פרה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק בחיה בשם פרה. לערך העוסק במסכת במשנה בשם זה, ראו מסכת פרה.
| פרה | |
|---|---|
 פרה רועה באחו, שווייץ |
|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | מכפילי פרסה |
| משפחה: | פריים |
| תת־משפחה: | פרים |
| סוג: | פר |
| מין: | בקר הבית (פרה) |
| שם מדעי | |
 Bos taurus |
|
פרה (שם מדעי: Bos taurus) היא חית בית ממשפחת הבקר. הזכר מאותו מין מכונה פר, שור או אלוף. כאשר מתייחסים לזכר בלתי מסורס, משתמשים במינוח פר (פר הרבעה). פר צעיר נקרא 'עגל' ופרה צעירה - 'עגלה'. עם ביותה בני האדם אכסנו את הפרה ברפת. כיום, מספר הפרות בעולם מוערך בכ-1.5 מיליארד, והן מרוכזות בעיקר באפריקה ובאמריקה הדרומית. בני האדם מנצלים פרות למספר צרכים: סיפוק חלב, ממנו מיוצרים מוצרי חלב שונים, ובשר למאכל. כמו כן משתמש האדם בשוורים לחרישה ואף לגרירת עגלות. בנוסף, עורן של הפרות משמש כחומר גלם ליצירת מוצרים שונים. לפרות משמעות דתית בדתות שונות. קול הפרה נקרא געיה.
תוכן עניינים |
[עריכה] אנטומיה
- לפרה יש גוף ארוך, חזה צר ומותניים רחבות, רגליה ארוכות ודקות, עורה דק בצבע חום או שחור ולבן, ומקומט באזור הצוואר, לפרה יש עטינים שופעים ובהם ורידים בולטים.
- גם לפרות וגם לפרים יש קרניים. מגדלי פרות מסירים את הקרניים מפרותיהם כדי למנוע מהן לפצוע זו את זו.
- פרה ממוצעת שוקלת כ -650 ק"ג, פר ממוצע שוקל מעל 1,000 ק"ג.
[עריכה] מערכת העיכול
לפרה, בדומה למעלי גירה נוספים, ארבע קיבות, שמאפשרות לה לעכל מזון קשה לעיכול. לאחר העיכול בקיבה אחת, המזון חוזר ללעיסה מחדש, עד לעיכולו המלא.
הפרה בולעת את המזון כמעט מבלי ללעוס ומאכסנת אותו בקיבתה עד שהוא מותסס ומתפרק. בדרך זו, הפרה מסוגלת לאכול כמויות גדולות במהירות רבה, ולעכל את האוכל באופן סופי רק מאוחר יותר כשהיא נמצאת במקום נוח ומוגן. לפעמים, האוכל המפורק עולה חזרה לתוך פיה והיא לועסת אותו שוב. תהליך זה נקרא העלאת גירה. ובו מתערבבים גושי המזון המפורקים חלקית במיצי העיכול וברוק תוך כדי לעיסה. אז נבלע המזון שנית, ומגיע לעיכול סופי בקיבה.
הפרה מבלה באכילה בערך 6 וחצי שעות ביום.
[עריכה] המלטות
פרה ממליטה לראשונה כאשר היא מגיעה לגיל 25 חודש. משך ההריון הינו כ־9 חודשים שהם 277 יום. בין המלטה להמלטה יש מרווח של כ־12.5 חודשים בממוצע. עם הולדתם, העגלים מורחקים מאימם כדי שלא יצרכו את החלב שנוצר. הפרות נחלבות והשגר (הולד) מקבל בחודשיים הראשונים חלב פרה או תחליפי חלב. לאחר מכן, עוברים למזון רגיל. פרה חיה בעדר כ־5 שנים בהן היא ממליטה בין פעמיים לשלוש.
[עריכה] שימוש הפרה על-ידי האדם
[עריכה] חלב הפרה
כמו כל יונק, הפרה מניבה חלב עבור צאצאיה. האדם השכיל להשתמש בחלב זה לתזונתו שלו ומגדל את הפרה כך שתפיק את מירב החלב האפשרי. לשם כך, במשך עשרות שנים הפרה עברה ברירה מלאכותית אינטנסיבית שתגדיל את תפוקת החלב שלה. מכיוון שהפרה מניבה חלב רק לאחר המלטה, מגדלי הפרות שומרים על הפרה במצב כמעט תמידי של הריון או בתקופה שלאחר המלטה לאורך כל השנה ברציפות. לשם כך משתמשים מגדלי הבקר, בהזרעה מלאכותית, המבוצעת כ־60 יום לאחר מועד ההמלטה כדי להבטיח את המשך הפוריות וההנבה של הפרה. מחזור החלב של הפרה, לאחר ההמלטה נקרא 'שנת החלב'.
החלב מיוצר בעטין הפרה. הדם המכיל חומרי מזון רבים, מביא את חומר הגלם לעטין דרך כלי הדם הקטנים ביותר. אלה מקיפים את קבוצות התאים הנקבוביים, הנקראים נדיות (אלויאולי), והם מייצרים את החלב. טיפות החלב שיצרו התאים הללו עוברות בתעלות קטנות אל תעלות גדולות יותר, ולבסוף אל ארבע הגתות, הנמצאות מעל ארבע הפטמות, מהן חולבים את החלב.
פרה מניבה בממוצע כ־ 45 כוסות חלב בכל חליבה, 130 כוסות ביום, 46,000 בשנה, 140 אלף כוסות במשך חייה, שהם כ – 8,000 ק"ג חלב בשנה.
[עריכה] תעשיית עגלי החלב
תעשיית עגלי החלב היא תעשייה מצומצמת מסך תעשיית הפרות והעגלים. בתעשייה זו מגדלים הרפתנים עגלים צעירים ורכים בתנאים אשר ייטיבו את איכות בשרם, ויהפכו אותו לרך ולבן. לשם כך העגלים מוחזקים בתאי עץ קטנים, על מנת שלא יוכלו לנוע בחופשיות ולחזק את שריריהם. בנוסף, עוברים העגלים פיטום מתמשך, ומואבסים בתערובת נוזלית דלת ברזל. כמו כן, בתאים בהם מוחזקים העגלים שורר חום רב, הגורם לעגלים הזעה וצימאון תמידיים, אך הם מוצמאים כדי שייאלצו ללגום כמויות גדולות מתערובת הפיטום הנוזלית. כתוצאה מדרך גידול זו מתפתחת אצל העגלים אנמיה חמורה.
תעשייה זו זכתה לביקורת רבה בשל האכזריות המיוחסת לה, ואף נאסרה ב-1998 בכל האיחוד האירופי. בישראל, בעקבות מאבק מתמשך של עמותת אנונימוס, התקבלו בנובמבר 2005 שינויים בחוק אשר מגבילים את התעשייה כמעט עד לביטולה.
[עריכה] ביקורת על גידול בקר
עם התפתחות המודעות לזכויות בעלי-חיים גדלה גם הביקורת על השימוש שנעשה בפרות ואופן גידולן. ביקורת זו מופנית בעיקר מצד ארגונים לזכויות בעלי חיים הטוענים כי צורת הגידול איננה מוסרית וגורמת לסבל רב לפרות, אשר לדבריהם זכאיות לאותו היחס המוסרי לו זוכה האדם. המחאה מתמקדת בתנאי הגידול של הפרות בתעשיית החלב והבשר, כגון מרחב מחייתן, אופן האכלתן והשמירה על בריאותן. כמו כן נשמעה ביקורת בדבר תהליכי הסירוס, חיתוך הקרניים וסימון החיות על ידי תגי מתכת, במיוחד בשל שאלו לא מתבצעים לאחר מתן משככי כאבים לחיות.
[עריכה] הפרה בדת ובתרבות
הפרה מעלה גרה, שוסעת שסע ומפריסה פרסה, ולכן היא נחשבת ביהדות לבהמה כשרה לאכילה. הפרה שימשה ומשמשת גם לצרכים פולחניים שונים: בימי קדם הוקרבו פרים על המזבח, אפר של פרה אדומה שימש חלק בתהליך היטהרות ולציון לקיחת אחריות על מעשה רצח, ערפו ראשי הערים עגלה. מעור הפרות מכינים ספרי תורה, תפילין ומזוזות. יש אומרים ששמה של שרה אמנו נגזר משמו של השור, ושמה של רבקה משמם של עגלי המרבק (בדומה, שמה של רחל נגזר משמה של כבשה קטנה).
שבט המסאי חי על פרותיו - אנשיו שותים את חלבן ודמן, ומקימים מבנים ארעיים מגלליהן.
בהינדואיזם נחשבת הפרה לקדושה. פרה קדושה נחשבת לאמם של כל האלים. בהודו, בה מרוכזים מרבית המאמינים בדת זו, ניתן לראות פרות משוטטות באופן חופשי, ועל פי המנהג יש להתייחס לפרה בכבוד, כאל אמא, כהכרת תודה על החלב שהיא מספקת.
בספרד, פורטוגל ואמריקה הלטינית, מהווה מלחמת שוורים בידור מקובל. בדרום הודו נפוץ ספורט דומה. ספורט הרכיבה על פרים, ומשחקי ציד שונים (רודאו), נפוצים בעיקר באמריקה הצפונית.
[עריכה] משמעויות תרבותיות נוספות
- האות א נוצרה מציור ראשו של שור, ושמה נלקח מן המילה 'אלוף'.
- השור מופיע בלוח השנה הסיני.
- הפרה משמשת כסמל לסחר החליפין בסדרת הבדיחות יש לך שתי פרות.
- בסמל איסלנד מופיע שור כאחד השומרים של איסלנד.
- בבורסה לניירות ערך מסמל השור את העלייה בשערי המניות (ואילו הדוב מסמל את המגמה ההפוכה). ראו דוגמה לכך בערך הבורסה לניירות ערך בתל אביב.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בקר הבית |
- על גידול בקר בישראל, מתוך האתר של התאחדות מגדלי הבקר בישראל
- צאן ובקר בישראל מנקודת מבט ביקורתית מתוך אתר עמותת אנונימוס
