הוא 'מלך אביון'. בשנת 1880 יצאו לאור כל שיריו בשלושה כרכים.
[עריכה] לקריאה נוספת
- לודויג אוגוסט פרנקל, ירושלימה!, ירושלים, יד יצחק בן צבי, תשל"ג
- תיאור מסעו של לודויג אוגוסט פרנקל בארץ ישראל אצל זאב וילנאי, אריאל - אנציקלופדיה לידיעת הארץ, חוקרים-תיירים בארץ ישראל, עמ' 642-646
- אנציקלופדיה יודאיקה, הוצאת כתר, 1972, בערך Frankl, Ludwig August
- ברנהרד נוימן, עיר הקודש ויושבי בה, תירגם והוסיף מבוא והערות: בן ציון גת, הוצאת מוסד הרב קוק בהשתתפות המחלקה לענייני הנוער – המדור הדתי של ההסתדרות הציונית, ירושלים תש"ט (1949)
- גראבער, ש.א, אוצר הספרות, ה, תרנ"ו, יאראסלוי, תרמ"ז – תרס"ב, עמ' 142-124
- יהושע קניאל, "מבעיות החינוך בירושלים במאה התשע עשרה", בתוך: ירושלים – רבעון לחקר ירושלים ותולדותיה, בעריכת י.פרס, מ. איש שלום, ע. שוחט, הוצאת מוסד הרב קוק והאגודה העברית למען ירושלים, ירושלים תש"ח, עמ' 168-140
- יוסף ריבלין, "בית הספר הראשון בירושלים (לתולדות יסוד ביה"ס למל בשנת תרט"ו)", בתוך: ספר היובל של הסתדרות המורים: תרס"ג – תרפ"ח, בהוצאת מרכז הסתדרות המורים בירושלים, נערך על ידי ד. קימחי, ירושלים תרפ"ט, עמ' 211-197
[עריכה] קישורים חיצוניים
- לודוויג אוגוסט פרנקל במהדורת 1901 - 1906 של Jewish Encyclopedia (אנגלית)
