אילן רמון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).


פרופיל אסטרונאוט
לאומיות	ישראלי
בחירה לאסטרונאוט	1996
פרישה	נהרג באסון הקולומביה
זמן שהייה בחלל	15 ימים, 22 שעות ו-20 דקות
נולד	20 ביוני 1954
מקום לידה	רמת גן, ישראל
נפטר	1 בפברואר, 2003
מקום פטירה	שמי טקסס, באסון הקולומביה
משימות
STS-107

אל"מ אילן רמון (20 ביוני 1954 - 1 בפברואר 2003). טייס החלל הישראלי הראשון. שימש מומחה מטען בצוות מעבורת החלל קולומביה במסגרת משימה STS-107. ב־1 בפברואר 2003 נספה יחד עם צוות המעבורת, שהתפרקה עם חזרתה לאטמוספירה של כדור הארץ.

[עריכה] ביוגרפיה

[עריכה] נעוריו ותחילת דרכו

רמון נולד ב־20 ביוני 1954 ברמת גן. בעת שלמד בבית הספר היסודי עברה המשפחה לגור בבאר שבע. את לימודיו התיכוניים סיים בתיכון מקיף ג' בעיר. ב־1998 רמון ומשפחתו: אשתו רונה, וארבעת ילדיהם - העתיקו את מושבם אל מתקן האימונים לאסטרונאוטים בארצות הברית.

[עריכה] שירותו בחיל האוויר

לפני שהתחילה תקופת האימונים הממושכת של רמון, הוא שימש טייס קרב בחיל האוויר. את קורס הטיס הוא סיים בשנת 1974, במהלכו הצליח לבצע נטישה ממטוס צוקית (לצוקית אין מושב מפלט). בשנים שלאחר מכן, טס רמון במטוסי מיראז' 3 וסקייהוק. ב־1980 היה בין הטייסים הראשונים שנסעו לארצות הברית כדי ללמוד להטיס את מטוס ה־F-16, וקלט את המטוס בחיל האוויר.

לרמון היה ניסיון קרבי עשיר: ב־1981 השתתף בהפצצת הכור שהחל להיבנות בעיראק בתור הזוטר והצעיר מבין הטייסים. הוא היה האחרון במבנה ולאחר שלא ענה למספר קריאות בקשר חבריו חששו לחייו אך בסופו של דבר השיב להם. שנה לאחר מכן הוא השתתף במלחמת שלום הגליל. רמון צבר יותר מ־3,000 שעות טיסה על מטוסי סקייהוק, מיראז' ופאנטום, ויותר מ־1,000 שעות טיסה על F-16.

ב20 בינואר 1982 התנגשו שני מטוסי F-16A ישראליים מטייסת 253 (מספרי זנב: 276 ו-266), באחד מהמטוסים היה אילן רמון, שהצליח לנטוש בהצלחה. שני המטוסים נמחו.

ב־1983 החליט רמון על הפסקה בתפקידיו הקרביים, השתחרר מצה"ל, ופנה ללימודים באוניברסיטת תל אביב. כעבור ארבע שנים הוא סיים שם תואר ראשון בהנדסת אלקטרוניקה ומחשבים.

שנה לאחר קבלת התואר, חזר רמון לחיל האוויר והתמנה לסגן מפקד טייסת פאנטום. הוא המשיך להתקדם במהירות בחיל: תחילה ומונה לפקד על טייסת F-16, אחר כך מונה לראש ענף מטוסים במטה חיל האוויר וב־1994 קודם לדרגת אלוף משנה. תפקידו האחרון בחיל האוויר היה ראש מחלקת אמצעי לחימה.

[עריכה] האסטרונאוט הישראלי הראשון

המצבה על קברו של אילן רמון בבית הקברות בנהלל

בול ישראלי לכבוד טיסתו של אילן רמון

בול שהנפיקה רשות הדואר להנצחתו של אילן רמון

רמון נבחר להיות האסטרונאוט הישראלי הראשון על ידי חיל האוויר, בעקבות הסכם שנחתם בין ישראל לבין ארצות הברית ב־1995 לשלב ישראלי בטיסה לחלל של נאס"א. סוכנות החלל הישראלית פנתה לחיל האוויר בבקשה שיבחר בעבורה את המשתתף, וב־1997 בחר החיל ברמון. אימוניו של רמון לקראת הטיסה היו אמורים להימשך כשנה, אך נאס"א דחתה את שיגור קולומביה מספר פעמים.

בתפקידו במשימת STS-107 במעבורת השתתף רמון בתפעול ניסוי האבק הישראלי, שתוכנן באוניברסיטת תל אביב במטרה לחקור כיצד משפיעות סופות אבק על המזרח התיכון, וכן ניסויים נוספים בתחומי הביולוגיה והפיזיקה.

אילן רמון לקח עימו לחלל חפצים שונים המייצגים את החברה הישראלית. ביניהם:

תמונה עם סמל המדינה
דגל חיל האוויר
דגלון עם סמל סוכנות החלל הישראלית
אבן עם סמל אוניברסיטת תל אביב
דגלון עם סמל מוזיאון חיל האוויר
דגלון עם סמל העיר רמת גן, עיר הולדתו
דגלון עם סמל העיר באר שבע, העיר בה גדל
דגלון עם סמל בית הספר "בליך", הממוקם בשכונת מגוריו של רמון, רמת חן, ובו ילמדו ילדיו כשיחזרו לארץ
ציור שצייר פטר גינז, נער בטרזין ופורסם בעיתון הנוער ודם. נלקח ממוזיאון האמנות של "יד ושם"
ספר תורה קטן שקיבל מניצול השואה פרופסור יוסף יהויכין
מטבע של שמינית השקל מהמרד הגדול

ב־1 בפברואר 2003 נספה אילן רמון יחד עם כל צוות המעבורת, שהתפוצצה עם חזרתה לאטמוספירה של כדור הארץ. כלי התקשורת דיווחו בהרחבה על האסון וסרטי הנצחה שונים שודרו. לאחר מותו נקרא אסטרואיד 51828 על שמו.

[עריכה] היומן האישי (יומן האסטרונאוט)

בסרט לזכרו בבימויו של נפתלי גליקסברג, שהוקרן בערוץ השני במלאת שנה לאסון הקולומביה, הוצג לראשונה יומנו של אילן רמון, 'יומן האסטרונאוט' אותו כתב במשך ימי שהותו בחלל. שבועות אחדים לאחר האסון גילה גשש אינדיאני, שחיפש בטקסס אחר שרידי המעבורת, דפים מתפוררים בעברית. הסתבר שבאורח נס שרד היומן חום של 1,800 מעלות בזמן הפיצוץ שהתחולל כאשר המעבורת טסה בגובה 60 ק"מ, והצליח להגיע לקרקע כמעט בשלום, כשהוא חרוך מעט. גם האינדיאנים וגם אנשי נאס"א לא הצליחו להבין מה מכילים הדפים. אחד מחוקרי נאס"א ביקש להעביר את דפי היומן לרונה רמון, אשתו של אילן, ששהתה אז ביוסטון. רונה זיהתה מיד שכתב-היד ששרד את התופת והאש הוא של בעלה. ההתרגשות הייתה עצומה. עד אותו רגע לא ידעה רונה שאילן כתב בחלל יומן אישי, שלו קרא בפשטות: 'יומן אסטרונאוט. אילן רמון'.

המדובר במספר עמודים מתוך היומן, שבהם תיעד את חוויותיו מאז השיגור ועד היום השישי למסעו בחלל. אחד הדפים המרגשים יותר מבין שמונת הדפים שנמצאו ושוחזרו בעזרת המחלקה לזיהוי פלילי של משטרת ישראל, היה דף עליו כתב אילן רמון את מילות הקידוש לליל שבת. הוא גם טרח לנקד בכתב ידו את האותיות כדי שלא לטעות בהגייתן.