תוכנית אלון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכנית אלון, תוכנית לחלוקת השטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים בין ישראל לבין מדינות ערב ותושבי השטחים הפלסטינים. הוגשה בשנת 1967 על ידי יגאל אלון, שר העבודה דאז, לראש הממשלה לוי אשכול. התוכנית לא התקבלה באופן רשמי, אך הייתה לה השפעה מרכזית על מדיניות ההתיישבות בשטחי יהודה, שומרון ועזה של ממשלות המערך והעבודה, עד עליית הליכוד לשלטון ב-1977.
תוכנית אלון הוגשה בסוף יולי 1967, כחודש לאחר מלחמת ששת הימים, תחת הכותרת "עתיד השטחים ודרכי הטיפול בפליטים". העקרון המרכזי שעמד בבסיסה, הוא האמונה בנחיצות וברלוונטיות של שלום בין מדינת ישראל לבין שכניה, שלום שייכון רק בעזרת הסדר מדיני המשרטט גבולות ברורים. אלון הציע לממשלה לנקוט מדיניות מיידית, שתפזר את הערפל בנוגע לגבולות המדינה בעקבות הכיבושים הבלתי צפויים שנעשו במלחמת ששת הימים.
תוכן עניינים |
[עריכה] הגבולות
על פי תוכנית אלון, גבולה המזרחי של מדינת ישראל יעבור בנהר הירדן, ימשיך דרך מרכזו של ים המלח וימשיך לאורך הגבול המנדטורי באזור הערבה. באזור העיר יריחו תיסוג ישראל מרצועה צרה שתקשר בין ממלכת ירדן לבין הרי השומרון. על גב ההר תהיה מערכת כבישים, שתאפשר לישראלים לעבור דרומה ממזרח השומרון לכיוון ירושלים וים המלח.
רובם המוחלט של שטחי יהודה ושומרון, חבל עזה וסיני ינתן לתושבים הערבים של האזור. לישראל יסופחו בקעת הירדן וחלקם המזרחי של הרי יהודה ושומרון שהיו מיושבים בדלילות. הגבול יגיע עד חברון. בנוסף, ישראל תשמור ברשותה אזורים נוספים בעלי חשיבות בטחונית, כגון ההרים סביבות פרוזדור ירושלים (אזור גוש עציון, הרי בנימין ומזרח ירושלים), דרום רצועת עזה וחלקים מסיני.
אחת המטרות שעמדה לנגד עיניו של אלון בעת שרטוט התוכנית, היא שמירה על רוב יהודי בארץ. התוכנית אפשרה את הגדלת שטחה של מדינת ישראל מבלי להעלות את מספרם של תושביה הלא- יהודיים.
תוכנית אלון הציעה לאפשר לתושבי השטחים הכבושים לבחור אם לכונן ישות עצמאית, או להצטרף מחדש לירדן. הכרה זו בסמכותם של תושבי השטחים ובצורך לשתף אותם בהחלטות המשמעותיות לגביהם, הייתה חריגה ביחס אל התושבים בימים ההם ובמשך שנים רבות לאחר מכן.
[עריכה] יישום התוכנית
תוכנית אלון לא התקבלה רשמית על ידי ממשלת אשכול ולא על ידי הממשלות שקמו אחריה. מאוחר יותר, עודדו הממשלות השונות התיישבות בשטחים, תוך שימת לב לכך שהיישובים המוקמים בהרי יהודה ובבקעה, יוקמו בשטחים שיועדו לסיפוח בתוכנית אלון. לאורך קו הגבול ששורטט בתוכנית אלון נסלל כביש אלון.
תנועת גוש אמונים, לאחר העלייה לקרקע בסבסטיה, הקימה יישובים שלא על פי קווי מתאר אלה, בתמיכת גורמים מתוך הממשלה. לאחר עליית הליכוד לשלטון בשנת 1977, נפרצו גבולות תוכנית אלון וגוש אמונים החל להתיישב במרבית שטחי יהודה ושומרון.
בעת הנסיגה מסיני בעקבות הסכם השלום עם מצרים, חזרה ישראל באזור זה לגבולות שהיו לה לפני המלחמה. אלון עצמו התנגד לנסיגה, מפני שלא עלתה בקנה אחד עם המטרות האסטרטגיות בהן דגל.
לאחרונה נפוץ בשיח הפוליטי הישראלי הביטוי 'תוכנית אלון +' או 'תוכנית אלון מורחבת'. ביטויים אלו נועדו לסמן גישה ייחודית כלפי פתרון הסכסוך הישראלי- פלסטיני, המאפיינת את מפלגות המרכז: נסיגה מחלקים נרחבים של יהודה ושומרון, על פי תוכנית אלון המקורית, בתוספת הרחבות המתאימות לגושי ההתיישבות היהודיים הגדולים הקיימים כיום באזור.
[עריכה] ראו גם
- החלטה 242 של מועצת הבטחון של האו"ם- החלטת האו"ם בנושא השטחים הכבושים, נתקבלה אחרי מלחמת ששת הימים.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- מפה של גבולות תוכנית אלון, באתר מוזיאון בית יגאל אלון.
