סנאי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| סנאי | |
|---|---|
 |
|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | מכרסמים |
| משפחה: | סנאיים |
| סוג: | סנאי |
| שם מדעי | |
 Sciurus |
|
סנאי הוא בעל חיים הנמנה על משפחת הסנאיים (Sciuridae) שבסדרת המכרסמים.
בסוג סנאי יש יותר מ 50 מינים. לסנאים זנב ארוך ושעיר, רובם פעילי יום ושוכני יערות. הם מיומנים בטיפוס וכן בקפיצה מעץ לעץ. בני הסוג סנאי בונים קנים במרומי העצים או בנקרותיהם. בקן, הבנוי מענפים וקליפות עצים, הם ישנים, גדלים ואף מגדלים צאצאים. מזונם לרוב צמחוני וכולל בלוטי אלון, אגוזים וזרעי אורן וכן פטריות וביצי ציפורים, ויש הטורפים ציפורים זעירות.
שיניהם החותכות התחתונות יכולות להתפשק באמצעות שריר מיוחד, ובעזרתם הם מפצחים אגוזים: בתחילה הם מכרסמים חור קטן בקליפת האגוז ולאחר מכן מכניסים לתוכו את שיניהם ומבקעים אותו. סנאים צפוניים אוגרים בבוא הסתיו אגוזים ובלוטים. כאשר הם נכנסים לשנת חורף, שממנה הם מתעוררים מדי פעם, הם מנצלים את מאגרי המזון.
במשפחת הסנאיים סוגים נוספים, חלקם שוכני קרקע כגון הסוסליק (סנאי אדמה), המרמיטה והנובחנית.
משפחת הסנאיים נפוצה בכל רחבי העולם, להוציא אוסטרליה, גינאה החדשה, ניו-זילנד ומדגסקר.
הסנאי היחיד בארץ הוא הסנאי הזהוב אשר חי על עצים. צבעו הכללי אפור עם גוון צהוב. מקום חיותו בישראל הוא על הר החרמון ובהרי הגלעד. בעבר היה נפוץ יותר בארץ, אך עם היכחדות בית הגידול שלו, הבנייה המואצת וכריתת היערות, הוא נמנה כיום על בעלי חיים בסכנת היעלמות מארץ ישראל.
