תואר אקדמי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תואר אקדמי הוא תואר שמעניקות אוניברסיטאות ומכללות לבוגריהן, לאחר שסיימו לעמוד בכל התנאים הלימודיים והמחקריים המקנים זכות לתואר.
התארים האקדמיים ניתנים בשלוש רמות:
- בוגר אוניברסיטה (Bachelor) - תואר ראשון.
- מוסמך אוניברסיטה (Master) - תואר שני. לתואר זה נהוגים לעיתים שני מסלולים:
- מסלול עם תזה, שבסופו על הלומד לתואר להגיש עבודת מחקר ברמה נאותה.
- מסלול ללא תזה, שהלומד בו אינו נדרש להגיש עבודת מחקר.
- דוקטור (Doctor) - תואר שלישי.
יש הטועים ורואים בתואר פרופסור תואר אקדמי, שבא לאחר תואר דוקטור. זה אינו המצב - פרופסור הוא מינוי הניתן לחבר הסגל באוניברסיטה, ולאחר פרישה חלק מן הזכויות שהתואר נתן לא ממומשות יותר לאחר מכן, אך לפרופסור ניתן להחזיק בתואר זה ונקרא פרופסור אמירטוס.
[עריכה] מקור שמות התארים
שמות התארים האקדמיים נוצרו, מבחינה היסטורית, לפי תפיסת העולם של המעמדות והגילדות בימי הביניים.
- התואר בוגר, Bachelor, פירושו איכר החוכר את עדריו ואדמותיו מידי האדון. כלומר הסטודנט הלומד לתואר "בוגר" משול לשוליה, הוא בעל יידע במקצועו אך אין הוא מוסמך לעסוק בתחום התמחותו כבעל מקצוע מומחה.
- התואר השני, Master, פירושו "מומחה מקצועי", שקיבל הסמכה לעסוק באופן עצמאי בתחום התמחותו ולהנחילו לאחרים.
- התואר השלישי, דוקטור, פירושו מי ששולט בדוקטורינה של היידע. הדוקטור מכיר את נבכי היידע המדריכים את המעשה ואת הפילוסופיה של התחום, ויכול להעניק מידיעותיו וללמד את התאוריה בתחום התמחותו לאנשי המעשה.
