קולות (מוזיקה)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
![]() |
יש לשכתב ערך זה ייתכנו לכך מספר סיבות: ייתכן שהמידע המצוי בדף זה מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים לוויקיפדיה. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. |
במוזיקה, קולות הם הדרך לסדר את הצלילים לפי גובהם. במושג "קול" משתמשים בעיקר במקהלה, אך אפשר להשתמש בו גם לדברים אחרים. במוזיקה קיימים ארבעה קולות מרכזיים (מסודרים מן הגבוה לנמוך): סופרן, אלט, טנור ובס. בנוסף לקולות אלו, ישנם עוד שני קולות משניים: קול המצו סופרן, שנמצא בין הסופרן לאלט, וקול הבריטון שנמצא בין קול הטנור לבס.
את הקולות מייצגים בעזרת תווים. הסופרן נכתב במפתח סול עם "מקל" למעלה, האלט נכתב במפתח סול כאשר ה"מקל" למטה, הטנור נכתב במפתח פה כאשר ה"מקל" למעלה והבס במפתח פה כאשר ה"מקל" שלו למטה. זוהי הצורה המסורתית, המקובלת גם כיום להצגת הקולות במוזיקה.
צורה זו מקובלת בכתיבה למקהלה, אך כשרוצים לכתוב לכל קול בנפרד, הסופרן כתוב במפתח סול, האלט כתוב במפתח דו אלט (כשדו נמצא על השורה השלישית על גבי החמשה), הטנור כתוב במפתח דו טנור (כשדו נמצא על השורה השנייה מלמעלה על גבי החמשה), והבס כתוב במפתח פה.
תוכן עניינים |
[עריכה] סופרן
סופרן או "סופרנו" הוא הקול הגבוה ביותר שקיים במוזיקה. קול זה בולט ביותר, משום שהאוזן האנושית שומעת את הצלילים הגבוהים. כדי לשיר סופרן במקהלה, צריך להגיע לצלילים גבוהים, ומשום כך, בדרך כלל נשים שרות את קול זה. קול הסופרן, נחשב לקול "חיצוני" בשל היותו גבוהו ולכן הוא הקול הבולט ביותר. בכל שיר או יצירה, אפשר למצוא את קול זה, והוא הקול העיקרי.
- כלי הסופרן העיקריים הם: כינור, חליל צד, קלרנית, סקסופון סופראן, חצוצרה ועוד.
- זמרות סופרן בולטות:
- רפרטואר קלאסי: מריה קאלאס, מונסראט קאבאייה, ויקטוריה דה לוס אנחלס, קירי טה קנאווה.
- רפרטואר פופולרי או מעורב: ביורק, שרה ברייטמן, ביונסה נולס.
- בזמר העברי: אופירה גלוסקא, רחל אטאס.
- ברפרטואר הקלאסי מתחלקת קטגוריה זו (כשמדובר בקול האנושי) לתת-קטגוריות על פי סוג קול/תפקיד:
- סופראן דרמטי (למשל תפקיד טוסקה באופרה נושאת שם זה מאת פוצ'יני)
- סופראן לירי מלא (למשל תפקיד "מימי" באופרה "לה בוהם" מאת פוצ'יני)
- סופראן לירי לג'רו (למשל תפקיד "נורינה" באופרה "דון פסקואלה" מאת דוניצטי)
- סופראן קולורטורה (למשל תפקיד "מלכת הלילה" באופרה "חליל הקסם" מאת מוצרט)
- סופראן ספינטו
- סופראן סוברט
[עריכה] מֶצו סופרן
במֶצו סופרן שרים בדרך כלל במקביל לקול הסופרן במרווחים של טרצות. תפקידו של המצו סופרן הוא לעטר את המנגינה. בגלל גובה הצליל, את תפקידי המצו סופרן, בדומה לסופרן, מקבלות הנשים. המצו סופרן נחשב לקול "פנימי", ומשום כך הוא גם פחות בולט מן הסופרן. ניתן להשוות את קול המצו סופרן לכינור שני בחמישיית מיתרים.
[עריכה] סופרניסט
סופרניסט הינו המקבילה הגברית הסופרן מבחינת מנעד, "מעברים" וטכניקה. זהו קול נדיר ביותר, אף יותר מקונטרה-טנורים אחרים.
[עריכה] אלט
אלט או אלטו הוא קול נמוך במעט מהסופרן. האלט הוא נחשב לקול "פנימי", והוא בעצם המילוי ההרמוני של היצירה. קולות האלט (וגם הטנור) חשובים מאוד במקהלה ובהרכבים, מפני שהם דואגים להרמוניה ונותנים את המרקם של היצירה. את האלט משווים בדרך כלל לכינור שני ברביעיית מיתרים. לעיתים קרובות נותן האלט את הקצב, ולכן ביצירות מסוימות קול זה הוא הקול ש"דוחף" את התזמורת קדימה, גורם לה לשמור על הקצב, ולכן קול זה נחשב לחשוב.
- כלי האלט העיקריים: אבוב, סקסופון אלט, חלילית אלט קרן יער ועוד.
- זמרות אלט בולטות:
- רפרטואר קלאסי: מריאן אנדרסון, קתלין פרייה, מרילין הורן
- רפרטואר פופולרי או מעורב: שר, אניה, קארן קרפנטר
- בזמר העברי: שושנה דמארי, ריקה זראי.
[עריכה] טנור
טנור הוא קול גבוה מן הבס ונמוך מן האלט. הטנור נחשב לקול "פנימי", והוא משמש בדרך כלל למילוי ההרמוני של היצירה. בתזמורת, משווים בדרך כלל את הטנור לויולה. במקרים רבים נותנת הוויולה את הקצב ועוזרת לתזמורת לשמור עליו. לעיתים, הטנור לא נותן את הקצב, אלא דואג למילוי ההרמוני בעזרת צלילים ארוכים. קול הטנור הינו נמוך יחסית, ובדרך כלל גברים שרים קול זה.
- כלי הטנור העיקריים: ויולה, סקסופון טנור ועוד.
- זמרי טנור בולטים:
- רפרטואר קלאסי: חוסה קאררס, לוצ'אנו פבארוטי, פלאסידו דומינגו (שלושת אלה ביצעו הופעות משותפת תחת השם "שלושת הטנורים"), אנדראה בוצ'לי, אנריקו קארוזו
- רפרטואר פופולרי או מעורב: פרדי מרקורי, פיל קולינס, ג'ון לנון, פול מקרטני, מריו לנצה.
- בזמר העברי: לוליק, יורם גאון.
- ברפרטואר הקלאסי מתחלקת קטגוריה זו (כשמדובר בקול האנושי) לתת-קטגוריות על פי סוג קול/תפקיד:
- טנור לירי (למשל תפקיד רודולפו באופרה "לה בוהם" מאת פוצ'יני)
- טנור לג'רו (למשל תפקיד הנסיך רמירו באופרה "לכלוכית" ("צ'נרנטולה") מאת רוסיני)
- טנור דרמטי (למשל תפקיד אותלו באופרה הנושאת שם זה מאת ורדי)
- טנור הרואי, "הֶלְדֶנטנור" (למשל תפקיד לוהנגרין באופרה הנושאת שם זה מאת ואגנר)
- טנור ספינטו
[עריכה] בריטון
בריטון נמצא בין הבס לטנור. משום שהבריטון הוא קול נמוך יחסית, הגברים שרים אותו. הבריטון נחשב לקול "פנימי", ומשום כך הוא גם פחות בולט. קול הבריטון דואג בדרך כלל למילוי ההרמוני של היצירה, והוא קיים בעיקר במקהלה בעלת שישה קולות.
כלי הבריטון העיקריים: סקסופון בריטון, בריטון ועוד. זמרי בריטון פופולרים: אריק איינשטיין, ג'ים מוריסון.
- ברפרטואר הקלאסי מתחלקת קטגוריה זו (כשמדובר בקול האנושי) לתת-קטגוריות על פי סוג קול/תפקיד:
- בריטון דרמטי (למשל: תפקיד "יאגו" באופרה "אותלו" מאת ורדי)
- בריטון לירי (למשל: תפקיד האב ז'רמון באופרה "לה טראוויאטה" מאת ורדי)
- בריטון קומי (למשל: תפקיד "פיגארו" באופרה "הספר מסביליה" מאת רוסיני)
[עריכה] בס
בס הוא הקול הנמוך ביותר במוזיקה, והוא מהווה בסיס לכל אקורד. הבס, בדומה לסופרן, הוא קול חיצוני, ולכן הוא נשמע טוב יותר יחסית לאלט והטנור. לבס תפקיד הרמוני ולכן צליליו ארוכים בדרך-כלל. גם בתזמורת, הבס מהווה בסיס הרמוני, ומנגן צלילים ארוכים. בתזמורת קול הבס נמצא אצל הקונטרבס, ובהרכבים קאמריים אצל הצ'לו. בגלל הטון הנמוך שלו, את הקול הזה שרים בדרך הכלל הגברים, ומשום שקולם של הגברים עבה ביותר, זה מה שתורם לבס להישמע עוד יותר.
- כלי הבס העיקריים: קונטרה בס, טובה, בסון ועוד.
- זמרי בס בולטים:
- רפרטואר קלאסי: פיודור שליאפין, סר ג'ון טומלינסון
- רפרטואר פופולרי או מעורב: בארי ווייט, ולדימיר ויסוצקי
- בזמר העברי: שמעון ישראלי, בני אמדורסקי
- ברפרטואר הקלאסי מתחלקת קטגוריה זו (כשמדובר בקול האנושי) לתת-קטגוריות על פי סוג קול/תפקיד:
- באסו פרופונדו (למשל תפקיד זראסטרו באופרה "חליל הקסם" מאת מוצרט)
- באסו בּוּפוֹ/באס קומי (למשל תפקיד Don Magnifico באופרה "לכלוכית" מאת רוסיני)
- באס לירי/basso cantate/basse noble (למשל תפקיד המלך פיליפ השני באופרה "דון קארלו" מאת ורדי)