היקום במיתולוגיה הנורדית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

היקום במיתולוגיה הנורדית מורכב מתשעה עולמות, כאשר שמונה נמצאים סביב העולם המרכזי - מידגארד - עולמנו. המקורות לא מספקים תמונה אחת ברורה של היקום ולא ברור אם הייתה כזאת אי פעם. מצירוף תיאורים של כמה מקורות ניתן לתאר את העולם הנורדי כדומה לסכמה הנתונה.

תוכן עניינים 1 בריאת היקום 1.1 המקורות לסיפור הבריאה 2 יגדראסיל - העץ המחזיק את היקום 3 העולמות 4 קישורים חיצוניים 5 הערות שוליים

[עריכה] בריאת היקום

זמן רב לפני שנוצרו הארץ והשמים היו קיימים נילפהיים (Nilfheim) בצפון, מוספלהיים (Muspelheim) בדרום ותהום עצומה ביניהם, חלל כה עצום שלא ניתן לתארו במילים, שהמוח האנושי לא מסוגל לדמיין. מנילפהיים (ארץ הערפל) זרמו דרומה 12 נחלים רעילים אשר נקראו אליבגר (Elivagar) - גלים של קרח. לאט לאט, מילאו הנחלים את החלל בקרח בראשיתי. ממוספלהיים (ארץ הלהבה) התפשט הלהט צפונה, מוזן מחרב הלהבה של סורט (Surt), ענק האש השולט והמגן על האזור. הרוח הלוהטת אשר נשבה ממוספלהיים פגשה את שכבות הקרח שבאו מנילפהיים והחלה להמיס אותם. בטיפות המומסות, נקודת הפגישה של החום והקור, נוצרו החיים הראשונים - הענק יימיר (Ymir).

Ór Élivágum stukku eitrdropar	מטה מן האליבגר טיפטף הארס
svá óx, unz varð jötunn	התאסף וגדל עד אשר לענק נהיה
þar eru órar ættir komnar allar saman	וכך קם גזע הענקים
האדה הפואטית, חלק שלישי - הבלדה של וואתרוטניר, בית 31 [1]

אחרי יימיר, נוצרה מן הטיפות אודהומבלה (Audhumbla) הפרה אשר האכילה את יימיר. בשנתו הזיע יימיר ומן הזעה מידו השמאלית נוצרו זכר ונקבה מגזעו - ענקי הכפור - אשר החלו להתרבות. כדי להזין את עצמה, ליקקה הפרה את הקרח. בערב היום הראשון בו היא ליקקה את הקרח התגלה שערו של אדם, ביום השני התגלה ראשו וביום השלישי יצא האדם מן הקרח - שמו היה בורי (Bori). צאצאו של בורי היא בור (Bor) ולו נולדו שלושה בנים: אודין (Odin), ויל (Vile) ווה (Ve) - האלים הראשונים.

במשך תקופה מסוימת, חיו האלים והענקים ביחד, הזמן לא היה קיים ולא הייתה כל התפתחות - עד אשר הרגישו האלים צורך לכבוש את הכאוס ולהכניס בו סדר; לחילופין, טוענים כי השנאה בין הענקים לבין האלים הייתה מושרשת וכי התפתח ביניהם עימות. האלים הרגו את יימיר ומתוכו זרם דם כה רב עד שהטביע את כל גזע ענקי הכפור, פרט לברגלמה (Bergelmer) ואשתו שהצליחו לברוח. אז לקחו האלים את גופתו של יימיר והטילו אותה למעמקי התהום ויצרו ממנה את כל היקום.

Ór Ymis holdi var jörð of sköpuð	מבשרו של יימיר עוצבה האדמה
en ór sveita sær	והאוקיינוס מדמו
björg ór beinum, baðmr ór hári	הגבעות מעצמותיו, העצים משערו
en ór hausi himinn	והשמים מגולגלתו
En ór hans brám gerðu blíð regin	ומגבותיו עשו האלים
Miðgarð manna sonum	את מידגארד עבור בני האדם
האדה הפואטית, חלק רביעי - הבלדה של גרימניר, בתים 40,41[2]

בכל פינה מתחת השמים הוצב גמד, אוסטרה (Austre) במזרח, וסטרה (Vestre) במערב, נורדרה (Nordre) בדרום וסודרה (Sudre) בצפון. אז תפסו האלים ניצוצות לוהטים שעפו ממוספלהיים. לשניים ניתנו מרכבות והם הפכו לשמש ולירח וחלקם קובעו בשמים והפכו לכוכבים. שני זאבים, סקול (Skol) והאתי (Hati) רודפים אחרי השמש והירח וגורמים להם לנוע על פני הרקיע.

פעם, בזמן טיול על שפת הים, ראו שלושת האלים שני עצים יפים. האל הראשון החדיר בהם רוח וחיים, השני העניק להם הגיון ורגשות. השלישי נתן להם צורה, את יכולת הדיבור, השמיעה והראייה. האלים קראו לגבר אסק (Ask) ולאישה אמבלה (Embla), צאציהם יועדו לאכלס את מידגארד.

האלים יצרו לעצמם את אסגארד וקבעו בו את מקום מושבם. בין מידגארד לבין אסגארד ניבנה גשר - ביפרוסט (Bifrost) - הוא הקשת בענן. באסגארד נבנו בניינים והיכלות מפוארים, מהם שלטו האלים.

העולם צפוי להיהרס בארוע אחרית הימים המכונה ראגנארוק.

[עריכה] המקורות לסיפור הבריאה

מידע רב אודות סיפור הבריאה ניתן למצוא בשני האדות. בחלק השלישי האדה הפואטית, הבלדה של וואתרוטניר (Vafþrúðnismál), האל אודין יוצא לדבר עם הענק וואתרוטניר, הידוע בחוכמתו הרבה. הענק והאל מתחילים בתחרות חידות ודרכה מספרים על היקום ותהליך בריאתו^[3]. בחלק הבא של האדה, הבלדה של גרימניר (Grímnismál), האל אודין (המציג את עצמו כאדם בשם גרימניר) מגיע לטירתו של המלך גיירות בעקבות התערבות עם אישתו פריג. המלך מענה את אודין במשך מספר ימים, במהלכם אודין מציג את ידיעותיו בפני בנו של המלך^[4]. מחברה של האדה הפואזית המאוחרת יותר, סנורי סטורלסון, הסתמך ככל הנראה על סיפורים אלו והמידע הנמסר על ידיו בפרק הראשון של האדה דומה מאד, אם כי הוא מציג מסגרת סיפורית שלישית ^[5].

[עריכה] יגדראסיל - העץ המחזיק את היקום

כל העולמות מחוברים על ידי העץ יגדראסיל (Yggdrasil), בכל עולם ישנו ענף של העץ ובשלושה עולמות ישנם שורשים, אולם המקורות לא עקביים למיקומם. לפי גרסה אחת^[6] השורשים של העץ מצויים באסגארד, נילפהיים ויוטונהיים. לפי גרסה אחרת^[7] השורשים נמצאים בהלהיים, בעולם ענקי הכפור (ככל הנראה יוטונהיים) ובמידגארד. ההבדלים מדגישים את הקושי בנסיון ליצור תמונה אחידה של היקום ומעלים את השאלה לגבי עצם קיומו של יקום אחיד במוחם של מחברי הסיפורים.

על צמרת העץ נמצא עיט (או לפי גרסה אחרת תרנגול) עצום אשר נקרא וידופניר (Vidofnir). על מצחו יושב הנץ ודפולניר (Vedrfolnir). את השורש העמוק ביותר מכרסם הדרקון נידהוג (Níðhöggr). הסנאי רתאתוסק (Ratatosk) רץ הלוך ושוב על העץ ומעביר עלבונות וקללות בין הדרקון והנץ. בנוסף, ארבעה צבאים - דוני (Duneyrr),דורתרור (Durathror), דוואלין (Dvalin) ודאין (Dainn) - ניזונים מקליפת העץ.

מסופר שאודין, אבי-הכול והאל המרכזי בפנתאון האלים הנורדי, שיפד את עצמו על גזע העץ במשך 9 לילות, על מנת להחכים עוד, שכן אודין הוא אל שלא פוסק מחיפושו אחר הרחבת ידיעותיו והגדלת חוכמתו, והוא מוכן לעשות הקרבות למען כך. הוא השאיר את עצמו על יגדראסיל, כשהוא משופד בחניתו שלו, גונגניר (Gungnir). בסוף תשעת הלילות, אודין קיבל הארה וגילה את סוד הרונות - הכתב הנורדי העתיק, ששומש גם לכתיבה וגם להטלת גורל, כישוף, והשפעה על מצב קיים.

[עריכה] העולמות

• מידגארד (Midgard) העולם המרכזי - הוא עולמנו, עולם בני האדם. זהו עולם שטוח ועגול שמוקף באוקיינוס. באוקיינוס שוחה הנחש יורמנגונד (Jormungand), ממדיו העצומים מכריחים אותו לבלוע את זנבו.

• אסגארד (Asgard) הוא העולם הנמצא במקום הגבוה ביותר ביקום הנורדי. עולם זה הוא מקום מושבה של קבוצת האלים הידועה כאייסיר ובפרט מקום מושבו של אודין. בעולם זה נמצא היכל ואלהלה, המקביל לגן העדן. להיכל זה זכאים להיכנס הלוחמים הטובים ביותר אשר נהרגו בשדה הקרב, בהיכל הם ימתינו עד שיוכלו להלחם לצידו של אודין בראגנארוק.

• אלפהיים (Alfheim) הוא עולם האלפים השוכן מעל מידגארד.

• נילפהיים (Nilfheim) הוא עולם של קרח, קור וערפל. מיקומו הוא בצפון. בנילפהיים נמצא הברגלמיר (Hvergelmir) - הקדרה הגועשת - מעיין הקור ממנו זורמים כל הנהרות הקרים, בפרט זורמים ממנו נהרות האליבגר אשר השתתפו בתהליך הבריאה. עולם זה קשור קשר הדוק לעולם המתים ולהלהיים (ראה להלן). בעולם זה יש שלוש רמות, הרמה הראשונה עבור נשמות גיבורים ואלים, הרמה השנייה עבור נשמות אלו שלא מתו בקרב והשלישית, מקבילה לגיהנום, מקום העינויים של הרשעים.

• הלהיים, (Hellheim) הידוע גם כהל (Hel) והלגרד (Helgarth) הוא עולם המתים, הנשלט על ידי האלה הל, בתו של האל לוקי. העולם מלא ברוחות הרפאים של אלו אשר מתו באופן לא מכובד לפי נקודת המבט של המאמינים - כלומר ממחלות, זקנה או בכל מצב אחר אשר לא מערב קרב.

לא ברור אם הלהיים ונילפהיים הם מקומות שונים בעולם המתים, אם אחד הוא חלק מהשני או אם אלה שני מקומות שונים לחלוטין.

• ואנהיים (Vanaheim) הוא עולם, הנמצא מערבית לעולמו, השייך לקבוצת האלים הידועים כואניר, אלי הטבע. אלים אלה נהלו מלחמה עם האייסיר עד שהושג שלום והואניר עברו לאסגארד.

• מוספלהיים (Muspelheim) הוא עולם האש והלהט בו גרים ענקי האש, נמצא דרומית לעולמנו. עולם זה היה שותף בבריאת היקום הנורדי ומעולם זה יוביל סורט, שליט העולם, את צבאו למאבק באלים בזמן הראגנארוק ובסופו ישרוף את העולם.

• יוטונהיים (Jotunheim) הוא עולם הענקים (הענקים נקראים יוטונים), נמצא מזרחית לארץ בני האדם. בעולם זה נמצא המבצר אוטרגד (Utgard) אשר נבנה על ידי הענק נרווי (Narvi), בנו של האל לוקי. בעולם זה נמצא גם גסטרופניר (Gastropnir), מקום משכן מפורסם של הענקים ממנו הם נהלו מלחמות עם האלים. מקום חשוב נוסף בעולם זה הוא תרימהיים (Thrymheim), העיר של ענקי הסערה ובפרט של תיאזי (Thiazi). תיאזי מפורסם מפני שחטף פעם את האלה אידון שטיפלה בתפוחי קסם אשר שמרו על נעורי האלים. בעיר זו מלך הענק תרים (Thrym) אשר גנב פעם את מקבתו של האל ת'ור ואחר כך נהרג על ידיו.

• סוורטאלפהיים (Svartalfheim) - עולם האלפים השחורים, נקרא גם נידווליר (Nidavellir) - עולם השדות האפלים, הוא עולם תת קרקעי של מידגארד אולם נבדל מעולם המתים. בעולם זה שוכנים האלפים האפלים או לחלופין הגמדים (אין הבחנה ברורה ביניהם, כנראה מכוון שיצורים מיתולוגיים נוצרים ונשכחים עם הזמן, טעות דומה קורה עם הטרולים). שמם נובע ממקום מושבם, מהעובדה שהם נמנעו מלהחשף לשמש ומאופיים. הגמדים והאלפים השחורים מתוארים כתאבי בצע ומטרידים בני אדם בניגוד לאלפים ה"מלאכיים" אולם הם חרשי מתכת מעולים ומסוגלים לייצר חפצי קסם אשר משמשים את האלים (כגון נשקם של האלים ת'ור ואודין).

ניתן לחלק את כל העולמות, למעט מידגארד, לזוגות מנוגדים:

[עריכה] קישורים חיצוניים

• תרגום לאנגלית של ההאדה הפואטית
• תרגום לאנגלית של ההאדה הפרוזאית
• תרגום נוסף של הפרוזאית לאנגלית - החלק המתאר את הבריאה
• מאמר אודות יימיר והבריאה (באנגלית)
• מאמר על סורט, ענק האש (באנגלית)

[עריכה] הערות שוליים

1. ^ את המקור ניתן לראות כאן, התרגום לעברית מבוסס על התרגום לאנגלית אותו ניתן למצוא כאן
2. ^ את המקור ניתן לראות כאן, התרגום לעברית מבוסס על התרגום לאנגלית אותו ניתן למצוא כאן
3. ^ ראה תרגום לאנגלית כאן
4. ^ ראה תרגום לאנגלית כאן
5. ^ ראה תרגום לאנגלית כאן
6. ^ האדה הפרוזאית, פרק ראשון - הונאתו של גילפי, פסקה 15. ראה תרגום לאנגלית כאן
7. ^ האדה הפואטית, חלר רביעי - הבלדה של גרימניר, בית 31. ראה תרגום לאנגלית כאן