אש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

מדורה

אש היא תהליך חמצון מהיר של גזים הנפלטים מחומר דלק, תוך שחרור חום ואור, המאופיינים בדרך-כלל על-ידי להבות.

האש מתחילה כשחומר הדלק נחשף למקור אנרגיה אחר, כגון גפרור או מצית, והיא מתמשכת בעזרת שחרור נוסף של אנרגיית חום.

חשוב להדגיש כי הלהבות אינן "אנרגיה טהורה" או כל דבר מסוג זה: הלהבות הן גזים מלובנים ולוהטים המשתחררים בתהליך הבערה. בפרט, הלהבות מושפעות, למשל, מכוח המשיכה: אש נראית שונה לחלוטין בסביבות נטולות כוח משיכה - נראת כמעגל מושלם.

חומן של הלהבות (דהיינו, חומו של הגז המשתחרר כתוצאה מהתהליך) מאפשר את המשך תהליך הבערה.

השליטה באש הייתה אחד מההישגים הגדולים הראשונים של האנושות. גילוי זה אפשר את ההגירה לאזורים קרים יותר, שללא האש היו נותרים מחוץ לתחום ההתנחלות האנושית. הגילוי גם אפשר את בישול המזון ושימוש בלהבה ובחום כדי לעבד חומרים שונים. ממצאים ארכיאולוגיים מרמזים כי גזעים אנושיים קדומים, כגון ההומו ארקטוס, שלטו באש והשתמשו בה עוד לפני כ-790,000 שנה. באתר "ערש האנושות" (Cradle of Life) (מצפון ליוהנסבורג שבדרום אפריקה) נמצאו עדויות לאש מבוקרת מלפני כמליון שנה.

אש ושריפה שמשו רבות בטקסי הקרבת קורבנות בדתות שונות, אולי משום שעשן השריפה עולה השמימה. אש היא אחת מארבעת היסודות הקלאסיים, כמו גם אחד מחמשת היסודות הסיניים. ביהדות ובנצרות האש מופיעה לעיתים קרובות כחלק מתיאורי הגיהנום; בנצרות האש היא גם סמלה של רוח הקודש.

לעיתים קרובות, האסוציאציה הראשונה לאש היא שריפת עצים, ואכן, בימי קדם שימשו העצים כמקור עיקרי לאנרגיה שצרכו בני-האדם. בעבר, התכת מתכת ויצירת פחם עץ צרכו כמויות גדולות של עצים לשריפה. כיום רק חלק זעיר מהאנרגיה בה משתמשת האנושות מופקת משריפת עצים; במקום זאת נעשה שימוש בדלק, בפחם אבן, באנרגיה גרעינית ובמקורות אנרגיה חלופית אחרים. עם זאת, בחלק ממדינות העולם השלישי עדיין משמשת שריפת עץ כצורת חימום.

כשאינה מבוקרת, האש יכולה להוות סכנה גדולה הן לבעלי חיים ולצמחים והן למבנים. חשיפה לאש עשויה לגרום לכוויות קשות, לשאיפת עשן, ואף למוות.