טלית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

טלית הינה תשמיש קדושה יהודי העשוי ממשי, צמר (שטלית העשויה מצמר, היא המהודרת יותר) או פשתן, ששזורות בקצותיו ציציות. מתעטפים בו בעיקר בעת תפילת שחרית. הטלית קרויה גם ארבע כנפות.

את הטלית לובשים הגברים בזמן התפילה בבית הכנסת בעיקר בזמן תפילת שחרית. הטלית מבודדת את המתפלל מסביבתו ומקלה עליו את הריכוז בתפילה. על הטלית נדרש שאחת ממטרותיה היא ליצור שוויון בין כל המתפללים בבית הכנסת, שכן מדובר במעטה אחיד שמכסה על הבגדים שלובש האדם - שאיכותם ומצבם מעידים על מצבו הכלכלי.

ביהדות האורתודוקסית יש מהאשכנזים הנוהגים להתעטף בטלית רק אחרי החתונה. לפי מנהג זה, לפני החתונה מתעטפים בטלית רק במקרים מיוחדים, כגון שליח ציבור, בעלייה לתורה, או ברכת כהנים. מקורו של המנהג, הוא לימוד מן סמיכות הפרשיות של "גדילים תעשה לך" ו"כי יקח איש אשה".

מנהג בני עדות המזרח הוא להתעטף מגיל בר מצווה ואפילו קודם לכן. ביהדות תימן נוהגים להתעטף בטלית מגיל חינוך, בתימן עטו טלית כל היום ללא יוצא מן הכלל, כיום השתנה המנהג וכמעט ונשכח.

אצל חסידים ומקובלים נהוג להתעטף בטלית גם בזמן תפילת ערבית בשבת. תלמידי חכמים רבים לומדים יום שלם כשהם עטופים בטלית. אבי הבן בזמן המילה מתעטף בטלית, אצל הספרדים חתן ביום חופתו, וכן נהוג לקבור בטלית ללא ציציות.

ביהדות הקונסרבטיבית והרפורמית גם נשים מתעטפות בטלית.

ישנה טלית נוספת הקרויה "טלית קטן" (ובשפה היומיומית 'ציצית') שאותה נוהגים ללבוש כל היום מתחת לבגדים, בכדי לקיים את המצווה כל היום.

הביטוי טלית שכולה תכלת בא לציין כביכול טוהר מוחלט, שלא רק פתיל אחד צבוע אלא כל הטלית כולה. מקורו בשאלה הקנטרנית המיוחסת לקורח, "האם טלית שכולה תכלת זקוקה לציצית?", המסמלת את גאוותו. טלית זו פסולה ללא חוטי הציצית בכנפות והמשמעות של הביטוי היא בהפוך על הפוך.

מקור המצווה ומטרתה:

	"....וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל-כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם, לְדֹרֹתָם; וְנָתְנוּ עַל-צִיצִת הַכָּנָף, פְּתִיל תְּכֵלֶת. וְהָיָה לָכֶם, לְצִיצִת, וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת-כָּל-מִצְו‍ֹת יְהוָה, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם....."
-- במדבר, שלח , פרק ט"ו פסוקים ל"ח – מ"א