סרעפת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הסרעפת היא שריר רחב המפריד בין בית החזה לחלל הבטן.

הסרעפת קיימת אצל כל היונקים וגם אצל כמה מיני עופות. אצל בני האדם הסרעפת צמודה לחוליות המותניים, הצלעות התחתונות, ולעצם החזה. שלושה פתחים עיקריים בסרעפת מאפשרים את מעבר הושט, אבי העורקים, הורידים, העצבים, הכבד ותעלות בית החזה.

אצל בני האדם הסרעפת היא אליפטית, משופעת למעלה, גבוהה יותר בחזית הגוף מאשר בגב, ובעלת קימור בזמן שהיא "נחה".

כיווץ והתרפות הסרעפת הם חלק חשוב בתהליך הנשימה. במהלך שאיפה הסרעפת מתכווצת, נעשית שטוחה ומרחיבה את שטח בית החזה והאוויר זורם ממנה אל הריאות על מנת למלא את הואקום שנוצר בהם. במהלך הנשיפה, כאשר האוויר יוצא מהגוף, הסרעפת נרפת.

כיווץ הסרעפת מפעיל לחץ על הבטן, לחץ זה ממריץ את הקיבה וכך הסרעפת מסייעת לתהליך עיכול. לסרעפת חלק גם בתהליכי ההקאה, מתן השתן והצואה.

הסרעפת מעוצבבת בעיקר על ידי העצב הפרני (Phrenic) שיוצא בעיקר מעל החוליה הצווארית הרביעית (C4)

התכווצויות לא רצוניות ולא סדירות של הסרעפת גורמות לשיהוקים.

[עריכה] ראו גם

• בקע סרעפתי

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סרעפת