מלודיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מלודיה היא קו מנגינה, להבדיל מהרמוניה שהיא היחס בין הצלילים. ישנם מספר סוגי מרקמים של מלודיות:

• מרקם מונופוני: בתקופת ימי הביניים בעיקר, המוסיקה הייתה בנויה מקו מלודי אחד בלבד ללא ליווי או קווים מלודיים אחרים.
• מרקם פוליפוני: בתקופת הבארוק ובתקופת הרנסאנס בעיקר, היצירות היו בנויות ממספר קווים של מנגינה ללא לווי כאשר לכל קו מלודי עצמאות וחשיבות זהה.
• מרקם הומופוני: בתקופה הקלאסית בעיקר, היצירות היו בנויות מקו מלודי עם ליווי הפחות בערכו מן המלודיה.

ביצירה הקלאסית, המקלדת הייתה כלי מלודי בצליליה הגבוהים והרמוני בצלילה הנמוכים. לכן בעת הנגינה בפסנתר, למשל, מנוגנת המלודיה בדרך כלל ביד ימין (לרוב במפתח סול), ואילו ההרמוניה ביד שמאל (לרוב במפתח פה).

המלודיה היא מרכז השיר או היצירה, היא הנושא של השיר והכל מתרכז סביבה.