יפנית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| יפנית (日本語) | |
|---|---|
| מדינות שבהן השפה מדוברת: | יפן, גואם, הוואי, איי מרשל, פלאו וטייואן |
| אזורים שבהם השפה מדוברת: | מזרח אסיה ואוקיאניה |
| סך כל הדוברים: | 127,000,000 |
| מספר הדוברים שזו שפת אמם: | 125,000,000 |
| דירוג: | התשיעית המדוברת ביותר |
| סיווג משפחתי: | שפות לא מסווגות שפות יפאניות |
| חומר נוסף: | ספר לימוד |
| מעמד רשמי | |
| השפה הרשמית במדינות: | יפן (דה פאקטו), פלאו |
| גוף מפקח: | הממשל היפני |
| ראו גם: שפה - רשימת שפות | |
יפנית היא השפה המדוברת ביפן. ביפנית קרויה השפה ניהונגו (日本語).
תוכן עניינים |
[עריכה] דקדוק
- ערך מורחב – דקדוק יפני
יפנית היא שפה מוטה. סדר המשפט ביפנית הוא SOV (נושא-מושא-נשוא), כאשר הנשוא חייב לבוא בסוף המשפט. לשם השוואה, עברית היא שפת SVO (נושא-נשוא-מושא) במקרה הכללי, כאשר הסדר גמיש למדי וניתן לשינוי. סדר הלוואים בשפה היפנית הוא מן הטפל-לעיקר (לוואי קודם למילה אותה הוא מתאר).
[עריכה] הטיה
פעלים ותארים מוטים לפי זמן ולפי מודוס. אין ביפנית הטיות לפי מין, גוף או מספר. כמו כן, אין ביפנית הטיה של שמות עצם לפי יחסה, מין ומספר.
[עריכה] מיליות
למיליות תפקיד חשוב בתחביר היפני: בהיעדר הטיה של שמות עצם, המיליות הן הקובעות את מקומה של מילה במשפט, והן לא מוגבלות לתפקיד של מילת-יחס בלבד. חשוב לציין שהמיליות היפניות באות תמיד לאחר חלק-המשפט אליו הן מתייחסות. לדוגמה:
| レストランでラーメンを食べた | ||||
| tabeta | wo | ramen | de | resutoran |
| אכלתי | את | ראמן | ב | מסעדה |
| אכלתי ראמן במסעדה. | ||||
[עריכה] המילית ha
המילית ha נכתבת בהירגאנה は (בתעתיק ha) אבל היא נהגת כמו わ (בתעתיק wa). אי לכך, היא מופיעה לפעמים גם בתור wa בתעתיק.
[עריכה] ציון מוקד המשפט
השימוש הנפוץ ביותר של ha הוא לשם סימון מוקד המשפט. המוקד הוא החלק במשפט המהווה את הנושא הרעיוני (שאינו בהכרח הנושא התחבירי) של המשפט, וביפנית הוא תמיד יבוא בתחילת המשפט. התרגום המילולי הקרוב ביותר ל-ha בעברית הוא "באשר ל" או "בנוגע ל". לדוגמה:
- ジョンは大学生です
- jon ha daigakusei desu
- באשר לג'ון, הוא סטונדט
בדרך-כלל נוהגים להשמיט את הביטוי המסורבל "באשר ל" מהתרגום ופשוט לתרגם את המשפט כג'ון הוא סטודנט, אבל המילית ha עדיין מתבטאת פעמים רבות בתרגום בהשפעה על סדר המילים או בהפסקה קצרה בדיבור (או פסיק, בשפה כתובה). מוקד המשפט ביפנית יכול להיות כמעט כל חלק מן המשפט, למעט הנשוא. למשל:
| 8時にはまだ眠っています | ||||
| nemutte imasu | mada | ha | ni | hachiji |
| ישן | עדיין | [מוקד] | ב | שעה שמונה |
| בשעה שמונה, אני עדיין ישן. | ||||
במשפט זה, המוקד הוא 8時に (בשעה שמונה), והפסיק שמופיע בתרגום לעברית הוא ראייה לכך.
המילית ha תמיד באה אחרי המילית שמתייחסת לחלק המשפט אותו היא מציינת, או מיד אחרי חלק המשפט עצמו, אם אין מילית כזאת. יוצאות הדופן הן המיליות ga (במקרה של נושא) ו-wo (במקרה של מושא ישיר) שמושמטות ומוחלפות במילית ha.
[עריכה] ציון ניגוד
ניתן להשתמש במילית ha לציון ניגוד. לדוגמה:
- 英語はできるが、フランス語はちょっと
- eigo ha dekiru ga, furansugo ha chotto
- אני יודע אנגלית, אבל צרפתית...
במשפט הזה ha מציבה את האנגלית בניגוד לצרפתית. לעיתים רבות משמיטים את הדבר המנוגד. למשל:
- みちこはこなかった
- michiko ha konakatta
- מיצ'יקו לא באה (אבל אנשים אחרים באו).
בסופו של דבר, האופי הניגודי של ha קשור מאוד לתפקידה כמציינת המוקד במשפט, ובשתי הדוגמאות שניתנו כאן אפשר להתייחס ל-ha בתור ha מוקדית או ha ניגודית וההבדל במשמעות יהיה זניח למדי. למרות זאת, יש עדיין מספר מקרים שהמשמעות הניגודית של ha מאוד בולטת, והדוגמה הנפוצה ביותר היא צורת השלילה של האוגדdeha arimasen - desu, שמקוצרת לעיתים רבות ל-ja arimasen, או צורת השלילה של האוגד deha nai - da, שמקוצרת כמעט תמיד ל-ja nai. ניתן לעיתים נדירות למצוא ha ניגודית גם בשלילה של תארים, למשל:
- あの本は面白くはない
- ano hon ha omoshiroku ha nai
- בקשר לספר הזה, מעניין הוא לא. (אפשר לומר עליו דברים אחרים, אבל לא שהוא מעניין).
[עריכה] המילית ga
המילית ga מציינת את נושא המשפט, כאשר הוא אינו מוקד או בתוך פסוקית (שם אי אפשר להשתמש ב-ha). ניתן גם להחליף את המילית ga במילית no, כאשר היא מופיעה בתוך פסוקית.
[עריכה] ההבדל בין ga ל-ha
ההבדל בין המיליות ga ו-ha אינו ברור מאליו למי שאינו דובר יפנית, אבל אפשר לתמצת אותו בקלות: המילית ha מציגה את המוקד של המשפט ומרחיבה לגביו, כאשר הדגש הוא שאר המשפט. לא מדובר בנושא מבחינה דקדוקית. לצורך השוואה, ניתן לקחת שני משפטים בעברית: "יוסי - (הוא) כתב לי מכתב", ו"יוסי - ראיתי (אותו) אתמול". לו משפטים אלו היו ביפנית, השם "יוסי" היה מסומן במילית ha בשניהם.
המילית ga, לעומת זאת, מסמנת את הנושא הדקדוקי של המשפט. כאן נוצר לעיתים בלבול אצל דוברים שאינם ילידיים: כיצד יש לנסח משפטים כגון המשפט הראשון שמופיע לעיל? האם יש לסמן את הנושא ב-ga, או שמא יש לבצע "מיקוד" באמצעות ha? התשובה היא שברוב המקרים, דוברי יפנית משתמשים במילית ha לציון מיקוד. אפשר לנסח רשימה של מקרים בהם משתמשים ב-ga לציון הנושא, במקום מיקוד:
1. כאשר הנושא הוא מילת שאלה (כמו מה או מי), וזאת משום שהדגש במשפט שאלה הוא על מילת השאלה עצמה. לדוגמה:
| 誰がきましたか | |||
| ka | kimashita | ga | dare |
| ? | בא | [נש] | מי |
| מי בא? | |||
2. כאשר עונים לשאלה מהסוג המוזכר בסעיף הקודם, וזאת משום שהמידע החדש (והמודגש) הוא התשובה למילת השאלה מהמשפט הקודם - הנושא. לדוגמה:
| お父さんがきました | ||
| kimashita | ga | otôsan |
| בא | [נש] | אבא |
| אבא בא. | ||
3. כאשר הנושא חשוב יותר מן הנשוא. לדוגמה:
| 雨が降る | ||
| furu | ga | ame |
| יורד | [נש] | גשם |
| יורד גשם. | ||
| 手紙がきました | ||
| kimashita | ga | tegami |
| הגיע | [נש] | מכתב |
| הגיע מכתב. | ||
בשתי הדוגמאות הנ"ל סידור המילים המקובל בעברית (נושא-נשוא) מתהפך לנשוא-נושא, כדי להדגיש את הנושא (יורד גשם). ביפנית, לעומת זאת, סדר המילים נשאר על כנו, ובמקום זאת משתמשים במילית ga כדי להדגיש את הנושא.
[עריכה] שיטת כתב
בכתב היפני המודרני נמצאים בשימוש ארבעה מערכי אותיות: קנג'י, היראגאנה, קאטאקאנה ורומאג'י.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | |
|---|---|
 ויקיפדיה בשפה זו: יפנית |
|
 ערך מילוני בוויקימילון: יפנית |
|
 ספר לימוד בוויקיספר: יפנית |
- autodidact - אתר שמרכז אתרים ללימוד יפנית
- אתר הקורס ביפנית באוניברסיטת תל אביב
